הקריפטו מתבגר: רשות שוק ההון מסמנת את הדרך למיסוד הענף

הטיוטה שפרסמה לאחרונה רשות שוק ההון, המגדירה אילו מטבעות וירטואליים מותר למכור בישראל, מעוררת סערה מוכרת. מול הקולות הממהרים לצייר כל מעורבות רגולטורית כהתערבות בנוסח "אח גדול", הזווית המשפטית והניתוח הרוחבי של הענף מראים תמונה שונה: מדובר בצעד מתבקש, מבורך ופורץ דרך, החיוני להליך הסדרת תעשיית הקריפטו בישראל.

שוק המטבעות הקריפטוגרפיים התאפיין מראשיתו ב"מחלות ילדות": ריבוי פרויקטים ספקולטיביים, תרמיות, העדר שקיפות ותנודתיות, שחשפו את ציבור המשקיעים לסיכונים. קביעת קריטריונים ברורים לרישום מטבעות למסחר, לצד הסדרת תחום המטבעות היציבים - מהלך שרשות שוק ההון החלה לקדם - יוצרת מסגרת רגולטורית סדורה. זו מחזקת את ההגנה על ציבור המשקיעים, וגם מעניקה ודאות רגולטורית המעודדת חדשנות, מחזקת את אמון השוק ומקדמת את צמיחת ענף הקריפטו בישראל.

עם זאת, מתעוררת השאלה האם קביעת אמות מידה מחייבות לרישום מטבעות וירטואליים אינה מהווה התערבות בלתי מוצדקת בחופש הבחירה של המשקיע. לכאורה, ניתן לטעון שהרפורמה מצמצמת את מגוון הנכסים הדיגיטליים שבעלי רישיון רשאים להציע ללקוחותיהם. ואולם, עיון בטיוטה מלמד, כי אין מדובר בקביעת רשימה סגורה של מטבעות "מותרים", אלא בהטלת חובה על בעלי הרישיון לרשום למסחר מטבעות העומדים באמות מידה רגולטוריות, ובהן דרישות הנוגעות לשווי השוק, להיקף המסחר, לרמת הביזור ולמאפייני הסיכון של הנכס.

אין באסדרה כדי לאסור על הציבור להחזיק או לרכוש נכסים דיגיטליים שאינם עומדים באמות המידה. היא מסדירה את פעילותם של בעלי הרישיון. משקיעים המבקשים להיחשף לנכסים אחרים יוכלו לעשות זאת, בכפוף לדין, באמצעות נותני שירותים שאינם כפופים למשטר הרישוי הישראלי או בהחזקה עצמאית של הנכסים. לפיכך, האסדרה אינה שוללת את חופש ההשקעה ואינה מגבילה את חופש הבחירה של המשקיע.

כמו הסדרת שטרות הנייר

עבור משקיעי קריפטו רבים, האתגר האמיתי הוא בנקאי. הקושי להפקיד כספים שמקורם בנכסים דיגיטליים נובע ממדיניות ניהול הסיכונים של הבנקים ומחששם מפני הלבנת הון. כאן עשויה האסדרה החדשה לחולל שינוי משמעותי, כשיצירת מסגרת רגולטורית ברורה צפויה להפחית את האי-ודאות שאפיינה את התחום, ולהקל על המערכת הבנקאית בקבלת כספים שמקורם בפעילות קריפטוגרפית חוקית ומפוקחת.

בניגוד לתפיסה שלפיה רגולציה מעכבת חדשנות, בעולם הפיננסי המציאות הפוכה. ודאות רגולטורית היא תנאי יסוד להתפתחות שווקים. האסדרה החדשה צפויה לחזק את אמון המשקיעים, לעודד כניסת שחקנים חדשים לשוק, להגביר השקעות בתחום הבלוקצ'יין ולהניח תשתית לשילובה של תעשיית הקריפטו במערכת הפיננסית הישראלית.

במאה ה-18 היו אלה שטרות הנייר שהקדימו את הרגולטור; במאה ה-21 אלו המטבעות הקריפטוגרפיים. בראשית ימיו של כסף הנייר פעל השוק ללא מסגרת רגולטורית אחידה: כל טריטוריה הנפיקה שטרות משלה, איכות הגיבוי השתנתה, ההנפקות התרבו והזיופים היו נפוצים. התוצאה הייתה פגיעה באמון הציבור והצורך ביצירת כללים אחידים שיסדירו את השוק.

במידה רבה, הדפוס חוזר כיום בעולם הקריפטו. אלפי מטבעות הונפקו ללא מנגנוני פיקוח וללא רגולציה, לצד פרויקטים חדשניים צמחו גם תרמיות, מניפולציות ונכסים חסרי ערך, והציבור התקשה להבחין בין יוזמות אמינות להונאות. כשם שהאסדרה של כסף הנייר לא נועדה לבלום את החדשנות אלא לייצר אמון ויציבות, כך גם האסדרה של שוק הקריפטו אינה מבקשת לבלום אותו, אלא להעניק את המסגרת הרגולטורית שתאפשר צמיחה והשתלבוה במערכת הפיננסית.

• רובינהוד בדרך לעלייה של 43%? מורגן סטנלי צופה 150 דולר למניה
• בורסת לונדון מכניסה מניות לבלוקצ'יין: מסחר מסביב לשעון כבר מ-2027

ד"ר אמיר בושנסקי, מומחה קריפטו, בלוקצ'יין ורגולציה פיננסית, משרד עו"ד ד"ר גדעון פישר (צילום: ליאת מנדל)