שיא בבורסה, 3 מיליון מובטלים: שתי הכלכלות המקבילות של גרמניה

שלושה מיליון מובטלים נספרו בגרמניה ביולי, ובאותם שבועות ממש חצה מדד הדאקס בפרנקפורט לראשונה את רף 26 אלף וקבע שיא חדש. שני הנתונים נולדו באותה כלכלה, והם מושכים אותה לכיוונים מנוגדים: בורסה שרושמת שנה שנייה ברציפות של עליות חדות, מול תעשייה שמוחקת עשרות אלפי משרות ומחפשת את מקומה בעולם שבו הגז הרוסי הזול נעלם והמכוניות הסיניות זולות משלה.

הממשלה בברלין שברה טאבו פיסקאלי בן עשרות שנים והיא מזרימה מאות מיליארדי יורו לביטחון ולתשתיות, הבנק המרכזי האירופי חזר להעלות ריבית בפעם הראשונה מאז 2023, ומחירי האנרגיה שוב מכתיבים את קצב האינפלציה. המשקיעים, בינתיים, נדרשים להכריע אם הראלי בפרנקפורט מבטא התאוששות אמיתית או תמחור שרץ קדימה מהר מדי.

צמיחה של 0.2% אחרי שנתיים של מיתון

התוצר הגרמני צמח ב-2025 ב-0.2% בלבד אחרי שנתיים של נסיגה, ועדכון שפרסמה הלשכה הפדרלית לסטטיסטיקה שינה בדיעבד את 2024 מירידה לקיפאון מוחלט. ההתאוששות של 2026 נראית שברירית: ברבעון הראשון נרשמה צמיחה של 0.4%, ברבעון השני הקצב ירד ל-0.2%, ובהשוואה שנתית התוצר גבוה ב-0.9% בלבד. היצוא דווקא עלה ברבעון האחרון, אבל הצריכה הפרטית מדשדשת וההשקעות ירדו.

קרן המטבע הבינלאומית צופה לגרמניה צמיחה של 0.8% ב-2026, והבונדסבנק שמרני יותר עם 0.5% עד 0.7%. שני המוסדות מסכימים על הכיוון: שיפור הדרגתי שיגיע לקצב של כ-1.4% ב-2028, בעיקר בזכות ההוצאה הממשלתית הענקית שמתחילה לזרום. במונחים נומינליים מדובר בכלכלה השלישית בגודלה בעולם, עם תוצר של כ-4.47 טריליון יורו ותוצר לנפש שמתקרב ל-60 אלף דולר.

מדד המחירים לצרכן עלה ביולי ב-2.8% בקצב שנתי, אחרי 2.3% ביוני, כשמחירי האנרגיה קפצו ב-8.3% בעקבות המלחמה במזרח התיכון והתייקרות הנפט. אינפלציית הליבה, בניכוי מזון ואנרגיה, עומדת על 2.4%. הבונדסבנק צופה אינפלציה ממוצעת של 2.9% ב-2026 ושל 2.7% ב-2027, וחזרה ליעד של 2% תגיע לפי התחזית ב-2028 בלבד.

הבנק המרכזי האירופי הפתיע ביוני עם העלאת ריבית ראשונה מאז 2023, והשאיר ביולי את ריבית הפיקדונות על 2.25%. השווקים מתמחרים כמעט במלואה העלאה נוספת ל-2.5% בספטמבר, מהלך שממשיך להכביד על חברות ממונפות ועל שוק המשכנתאות. מבחינת גרמניה זו דילמה כואבת: זעזוע האנרגיה דוחף את המחירים למעלה בדיוק כשהצמיחה זקוקה לריבית נמוכה, ובבונדסבנק הגדירו את המצב כזעזוע מחירים שמאט את ההתאוששות. גם ההשוואה האזורית מציבה את גרמניה מאחור, עם תחזית צמיחה של 0.8% מול 0.9% לגוש היורו כולו.

