38 מדינות, 61% מהכלכלה העולמית: המדריך המלא למועדון המדינות המפותחות

72.5 טריליון דולר - זה התוצר המצרפי של 38 המדינות החברות ב-OECD נכון ל-2025, לפי נתוני הבנק העולמי, כ-61% מהתוצר העולמי כולו. את הסכום הזה מייצרים 1.4 מיליארד בני אדם, כ-17% מאוכלוסיית העולם. מיעוט מתושבי כדור הארץ מרכז אצלו את רוב הפעילות הכלכלית, ובדיוק בגלל זה ההצטרפות למועדון נחשבת לתעודת הבגרות של כל כלכלה שרוצה להיחשב מפותחת.

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, זה שמו המלא, יושב בפריז ומתפקד כשילוב של מכון מחקר ענק, גוף שקובע סטנדרטים בינלאומיים ופורום שבו 38 ממשלות בוחנות זו את זו. הוא מפרסם תחזיות כלכליות שמזיזות שווקים, עורך את מבחני פיזה המפורסמים בחינוך, מוביל אמנות נגד שוחד והון שחור, ומייצר את מאגרי הנתונים שעליהם נשען כמעט כל מחקר כלכלי השוואתי בעולם.

מתוכנית מרשל למועדון של 38

ב-1948 הוקם הגלגול הראשון של הארגון, ה-OEEC, למטרה אחת: לחלק את כספי הסיוע של תוכנית מרשל האמריקאית בין מדינות אירופה שיצאו הרוסות ממלחמת העולם השנייה. המנגנון עבד כל כך טוב, עד שב-1960 נחתמה בפריז אמנה שהרחיבה אותו לארגון עולמי. ב-1961 נכנסה האמנה לתוקף, ארה"ב וקנדה הצטרפו ל-18 מדינות אירופיות, וה-OECD יצא לדרך עם 20 מייסדות.

יפן צורפה בשנות ה-60, אוסטרליה וניו זילנד בעשור שאחרי, ובשנות ה-90 נפתחו הדלתות למקסיקו, לדרום קוריאה ולמדינות מרכז אירופה שהשתחררו מהגוש הסובייטי. ישראל התקבלה ב-2010 כחברה ה-33, קולומביה הצטרפה ב-2020 כחברה ה-37, וקוסטה ריקה השלימה את הרשימה ב-2021 והפכה לחברה ה-38.

תעודת איכות שמשקיעים מבינים

קבלה לארגון היא מסלול מפרך של שנים. קוסטה ריקה, למשל, עברה בדיקות עומק של 22 ועדות מקצועיות לאורך חמש שנים ונדרשה לשנות חקיקה ורגולציה כדי לעמוד בסטנדרטים. המסלול הזה הוא הערך האמיתי של החברות: מדינה שנכנסה בשער עברה מבחן חיצוני קפדני על איכות המוסדות, השקיפות והמדיניות הכלכלית שלה.

למשקיעים החברות משמשת קיצור דרך. סוכנויות הדירוג מתייחסות אליה, קרנות גלובליות משתמשות בנתוני הארגון להשוואות בין שווקים, והתחזיות הרשמיות שלו מהדהדות בכל בנק מרכזי. גם בישראל, התחזית שפרסם הארגון לצמיחת המשק הפכה מזמן לחלק קבוע מהדיון הכלכלי המקומי.

ההישג הבולט של העשור האחרון הוא הסכם המס הגלובלי. ב-2021 גיבש הארגון הסכמה של 136 מדינות, שמייצגות יותר מ-90% מהתוצר העולמי, על מס חברות מינימלי של 15% לתאגידים גדולים. לפי הערכות הארגון, ההסכם מסיט יותר מ-125 מיליארד דולר מרווחי כמאה התאגידים הגדולים בעולם אל המדינות שבהן הם פועלים בפועל. גם האוצר הישראלי אימץ את כללי המס המינימלי, צעד שמשנה את חישובי הכדאיות של חברות רב לאומיות שפועלות כאן.

ה-OECD במספרים

ארה"ב לבדה מייצרת 30.8 טריליון דולר, יותר מ-40% מהתוצר של הארגון כולו, ופער הכוחות הפנימי הזה מורגש בכל החלטה. במונחי כוח קנייה, שמנטרלים הבדלי מחירים בין מדינות, חלקו של הארגון בתוצר העולמי עומד על כ-46%, ירידה קלה מ-48% ב-2017. המספר הזה מספר את סיפור העשורים האחרונים: סין, הודו ושאר הכלכלות המתעוררות צומחות מהר יותר, והמשקל היחסי של העולם המפותח מצטמצם בהדרגה.

