העירייה עיקלה לו את החשבון - בגלל דירת הגרושה

ג'מאל דאהר גילה שיש לו חוב ארנונה רק כשהעירייה כבר הטילה עיקול על חשבון הבנק שלו. לא מכתב, לא דרישת תשלום, לא טלפון. החוב לא היה על הבית שלו, אלא על הנכס של גרושתו, שממנה התגרש כבר ב-2006. עכשיו, אחרי שהעירייה גבתה ממנו את הכסף, בית המשפט לתביעות קטנות בנוף הגליל-נצרת קבע שהיא תצטרך להחזיר לו את הסכום כולו, ואף להוסיף עליו פיצוי.

דאהר הגיש תביעה על סכום של 7,500 שקל נגד עיריית נצרת. לדבריו, הנכס שבגללו עוקל החשבון שייך לגרושתו, הוא לא מכיר אותו, הוא מעולם לא גר בו ואין לו שום קשר אליו. הוא סיפר שמיד כשגילה את העיקול פנה לעירייה כמה פעמים ובכמה דרכים כדי להבהיר את זה.

גם הגרושה עצמה נכנסה לתמונה. ב-4 בדצמבר 2025 היא שלחה מייל לנציגת העירייה, עם העתק מאושר של תעודת הגירושים, וביקשה להוריד את שמו של דאהר מהרישום על הנכס. כבר למחרת הנציגה אישרה במייל חוזר שהיא קיבלה את הפנייה.

לפי דאהר, נציגי העירייה אף הודו בפניו שהעיקול הוטל בטעות והבטיחו שהשיוך שלו לדירה יבוטל. מנהל מחלקת האכיפה בעירייה התקשר אליו ואמר שהעניין טופל, ונציג אחר כתב לגיסתו בוואטסאפ שהעניין "גמור" ושצריך רק לחכות שהעדכון יופיע במחשב. אבל למרות כל ההבטחות, העירייה מימשה את העיקול וגבתה מחשבון הבנק שלו 5,189 שקל.

העירייה: הוא רשום כבעלים, אז הוא משלם

בעירייה ביקשו לדחות את התביעה על הסף, וטענו שהיא "קנטרנית וטורדנית". לטענתם, דאהר וגרושתו עדיין רשומים יחד כבעלי הנכס, ולכן שניהם חייבים בארנונה שווה בשווה. עוד טענו שדאהר לא פנה למחלקת הגבייה ולא הגיש התנגדות, אלא מיהר לפנות לבית המשפט. נציגי העירייה אמרו גם שתעודת הגירושים מעולם לא הגיעה אליהם, ושהודעות החיוב ששלחו לו עבור 2020, 2021 ו-2022 חזרו אליהם.

הרשמת הבכירה איה מחאג'נה קרמאן לא קיבלה את עמדת העירייה. נציגת העירייה הסבירה בדיון שהמערכת מחייבת באופן אוטומטי את שני בני הזוג, אבל הרשמת הצביעה על בעיה: לדאהר יש דירה נוספת הרשומה על שמו, ושם הוא מחויב לבד, בלי הגרושה. לדבריה, ההסבר של העירייה "עומד בסתירה מוחלטת למצב הקיים בפועל", והפער הזה מראה שהרישומים עודכנו בנכס אחד אבל לא בשני. "האמור מלמד על אינדיקציה שמחייבת את העירייה לברר לעומק את האדם שממנו היא דורשת ארנונה", היא כתבה, "וככל ואינה מסונכרנת ברישומיה, הדבר פועל לרעתה".

גם הטענה שתעודת הגירושים לא הגיעה לא התקבלה בבית המשפט. הרשמת ציינה שהעירייה עצמה אישרה במייל את קבלת הפנייה של הגרושה, "דבר המפריך לחלוטין את טענת הנתבעת". היא הוסיפה שהעירייה לא הראתה שהשיבה למייל וטענה שהמסמכים חסרים, אלא להפך, אישרה שקיבלה אותו.

לגבי הטענה שדאהר לא פנה למחלקת הגבייה, הרשמת קבעה שהיא "אינה מתיישבת עם פניות התובע הרבות לעירייה". לדבריה, "התובע פעל מול הנתבעת בשקידה ראויה" כדי לבטל את העיקול עוד לפני שהגיש את התביעה, ובכל זאת העירייה בחרה לגבות את הכסף.

אין הוכחה שבכלל דרשו ממנו לשלם

נקודה חשובה נוספת: העירייה לא הוכיחה שדרשה מדאהר את החוב לפני שהטילה את העיקול. לפי פסק הדין, לא צורפו העתקים של הדרישות או ההודעות, ולא שום מסמך אחר שמראה שהחוב נדרש ממנו לפני שננקטו הליכי גבייה.

• יש לי חובות - האם יכולים לעקל לי את כספי הפנסיה?
• הרכב חזר עם תקלה קשה - והחייב רצה שהכונסת תשלם

הרשמת התרשמה לטובה מדאהר עצמו. "עדותו של התובע בפניי היתה אמינה, עקבית ונתמכת היטב בחומר הראיות בכתב", היא כתבה בהחלטתה, וקבעה שלא הוכח שהוא מחזיק בפועל בנכס של הגרושה. לדבריה, הוא הראה שהרישום שלו כחייב הוא טעות, ו"דרישת מסמכים נוספים מטעם העירייה הינה דרישה מכבידה".

בסופו של דבר, העירייה חויבה להחזיר לדאהר את 5,189 השקלים שנגבו ממנו, ולשלם לו עוד 1,500 שקל עבור עוגמת נפש וטרטורים, ועוד 1,000 שקל על הוצאותיו - ובסך הכל 7,689 שקל.