שיעור האבטלה טיפס ביולי ל-6.4%, ומספר המובטלים חצה את רף 3 מיליון לפי לשכת התעסוקה הפדרלית, גבוה ב-28 אלף מהרמה אשתקד. חלק מהעלייה עונתי, אבל היא מצטרפת לשורה ארוכה של קיצוצים בתעשייה שעוד יפורטו בהמשך.

יחס החוב לתוצר הגיע בסוף 2025 ל-63.5%, אחרי שהחוב תפח בתוך שנה ב-144 מיליארד יורו ל-2.84 טריליון, והגירעון עמד על 119 מיליארד יורו. בבונדסבנק מעריכים שהגירעון יגיע ל-4.9% מהתוצר ב-2028 ושיחס החוב יטפס לקרוב ל-70% - המחיר של תוכניות הביטחון והתשתיות.

מפעלים במגננה: שנה שלישית של התכווצות תעשייתית

הייצור התעשייתי התכווץ ב-2025 ב-1.3%, שנה שלישית ברציפות של ירידה, וענף הבנייה צנח ב-3.6%, שנה חמישית ברציפות. התעשייה כולה מחקה בשנה שעברה כ-124 אלף משרות, ואיגוד יצרניות הרכב מעריך שענף הרכב לבדו יאבד כ-125 אלף משרות בעשור הקרוב.

פולקסווגן (VOW3) היא הסמל של המשבר. הרווח התפעולי של קבוצת הרכב הגדולה באירופה צנח ב-2025 ב-53.5% ל-6.9 מיליארד יורו, הרמה הנמוכה ביותר מאז 2016, והחברה העלתה את יעד הקיצוצים ל-50 אלף משרות בגרמניה עד 2030 - 35 אלף שסוכמו עוד ב-2024 ועוד 15 אלף שנוספו השנה. התחרות הסינית ברכב החשמלי והמכסים האמריקאיים חתכו את הרווחיות בשני השווקים החשובים ביותר שלה.

עד 2022 נשען המודל התעשייתי הגרמני על גז רוסי זול שזרם בצינורות, ומאז הניתוק המפעלים משלמים מחיר מלא. מפעל כימיה גרמני משלם כיום 18 עד 20 סנט לקילוואט שעה, מול 7 עד 12 סנט שמשלמות מתחרות בארה"ב ובאסיה, ומשקי הבית משלמים 35 עד 38 סנט, גבוה בכמחצית מבריטניה וכמעט כפליים מארה"ב. המחיר הסיטונאי עמד בחורף האחרון על כ-110 יורו למגה-ואט שעה, והגז מגיע כיום בעיקר במכליות LNG יקרות במקום בצינורות. בברלין ניסו לתת מענה: מתחילת השנה נכנס לתוקף מחיר חשמל תעשייתי מסובסד של 5 סנט לקילוואט שעה על מחצית מהצריכה של מפעלים עתירי אנרגיה, בתקציב של 3.8 מיליארד יורו עד 2028. ענפי הכימיה, הפלדה והזכוכית, שכבר העבירו קווי ייצור לצפון אמריקה ולאסיה, הם קהל היעד המרכזי של הסבסוד.

• החוזים בוול סטריט יורדים, אסיה באדום: הנפט והריבית מחזירים את המשקיעים לזהירות
• ארה"ב תקפה ליד הורמוז, הנפט עולה: החשש חוזר למצר החשוב בעולם

מרץ מול AfD, וטריליון שמחפש כתובת

פרידריך מרץ עומד מאז 2025 בראש קואליציה של הנוצרים-דמוקרטים והסוציאל-דמוקרטים, והחודשים האחרונים שלו סוערים. מפלגת הימין הקיצוני אלטרנטיבה לגרמניה מובילה בסקרים עם 27%, מול 23% בלבד למפלגתו של מרץ, והקואליציה העבירה חבילת רפורמות שכוללת הקלות מס, שינויים בפנסיה וצמצום בירוקרטיה בניסיון לעצור את הסחף. עשרות אלפים הפגינו נגד ועידת המפלגה בארפורט, ובמקביל סקרים מראים שכמחצית מהגרמנים תומכים בשיתוף פעולה איתה בנושא ההגירה.