שמונה בתור להיכנס

ארגנטינה, ברזיל, בולגריה, קרואטיה, פרו ורומניה פתחו בתהליך קבלה ב-2022, ואינדונזיה ותאילנד הצטרפו למסלול ב-2024. רומניה מתקדמת מכולן, עם אישורים מ-24 מתוך 25 הוועדות הנדרשות, והיא שואפת להשלים את התהליך בקרוב. למסלול הקבלה יש משמעות השקעתית עוד לפני הכניסה עצמה: מדינה מועמדת מחויבת לרפורמות, לשקיפות ולחיזוק מוסדות, בדומה לאפקט שחולל בזמנו תהליך הקבלה לאיחוד האירופי במזרח אירופה.

שבע הגדולות

שבע הכלכלות הגדולות בארגון הן בדיוק שבע חברות פורום ה-G7, ורובן חולקות שילוב דומה: עושר עצום, חוב גבוה ואוכלוסייה מזדקנת.

ארה"ב - הכלכלה הגדולה בעולם, תוצר של 30.8 טריליון דולר ב-2025. שוקי ההון העמוקים בעולם, הדולר כמטבע הרזרבה והובלה ברורה בבינה מלאכותית שומרים אותה במרכז הבמה. הבעיה המרכזית: גירעון וחוב ממשלתי שתופחים משנה לשנה. פער הפריון שהיא פותחת מול שאר העולם המפותח הוא הפוטנציאל הגדול שלה קדימה.

גרמניה - הכלכלה הגדולה באירופה, יותר מ-5 טריליון דולר תוצר, בנויה על יצוא של מכוניות, מכונות וכימיקלים. המודל הזה נקלע למשבר: אנרגיה יקרה, תחרות סינית וביורוקרטיה כבדה. היתרון נשאר בסיס תעשייתי עמוק ומותגים עולמיים, ותוכניות השקעה עצומות בתשתיות ובביטחון עשויות להחזיר אותה לצמיחה.

יפן - חוב ממשלתי של יותר מ-200% תוצר לפי קרן המטבע, השיא בעולם המפותח, לצד אוכלוסייה מתכווצת. מנגד: תעשייה מדויקת, טויוטה (TM) כיצרנית הרכב הגדולה בעולם, ורפורמות ממשל תאגידי שהעירו את הבורסה בטוקיו אחרי עשורים של קיפאון. חזרת האינפלציה והריבית החיובית פותחות שם עידן כלכלי חדש.

בריטניה - כלכלת שירותים שבמרכזה הסיטי של לונדון, מרכז פיננסי עולמי. הצמיחה מדשדשת מאז הברקזיט והפריון משתפר לאט. היתרונות: אוניברסיטאות מובילות, משפט אנגלי שמושך הון בינלאומי וסקטור בינה מלאכותית מהמתקדמים באירופה. השאלה הפתוחה היא אם תצליח לתרגם את המדע שלה לתעשייה מקומית.

צרפת - הכלכלה השנייה בגודלה בגוש האירו, עם רוב ייצור החשמל מגרעין ותעשיית יוקרה שמובילה בעולם, ובראשה לואי ויטון (MC). הבעיה: גירעונות מתמשכים, חוב גדל וחוסר יציבות פוליטית שמקשה על כל רפורמה. תעשיית התעופה, הביטחון והאנרגיה הגרעינית נותנות לה עוגנים ארוכי טווח.

איטליה - חוב של כ-137% תוצר לפי קרן המטבע, מהגבוהים באירופה, וצפון תעשייתי משגשג שחי לצד דרום מתקשה. יצוא של מכונות, אופנה ומזון מחזיק אותה כמעצמת ייצור אירופית. כספי ההתאוששות של האיחוד האירופי הם ההזדמנות הגדולה שלה לשדרג תשתיות מזדקנות.

קנדה - אוצרות טבע של נפט, גז, מינרלים ויערות, לצד מערכת בנקאות שמרנית ויציבה. התלות בשוק האמריקאי, שקולט את רוב היצוא שלה, הפכה למקור סיכון בעידן המכסים, ומחירי הדיור בטורונטו ובוונקובר מהיקרים בעולם ביחס להכנסה. המינרלים הקריטיים לתעשיית הסוללות הם כרטיס הצמיחה הבא שלה.

