לרצות או לצטרך? ההחלטה הראשונה שלך עם כסף - מדריך לגיל 8-10
משחק חדש לקונסולה עולה עשרה שבועות של דמי כיס, ופרסומת יודעת בדיוק איך לגרום לך לרצות אותו. ככה מחליטים על מה שווה להוציא, ואיך חוסכים לאופניים בלי לוותר על גלידה
יש לך 30 שקל ביד. בחנות יש חבילת קלפים, ובבית מחכה קופה שבה כבר יש 140 שקל שאת או אתה חוסכים לאופניים. מה עושים? זו ההחלטה הראשונה שלך עם כסף, ומגיל 8 היא חוזרת כמעט כל שבוע. החדשות הטובות: אפשר ללמוד להחליט נכון, בדיוק כמו שלומדים לרכוב.
צורך או רצון: השאלה שמאחורי כל קנייה
צורך הוא משהו שבלעדיו קשה להסתדר: אוכל, בגדים במידה שלך, ילקוט, משקפיים אם רואים מטושטש. רצון הוא כל מה שנחמד שיהיה: גלידה אחרי בית ספר, סקין חדש במשחק, עוד בובה לאוסף. את הצרכים ההורים קונים. הרצונות הם בדיוק המקום שבו דמי הכיס שלך נכנסים למשחק.
המבחן פשוט. שואלים: מה יקרה אם אני אקנה את זה בעוד חודש במקום היום? אם התשובה היא "כלום, פשוט יהיה פחות כיף", זה רצון. אם התשובה היא "אלך לבית ספר בלי נעליים", זה צורך. רוב הדברים שמתחשק לקנות הם רצונות, וזה בסדר גמור. רצונות הם הסיבה שכיף שיש כסף. הטריק הוא לבחור בין הרצונות, כי הכסף מספיק רק לחלק מהם.
כמה שבועות דמי כיס עולה המשחק?
ילדים בני 9-10 בישראל מקבלים בדרך כלל 20 עד 40 שקל בשבוע. ניקח 30 שקל כדוגמה. משחק חדש לקונסולה עולה בין 150 ל-300 שקל. משחק של 300 שקל הוא עשרה שבועות שלמים של דמי כיס, בלי לקנות אף ממתק בדרך. חבילת רובוקס של 40 שקל היא יותר משבוע שלם. גלידה של 15 שקל היא חצי שבוע. אם ההורים שלך עוד מתלבטים כמה לתת, יש להם תשובה מסודרת על דמי כיס ומה הם מלמדים.
| מה קונים | מחיר בערך | כמה שבועות של 30 שקל |
|---|---|---|
| גלידה | 15 שקל | חצי שבוע |
| חבילת קלפים | 25 שקל | כמעט שבוע |
| חבילת רובוקס | 40 שקל | שבוע וקצת |
| משחק חדש לקונסולה | 300 שקל | 10 שבועות |
| אופניים חדשות | 1,000 שקל | 33 שבועות |
המספר שכתוב על המדבקה נקרא מחיר. כשמתרגמים אותו לשבועות של דמי כיס, פתאום רואים כמה זה באמת. ויש עוד מילה, ערך: כמה הדבר שווה לך. כמה זמן תשחק בו, כמה פעמים תשתמש, וכמה תשמח ממנו בעוד חודש. משחק שמשחקים בו כל יום במשך שנה נותן הרבה ערך על 300 שקל. צעצוע שמתחשק רק ביום הקנייה ונשכח בארון אחרי שבוע נותן ערך קטן, גם אם עלה רק 40 שקל. קנייה טובה היא כשהערך גדול מהמחיר.
לאותו רצון יש כמעט תמיד כמה מחירים. משחק שחבר כבר סיים אפשר להשאיל לשבועיים בחינם. אופניים כמעט חדשות ביד שנייה עולות בערך חצי מחיר, כי הילד שרכב עליהן פשוט גדל. צעצוע שיוצא עכשיו יעלה פחות בעוד כמה חודשים, כשההתלהבות תירגע. מי שמחכה, משאיל או קונה יד שנייה מקבל את אותו כיף ומשאיר בקופה יותר שקלים לדבר הבא.
מה פרסומת עושה לך בראש
הפרסומת ביוטיוב, השלט בקניון, היוטיובר שפתאום "במקרה" שותה משקה מסוים: לכולם מטרה אחת, לגרום לך לרצות. מי שהכין את הפרסומת עובד בשביל החברה שמוכרת, ומקבל כסף כדי שתקנו. זה מותר לגמרי, אבל כדאי לזכור את זה בזמן שמסתכלים.