אוכלוסיית גרמניה ירדה ב-2025 בכ-100 אלף איש ל-83.5 מיליון, ירידה ראשונה מאז 2020, והדמוגרפיה הזאת מסבירה חלק גדול מהמתח הפוליטי. מספר הלידות ירד לכ-650 אלף, מספר הפטירות עבר מיליון, וההגירה נטו צנחה ביותר מ-40% ל-220 עד 260 אלף איש. המשק, שסובל ממחסור מתמשך בעובדים מקצועיים, תלוי בהגירה הזאת, בעוד הרחוב הפוליטי דוחף לצמצם אותה.

500 מיליארד יורו - זה גודלה של קרן התשתיות המיוחדת שאישרה ברלין, והיא מתוכננת להזרים כ-60 מיליארד יורו בשנה לכבישים, רכבות, רשתות חשמל ודיגיטציה. במקביל הוצאו הוצאות הביטחון שמעל 1% מהתוצר ממגבלת בלם החוב החוקתי: תקציב הביטחון עומד השנה על כ-108 מיליארד יורו, וההוצאה הכוללת, עם הקרנות הייעודיות, מתוכננת לטפס מ-117 מיליארד לקרוב ל-162 מיליארד ב-2029 - בנייה מחדש של הצבא הגרמני בהיקף שמשנה את מעמדה של ברלין בנאט"ו ואת מפת התעשייה הביטחונית של היבשת. התוכנית הזאת הזניקה את השווקים באירופה כשהוכרזה, והיא הבסיס לאופטימיות של החזאים לגבי 2027 ו-2028.

הדאקס למעלה, הכלכלה למטה: מי באמת מרוויח

מדד הדאקס נגע החודש בשיא של 26,573.5, והוא נסחר נכון לאמצע אוגוסט 2026 מעל רף 26 אלף, עלייה של כ-7% מתחילת השנה. זה מגיע אחרי שנת 2025 יוצאת דופן, שבה זינק המדד ב-23%, השנה הטובה ביותר שלו מאז 2019, ונסגר על 24,490. הפער מהכלכלה הריאלית באותה שנה היה קיצוני: התוצר צמח ב-0.2%, והמדד עלה בקצב גבוה פי מאה ויותר מהכלכלה שהוא אמור לשקף. בשנים עשר החודשים האחרונים נע המדד בטווח רחב, בין כ-21,900 לשיא הנוכחי, כשהעליות האחרונות נתמכות גם בירידת מחירי הנפט ובאופטימיות סביב מגעים בין וושינגטון לטהרן.

חמישה שמות - ריינמטאל (RHM), סימנס אנרג'י (ENR), קומרצבנק (CBK), היידלברג מטיריאלס (HEI) ודויטשה בנק (DBK) - היו אחראים לכ-60% עד 80% מעליות המדד ב-2025. נשק, חשמל, בנקים ומלט: אלה הענפים שנהנים מהכסף הממשלתי הגדול, בעוד ענקיות הרכב והכימיה נשארות מאחור. ריינמטאל, יצרנית הנשק, אף עקפה ב-2025 את פולקסווגן בשווי שוק, והיא צופה השנה מכירות של עד 14.5 מיליארד יורו, צמיחה של כ-45%. בבנק אוף אמריקה כבר הזהירו שהשוק הגרמני מתומחר כאילו ההשקעות הממשלתיות כבר עובדות: לפי האזהרה, מדד מנהלי הרכש בתעשייה עומד על 48, מתחת לרף ההתרחבות, בעוד התמחור בשוק מגלם רמה של 55.