אסיה והפסיפיק

דרום קוריאה - סיפור ההצלחה הגדול של המחצית השנייה של המאה ה-20: ממדינה ענייה לענקית שבבים ותעשייה. סמסונג (005930) ו-SK הייניקס שולטות בשוק שבבי הזיכרון, והביקוש לשבבי בינה מלאכותית עובד לטובתן. שיעור הילודה, מהנמוכים בעולם, מאיים על עתיד כוח העבודה שלה. פתיחת השווקים לתעשיות הביטחון והתרבות הקוריאניות מוסיפה לה אפיקי יצוא חדשים.

אוסטרליה - מכרה הברזל, הפחם והליתיום של אסיה, עם מערכת פנסיה צוברת מהגדולות בעולם. התלות ביצוא סחורות לסין חושפת אותה לכל האטה שם, ומחירי הדיור בסידני ובמלבורן בין היקרים בעולם. המעבר העולמי לחשמול ממצב אותה כספקית מפתח של מתכות קריטיות.

ניו זילנד - חקלאות מתוחכמת של חלב, בשר ויין שנשלחים לכל העולם. הריחוק הגיאוגרפי והשוק הקטן מגבילים את התעשייה המקומית, ובועת הנדל"ן של העשור הקודם עדיין מעיקה על משקי הבית. אגריטק ותיירות הם אפיקי הצמיחה הטבעיים שלה.

מערב אירופה: הכסף השקט

ספרד - הצומחת המהירה מבין הכלכלות הגדולות של גוש האירו בשנים האחרונות, עם שיאי תיירות ותעשיית אנרגיה מתחדשת מהמפותחות באירופה. האבטלה, מהגבוהות באיחוד, נשארת הצלקת ההיסטורית שלה. הגירה מסודרת מאמריקה הלטינית מזינה את שוק העבודה ומבדלת אותה מרוב היבשת.

הולנד - ביתה של ASML (ASML), בעלת מונופול עולמי במכונות לייצור שבבים מתקדמים, ושל נמל רוטרדם, שער הסחר של אירופה. משבר דיור חריף ומחלוקות סביב חקלאות ופליטות מעסיקים את הפוליטיקה המקומית. המיקום בלב שרשרת האספקה של השבבים שווה לה זהב אסטרטגי.

שווייץ - פארמה, פיננסים ומזון: נסטלה (NESN), רוש (ROG) ונוברטיס (NVS) מעגנות בורסה מהחזקות בעולם. הפרנק החזק שומר על אינפלציה נמוכה וריבית כמעט אפסית. קריסת קרדיט סוויס השאירה את המערכת הבנקאית נשענת על ענק אחד, UBS. היציבות עצמה היא המוצר שהמדינה מוכרת לעולם.

בלגיה - בירת האיחוד האירופי ונאט"ו, עם נמל אנטוורפן ותעשיית פארמה מהמובילות באירופה. חוב ציבורי גבוה ופוליטיקה מפוצלת בין פלמים לוולונים מקשים על רפורמות. מעמדה כצומת הלוגיסטי והפוליטי של היבשת מבטיח לה רלוונטיות קבועה.

אירלנד - מטה אירופי לענקיות הטק והפארמה האמריקאיות, תוצאה של עשורים עם מס חברות נמוך. קופת המדינה עולה על גדותיה מהכנסות מס תאגידים, עודף שמגיע בפועל מקומץ חברות זרות, וזו גם החולשה המרכזית שלה. קרנות העושר שהוקמו מהעודפים אמורות לרכך זעזוע עתידי.

אוסטריה - תעשייה משפחתית חזקה בנוסח גרמניה ובנקים שפרוסים בכל מזרח אירופה. שנות המיתון האחרונות והאנרגיה היקרה חשפו את התלות שלה בתעשייה הגרמנית. המיקום בין מערב היבשת למזרחה עושה אותה שער כניסה טבעי להשקעות באזור, ותיירות האלפים מוסיפה עוגן יציב.

לוקסמבורג - התוצר לנפש הגבוה בארגון, כ-147 אלף דולר לפי הבנק העולמי, ומרכז קרנות ההשקעה הגדול באירופה. הכלכלה הזעירה נשענת כמעט כולה על פיננסים, וזה הסיכון המבני שלה. הנישות החדשות שהיא מטפחת: פינטק, קרנות ירוקות ואפילו תעשיית חלל.