הטריקים חוזרים על עצמם: ילדים שמחים ומצחיקים שמשחקים במוצר; שיר שנתקע בראש; "רק היום", "מהדורה מוגבלת", "כולם כבר קנו"; צעצוע שנראה ענק ומהיר בפרסומת ובחנות הוא קטן ומפלסטיק. משחקים בטלפון עושים משהו דומה בתוך המשחק עצמו: מציעים תיבה עם פרס בכמה שקלים בדיוק ברגע שהפסדת ומתחשק לנצח. זה מתוכנן ככה.
משחק טוב מול פרסומת: לספור את הטריקים. כשמגיעים לשלושה, ברור שמישהו מנסה לשכנע. הכלל השני: לחכות. אם רצית משהו אחרי שראית פרסומת, תני לזה שבוע. אם אחרי שבוע עדיין רוצים, זה כנראה רצון אמיתי. אם שכחת, הפרסומת רצתה יותר ממך. ואם בסוף קונים, שווה לבדוק בשתי חנויות לפחות, כי אותו משחק יכול לעלות 50 שקל פחות במקום אחר, וכדאי להשוות מחירים ולשאול שאלות לפני קנייה כמו שעושים הגדולים.
- דמי כיס בגיל 6-9: מאיזה גיל מתחילים, כמה מקבלים ועל מה מותר לבזבז
- בואו לקרוא על הכסף שלכם: מה זה כסף ומאיפה הוא בא (גיל 3-6)
לחסוך ליעד: איך מגיעים לאופניים
אופניים חדשות בגודל שמתאים לגיל שלך עולות בסביבות 1,000 שקל. זה נשמע כמו סכום בלתי אפשרי כשיש 30 שקל בשבוע. ככה עושים את זה בפועל:
- קובעים יעד ומציירים אותו. דף עם ציור של האופניים ליד המיטה, ועליו המחיר. יעד שרואים כל בוקר קל יותר לזכור מיעד שנמצא רק בראש.
- מחליטים כמה מכל שבוע הולך לקופה. חצי הוא כלל טוב: 15 שקל לחיסכון, 15 להוצאות. מי שמכניס הכל לקופה נשבר אחרי שבועיים.
- מוסיפים את הכסף הגדול. מתנת יום הולדת מסבא וסבתא או דמי חנוכה של 200 שקל מקצרים את הדרך ב-13 שבועות בבת אחת.
- מסמנים על הדף כל 100 שקל שנכנסו. לראות את הקו מתקדם עוזר להמשיך גם בשבוע שבו כולם קנו קלפים.
- מבקשים מההורים "השלמה": על כל 100 שקל שחסכת הם מוסיפים 50. הרבה הורים מסכימים, כי זה בדיוק מה שהם רוצים ללמד.
החשבון: 15 שקל בשבוע במשך שנה הם 780 שקל, ועם 200 שקל ממתנות מגיעים ל-980, כמעט אופניים. עם השלמה של ההורים מגיעים לשם תוך פחות משמונה חודשים. ומי שמעדיף שהכסף ישב במקום בטוח יותר מקופה בחדר: יש היום כרטיס נטען לילדים מגיל 8 עם חיסכון שמקבל ריבית. ריבית היא כסף שהבנק מוסיף לך רק בגלל שהכסף שלך מחכה אצלו. על 500 שקל שמחכים שנה ב-4% מקבלים 20 שקל מתנה, שהם עוד גלידה ושליש.
בדרך לאופניים יהיו פיתויים. בכל פעם שמתחשק לפתוח את הקופה, מסתכלים על הדף ושואלים: הקלפים האלה שווים לי עוד שבוע של המתנה לאופניים? לפעמים התשובה היא כן, וזה בסדר. הכסף שלך, ההחלטה שלך. רק שעכשיו זו החלטה ולא תאונה.
שלוש שאלות לפני כל קנייה
- זה צורך או רצון? רצון זה מצוין, רק כדאי לדעת שזה רצון.
- כמה שבועות דמי כיס זה עולה, ועל מה אני מוותר בשביל זה?
- ארצה את זה גם בעוד שבוע, אחרי שהפרסומת תישכח?
מי שעונה על שלוש השאלות ועדיין רוצה, קונה בכיף ובלי להצטער אחר כך. מי שעונה ומגלה שהרצון נעלם, בדיוק הרוויח שבוע של דמי כיס בלי לעשות כלום.
להורים: קראו את המדריך יחד, ואז תרגלו אותו בקניון: לפני כל בקשה, תרגמו יחד את המחיר לשבועות של דמי כיס ותנו לילד לענות בעצמו. בזמן צפייה בפרסומות, שחקו "מי מוצא יותר טריקים". הרשו קנייה מטופשת אחת מדי פעם בלי הערות, כי צעצוע של 40 שקל שנשכח אחרי יומיים הוא השיעור הכי זול שיש בכסף. הציעו השלמה לחיסכון ליעד (50 על כל 100), והקפידו לקיים: ההבטחה הזאת היא מה שהופך את "לחסוך" ממילה למשהו שקורה.