חמש החברות הגדולות בבורסת פרנקפורט מרכזות יחד שווי של קרוב לטריליון דולר, לפי נתוני 2026, ומאחוריהן משתרך דור שני שכולל את יצרנית השבבים אינפיניון, מבטחת המשנה מיוניק רי, ריינמטאל וענקית הלוגיסטיקה DHL:

סימנס (SIE), שווי שוק של כ-250 מיליארד דולר, היא החברה הגדולה בגרמניה, והרבעון האחרון שלה היה רבעון שיא: ההזמנות קפצו ב-14% ל-27.9 מיליארד יורו, ההכנסות עלו ב-8% ל-20.8 מיליארד, הרווח מהעסקים התעשייתיים זינק ב-25% ל-3.5 מיליארד יורו עם שולי רווח של 17.3%, וצבר ההזמנות הגיע ל-132 מיליארד. החברה העלתה את תחזית הרווח למניה לשנה כולה, והמניה נסחרת במכפיל רווח של כ-25.

SAP, כ-200 מיליארד דולר, מספקת את סיפור האזהרה של השנה. מניית ענקית התוכנה, שהייתה בשיאה החברה היקרה באירופה, איבדה יותר מ-40% מהשיא של תחילת 2025 אחרי שתחזית צבר ההזמנות בענן איכזבה, כולל צניחה יומית של 15% בינואר, החדה ביותר שלה מאז 2020. העסק עצמו ממשיך לצמוח, עם עלייה של 27% בהכנסות הענן ברבעון הראשון, אבל ההכנסות הכוללות, כ-11 מיליארד דולר, החטיאו מעט את הציפיות, והמכפיל התכווץ לכ-24.

סימנס אנרג'י (ENR), כ-180 מיליארד דולר, היא ההפתעה הגדולה של השנתיים האחרונות: יצרנית הטורבינות וציוד הרשת רוכבת על גל ההשקעות העולמי ברשתות חשמל, העלתה את תחזיתה לרווח נקי של כ-4 מיליארד יורו ולתזרים חופשי של כ-8 מיליארד השנה, והשוק מתגמל אותה במכפיל של קרוב ל-60.

אליאנץ (ALV), כ-170 מיליארד דולר, מייצגת את הצד הסולידי. ענקית הביטוח רשמה ברבעון האחרון רווח תפעולי שיא של 4.9 מיליארד יורו, אחרי שנת שיא עם 17.4 מיליארד ב-2025, והיא נסחרת במכפיל של כ-13, מהנמוכים בין הגדולות.

דויטשה טלקום (DTE), כ-155 מיליארד דולר, שואבת את רוב כוחה דווקא מארה"ב: החברה הבת טי-מובייל תרמה ברבעון האחרון הכנסות של 22.8 מיליארד דולר, צמיחה של 7.9%, והקבוצה כולה הציגה הכנסות של 29.9 מיליארד יורו והעלתה את תחזית התזרים החופשי לכ-20 מיליארד יורו השנה. המכפיל: כ-14.5.

נדל"ן: המחירים חזרו לעלות, לאט

מחירי הדירות בגרמניה עלו ברבעון הראשון של 2026 ב-1.4% לעומת אשתקד, וב-2025 כולה נרשמה עלייה של 3.2%, שנת ההתייקרות הראשונה מאז 2022, אחרי הצניחה שבאה עם עליית הריבית. ברבעון האחרון של 2025 עמד הקצב השנתי על 3%, רבעון חמישי ברציפות של התייקרות, כך שהמגמה החיובית מבוססת אבל קצב העלייה מתמתן ככל שהריבית חוזרת לטפס. ההתאוששות מפוצלת: בתים פרטיים התייקרו ב-3.2% בשנה, בעוד דירות בבנייני מגורים הוסיפו 0.5% בלבד.

גרמניה נשארת מדינת שוכרים, עם שיעור בעלות על דירות מהנמוכים באירופה, ולכן שוק השכירות בערים הגדולות הוא הזירה הרגישה באמת. ענף הבנייה מתכווץ שנה חמישית ברציפות, בערים כמו ברלין ומינכן הביקוש עולה על ההיצע, והשילוב של ריבית משכנתאות גבוהה מבעבר עם היצע חדש מצומק שומר על נגישות דיור בעייתית לרוכשים צעירים.