הצפון

נורווגיה - הנפט והגז מהים הצפוני הפכו לקרן העושר הגדולה בעולם: 2.3 טריליון דולר נכון לאוגוסט 2026, שמחזיקים כ-1.5% מכלל המניות הסחירות בעולם. הכלכלה עצמה קטנה ויקרה, והשאלה ארוכת הטווח היא מה יחליף את עידן הנפט. בינתיים היא הפכה לספקית הגז המרכזית של אירופה.

שוודיה - מעצמת חדשנות, מספוטיפיי (SPOT) ועד תעשיית ביטחון שמתרחבת במהירות עם ההצטרפות לנאט"ו. חוב משקי הבית הגבוה ושוק דיור רגיש לריבית הם החולשה המבנית שלה. תעשיית הפלדה הירוקה והכרייה בצפון המדינה מושכות השקעות ענק.

דנמרק - נובו נורדיסק (NVO) ותרופות ההרזיה שלה קשרו את הכלכלה הדנית לחברה אחת במידה יוצאת דופן; בשיאה הייתה החברה הסחירה הגדולה באירופה. לצדה פועלות ענקית הספנות מרסק (MAERSK-B) וחלוצות אנרגיית הרוח. הכלכלה קטנה, יציבה ומנהלת עודפים תקציביים קבועים.

פינלנד - מדינת החינוך והיערות, שהתעשייה שלה עברה מנוקיה (NOK) לביטחון, לתקשורת ולאנרגיה. הגבול הארוך עם רוסיה הפך אותה לחברת נאט"ו אסטרטגית שמושכת השקעות ביטחוניות. האקלים הקריר והחשמל הזול מושכים חוות שרתים, והזדקנות האוכלוסייה נשארת האתגר המרכזי.

איסלנד - פחות מ-400 אלף תושבים, הקטנה בארגון, וכלכלה שנשענת על דיג, אלומיניום, תיירות ואנרגיה גיאותרמית זולה. הקוטן והמטבע העצמאי הופכים כל זעזוע עולמי לדרמה מקומית. החשמל הירוק והזול הוא קלף חזק בעידן מרכזי הנתונים.

מרכז אירופה ומזרחה

פולין - סיפור הצמיחה הגדול של אירופה מאז נפילת הקומוניזם: שלושה עשורים של התרחבות כמעט רצופה, שוק פנימי גדול והוצאה ביטחונית מהגבוהות בנאט"ו ביחס לתוצר. מחסור בעובדים והזדקנות מתקרבים גם אליה. שיקום אוקראינה, כשיגיע, ימצא אותה בעמדת זינוק.

צ'כיה - הלב התעשייתי של מרכז אירופה, עם תעשיית רכב שמובילה את היצוא ואבטלה מהנמוכות באיחוד האירופי. התלות ברכב הגרמני ובאנרגיה מיובאת היא החולשה שלה. תעשיית הנשק הצ'כית פורחת מחדש על רקע ההתחמשות האירופית.

הונגריה - מפעלי רכב גרמניים ומפעלי סוללות אסייתיים בחרו בה כבסיס ייצור אירופי. עימותים מתמשכים עם בריסל הקפיאו חלק מכספי האיחוד, והאינפלציה שלה הייתה מהגבוהות באירופה בגל האחרון. BYD הסינית בונה בעיר סגד את מפעל הרכב האירופי הראשון שלה.

סלובקיה - מרכז ייצור רכב עולמי ביחס לגודלה: פולקסווגן, קיה, סטלנטיס (STLA) ויגואר לנד רובר מייצרות בשטחה, והיא אימצה את האירו כבר ב-2009. המעבר לרכב חשמלי הוא מבחן קיומי לתעשייה שלה. מפעל וולוו החדש שנבנה במזרח המדינה מסמן שהיא צולחת אותו בינתיים.

סלובניה - מהעשירות במדינות מרכז אירופה במונחי תוצר לנפש, עם תעשיית פארמה חזקה, ייצור מדויק ותיירות אלפינית. השוק הזעיר מגביל את החברות המקומיות. נמל קופר שלה הוא שער ימי מרכזי לסחורות בדרכן למרכז היבשת.

ליטא - בירת הפינטק של האיחוד האירופי במספר הרישיונות, ומעצמת נישה עולמית בלייזרים מדעיים. הקרבה לרוסיה ולבלארוס ממקמת אותה בקו החזית הגיאופוליטי, והשקעות ביטחוניות של נאט"ו ושל תעשיות נשק אירופיות זורמות אליה. ההייטק המקומי צומח הרבה מעבר לגודל המדינה.

