לאחר שנים של הזנחת הצבא במדינות אירופה עקב התחושה שלא יהיה בו יותר צורך, וזאת בניגוד להתחיבותיהם במסגרת ברית נאט"ו, באה המציאות וטפחה על פניהם עם מלחמה בלב אירופה שהביאה למסכי הטלויזיה תמונות שלא נראו מאז מלחמת העולם השניה.

לאורך השנים ארצות הברית ניסתה לדחוק בבעלות בריתה מברית נאט"ו לעמוד בהתחייבויותיהן להשקעה של 2% מהתוצר בתחום הביטחון, אך לא השיגה תוצאות חיוביות כלשהן בנידון. כעת, צעד אחד של פוטין גרם לשינוי של 180 מעלות במדיניות.

קאנצלר גרמניה אולף שולץ היה הראשון שהתעורר והגיב עם הכרזה על העלאת תקציב הבטחון ל-100 מיליארד יורו ולפחות 2% תוצר, כפי העולה מהתחייבות המדינה לברית נאט"ו. ההודעה הציתה ראלי במניות הביטחון, שיחד עם מניות האנרגיה הן כמעט היחידות במומנטום חיובי בתקופה קשה זו בשוק המניות. 

עכשיו מצטרפות מדינות נוספות למגמה. קארל נהמר, קנצלר אוסטריה, הודיע אתמול על הגדלת תקציב הביטחון "באופן משמעותי". "אנו צריכים להגיע לכל הפחות להוצאה צבאית של 1% מהתוצר" תקציב הביטחון הנוכחי של המדינה מסתכם ב-0.74% תוצר או 2.7 מיליארד יורו. 

• רפורמה מרוככת בדרך? לוין חותר לפשרה וזה יכול לעשות רק טוב לשווקים
• ח"כ אמסלם: "הממשלה אינה מתפקדת, נביא 65 מנדטים ונשלוט כראוי"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אוסטריה איננה חברה בנאט"ו, ואף אישרה לאחרונה מחדש את ה"ניטרליות" שלה. במשך השנים היא הזניחה את הצבא ברמה שהוא כבר לא נחשב כ"צבא מבצעי" אלא "ככוח עזר טכני". לאור ההודעה של קנצלר גרמניה נשמעו קריאות במדינה ללכת בעקבותיו ולעלות את ההוצאה הצבאית ל-2% תוצר בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. הקנצלר נענע באופן חלקי לקריאה. גם מפלגת האופוזיציה הסוציאל דמוקרטית קראה להעלאת תקציבי הביטחון. "זה הכרחי להעלות באופן קבוע את תקציבי ההגנה משנת 2023 והלאה ל-1% מהתמ"ג לפחות, עד שהצבא יוכל שוב להגן אל אוסטריה". 

מדינה נוספת שהולכת בעקבות שתי המדינות דוברות הגרמנית היא דנמרק, שחותרת אף היא לעמוד ביעד של תקציב בטחון בגובה 2% כפי שמתחייב מהסכמי ברית נאט"ו. דנמרק היא חברה בברית נאט"ו, אך כמו חברות אחרות לא עמדה בהתחייבויותיה לברית, ובמשך השנים חתכה את תקציבי הביטחון. כעת מודיעה המדינה כי תעלה את תקציב הביטחון בשנת 2023 עד 2.4 מיליארד יורו נוספים, והחל משנת 2024 תגיע ליעד של 2% תוצר. 

"אנו חייבים להכיר בכך שעולה יותר כסף לתחזק את בטחון המדינה מאשר מה שהפוליטקאים מוכנים לשלם. זו הסיבה שכעת הם מודים סוף סוף שיש צורך להוציא יותר כסף על תקציבי הביטחון" אמר תום בלוק, נשיא ארגון החילים המקצועיים במדינה. לדעתו התקציב החדש יופנה להצטיידות כלי טיס לא מאויישים, בחיזוק הצי, מערכות הגנה אוויריות וכלי רכב מלחמתיים. כמעט כל המפלגות במדינה, כולל אלו שבאופוזיציה כרגע, תומכים בהעלאת תקציבי הביטחון. 

• המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
• טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

מדינה מרכזית הרבה יותר באירופה שבה מתחילים כבר לדבר על העלאת תקציבי הביטחון היא איטליה. ראש הממשלה מאריו דראגי אמר לנוכח הפלישה הרוסית לאוקראינה כי "איטליה לא יכולה להסב את מבטה ולא תעשה זאת לנוכח הפלישה הרוסית לאוקראינה". עוד אמר כי "האיום הנוכחי מרוסיה הוא קריאת השכמה להשקעה בתקציב ההגנה יותר מאשר עשינו אי פעם בעבר. אנו יכולים לבחור האם לעשות זאת ברמה הלאומית או האירופאית. תקוותי היא שכל המדינות יבחרו באימוץ גישה משותפת לנושא" אמר. 

גם נשיא צרפת עמנואל מקרון הכריז על הגדלה של תקציב הביטחון הצרפתי, כשהוא קורא לעצמאות אירופאית: "אירופה חייבת לקבל את מחיר השלום, החופש והדמוקרטיה. היא חייבת להשקיע יותר כדי להיות תלויה פחות באחרים, ולהיות מסוגלת להחליט בשביל עצמה. במילים אחרות - להיות כוח עצמאי וסוברני. תקציבי הביטחון שלנו חייבים לקחת כמה צעדים קדימה". צרפת כבר העלתה את תקציבי הביטחון בשנים האחרונות, כשהתקציב לשנת 2022 עלה ל-40.9 מיליארד יורו, לעומת 39.2 מיליארד שנה קודם לכן. 

החלטה של שלוש מהמדינות החזקות באירופה, איטליה, גרמניה וצרפת להעלות את תקציבי הביטחון באופן משמעותי היה דבר שלא ניתן להעלות על הדעת רק לפני כמה שבועות, לפחות לגבי שתי הראשונות. שתי המדינות שאפו ליחסים ידידותיים עם הקרמלין והיו תחת ביקורת בעלי הברית מברית נאט"ו על הפייסנות המופרזת שלהם. השינוי יוצא הדופן מדגיש את העובדה שאנו עומדים בפני עולם חדש בעקבות המשבר במזרח אירופה. עולם בו תקציבי הביטחון ילכו ויגדלו באופן משמעותי.