סחר חוץ: סין חזרה לראש, והעודף מתכווץ

היצוא הגרמני הסתכם ב-2025 ב-1,563 מיליארד יורו, עלייה של 0.9%, מול יבוא של 1,362 מיליארד שצמח ב-4.3%, כך שהעודף המסחרי התכווץ ל-200 מיליארד יורו לעומת 243 מיליארד שנה קודם. סין חזרה להיות שותפת הסחר הגדולה ביותר עם מחזור של 252 מיליארד יורו וצמיחה של 2.1%, אחרי שב-2024 החזיקה ארה"ב בתואר; הסחר עם האמריקאים ירד ב-5% ל-241 מיליארד בעקבות המכסים, והתחלופה הזאת בצמרת ממחישה עד כמה מפת הסחר של ברלין זזה בתוך שנה אחת. דווקא מול ארה"ב שומרת גרמניה על העודף הדו-צדדי הגדול ביותר שלה, כמעט 52 מיליארד יורו, ולכן היא חשופה במיוחד לכל סיבוב נוסף במלחמת הסחר.

רכב, מכונות וכימיה נשארים עמוד השדרה של היצוא, והם בדיוק הענפים שנפגעו: יצוא הסחורות ירד ב-2025 ב-0.7% במונחים ריאליים בגלל החולשה ברכב ובמכונות, בעוד יצוא השירותים עלה ב-1.1%. הפוטנציאל קדימה נשען על ציוד ביטחוני, תשתיות אנרגיה ותוכנה תעשייתית, התחומים שאליהם זורם עכשיו הכסף הגדול.

מיסוי: הבשורה למשקיעים תגיע ב-2028

מס החברות האפקטיבי בגרמניה עומד כיום על כ-30%, שילוב של מס פדרלי בשיעור 15%, היטל סולידריות ומס עסקים עירוני, מהשיעורים הגבוהים במערב. הרפורמה שאישרה ממשלת מרץ תוריד את המס הפדרלי באחוז אחד בכל שנה החל מ-2028, עד 10% ב-2032, במטרה להחזיר השקעות שבורחות לארה"ב ולמזרח אירופה. מס ההכנסה השולי העליון עומד על 45%, המע"מ על 19%, ורווחי הון ודיבידנדים ממוסים במס אחיד של 25% שאליו מתווסף היטל הסולידריות, יחד כ-26.4%. למשקיע ישראלי רלוונטית גם אמנת המס בין המדינות, שמסדירה את ניכוי המס במקור על דיבידנדים.

איך אפשר להיחשף מישראל

בניו יורק נסחרות שתי קרנות סל עיקריות על השוק הגרמני: iShares MSCI Germany (סימול EWG), עם דמי ניהול של 0.49%, שעוקבת אחרי מדד MSCI גרמניה הרחב וכוללת גם מניות בינוניות מעבר לענקיות הדאקס, ו-Global X DAX Germany (סימול DAX) שעוקבת אחרי מדד הדגל עצמו, ובפרנקפורט נסחרת iShares Core DAX (סימול EXS1). לצדן פועלות קרנות ישראליות מחקות על הדאקס, בגרסאות מנוטרלות מטבע וחשופות מטבע, ולצד תנודות המדד גם שער היורו-שקל קובע חלק מהתשואה הסופית בשקלים. להרחבה: גרמניה עם תשואה נהדרת: הדרכים להשקעה באמצעות קרנות ישראליות פאסיביות.

מי שמעדיף מניות בודדות ימצא חלק מהגדולות גם מעבר לים: SAP נסחרת בניו יורק במקביל לפרנקפורט, וסימנס, אליאנץ ודויטשה טלקום זמינות בארה"ב כניירות ADR. ראוי לזכור הבדל אחד לפני השוואת תשואות: הדאקס מחושב כמדד תשואה כוללת שמגלם השקעה מחדש של דיבידנדים, בשונה ממדדי מחיר כמו S&P 500, ולכן קרן שעוקבת אחריו אמורה לגלם גם את הדיבידנדים של סימנס, SAP ואליאנץ.