לטביה - צומת לוגיסטי בלטי עם נמלים, יערות ותעשיית עץ מפותחת. ירידת האוכלוסייה, מהחדות באירופה, שוחקת את שוק העבודה שלה. ההשקעות הביטחוניות לאורך הגבול המזרחי של נאט"ו והתשתיות החדשות באזור הבלטי נותנות לה תפקיד אסטרטגי מחודש.

אסטוניה - מהמדינות הדיגיטליות בעולם: כמעט כל שירות ממשלתי ניתן ברשת, והיא הצמיחה יוניקורנים ביחס מפתיע לאוכלוסייה זעירה. החוב הממשלתי, כ-24% תוצר בלבד לפי קרן המטבע, מהנמוכים בעולם המפותח. מחירי האנרגיה והשכנות לרוסיה הם הצד המאתגר, וההייטק שלה ממשיך לייצא הרבה מעבר לגודלה.

הדרום והמזרח התיכון

פורטוגל - מסמלת משבר החוב של גוש האירו בעשור הקודם הפכה לתלמידת הצטיינות פיסקלית, עם עודפי תקציב וחוב שיורד בעקביות. תיירות שוברת שיאים והגירת צעירים החוצה חיות בה זו לצד זו. השכר הנמוך יחסית מושך מרכזי שירותים ופיתוח של חברות בינלאומיות.

יוון - עשור אחרי משבר החוב הגדול היא חזרה לדירוג השקעה ולצמיחה מעל הממוצע האירופי. החוב עדיין גבוה, כ-146% תוצר לפי קרן המטבע, אבל במגמת ירידה עקבית. תיירות, ספנות ואנרגיה סולארית מושכות את הכלכלה קדימה, והבורסה באתונה רשמה עליות חדות בשנים האחרונות.

טורקיה - אוכלוסייה צעירה ועצומה, תעשייה מגוונת שמייצאת לאירופה ומיקום אסטרטגי בין שלוש יבשות. שנים של אינפלציה דוהרת ולירה מתרסקת פגעו באמון המשקיעים, והריסון המוניטרי של השנים האחרונות מוריד אותה בהדרגה. אם היציבות תחזיק מעמד, מדובר באחד משוקי הצמיחה הגדולים של האזור.

ישראל - הצטרפה ב-2010 כחברה ה-33, והיום התוצר לנפש שלה עומד על יותר מ-60 אלף דולר לפי הבנק העולמי. ההייטק מוביל את היצוא ואת גיוסי ההון, ותחום הבינה המלאכותית מציב אותה בשורה הראשונה של מוקדי החדשנות. מנגד עומדים העומס הביטחוני ויוקר מחיה שנחשב מהגבוהים בין מדינות הארגון.

אמריקה הלטינית

מקסיקו - שכנתה של ארה"ב הפכה ליעד המרכזי של הנירשורינג, עם מפעלים שעוברים מסין קרוב יותר לשוק האמריקאי. הסכם הסחר USMCA מעגן את מעמדה, והמכסים האמריקאיים מאיימים עליו בו זמנית. בעיות ביטחון פנים ומוסדות חלשים מרתיעות חלק מהמשקיעים, ובכל זאת יצרניות רכב עולמיות מרחיבות בה קווי ייצור בזו אחר זו.

צ'ילה - יצרנית הנחושת הגדולה בעולם, עם כרבע מהתפוקה העולמית, ושחקנית מובילה גם בליתיום. מחזוריות מחירי הסחורות שולטת בכלכלה שלה, ומוסדות יציבים יחסית לאזור עשו אותה חביבת המשקיעים באמריקה הלטינית. החשמול העולמי, שצמא לנחושת וליתיום, עובד ישירות לטובתה.

קולומביה - הצטרפה ב-2020 כחברה ה-37, השלישית מאמריקה הלטינית אחרי מקסיקו וצ'ילה. נפט וקפה מובילים את היצוא, והתלות בהם חושפת אותה למחזורי הסחורות. גירעונות ואתגרי ביטחון פנים מכבידים על דירוג האשראי, ובמקביל בוגוטה ומדיין הופכות למוקדי שירותים לחברות אמריקאיות.

קוסטה ריקה - החברה הצעירה במועדון, התקבלה ב-2021 אחרי חמש שנות בדיקות של 22 ועדות. כמעט כל החשמל שלה מיוצר ממקורות מתחדשים, והיצוא מובל בידי מכשור רפואי מתעשייה שצמחה סביב מפעלים של ענקיות אמריקאיות. פערים חברתיים וגירעון תקציבי הם שיעורי הבית שקיבלה מהארגון עצמו.