האוצר מאמץ מס חברות מינימלי של 15%: "האטרקטיביות של ישראל תרד, כשגם כך יש לנו נחיתות"
בתחילת השבוע הודיע משרד האוצר על אימוץ של הכללים הבינלאומיים החדשים למס חברות מינימלי של 15% של ארגון OECD. מהלך שעשוי להשפיע על לא מעט חברות רב לאומיות שפועלות בארץ, אשר נהנו עד כה משיעור מס מופחת.
למעשה, ישראל מצטרפת לחברות נוספות בארגון המדינות המפותחות, אשר אימצו כבר את עקרונות משטר המס המינימלי המקומי (QDMTT) על תאגידים רב לאומיים. רפורמת המיסוי הבינלאומית של הארגון נועדה להתמודד עם העובדה שתאגידים רב לאומיים, בוחרים להעביר את רווחיהם למדינות בהן שיוער המס נמוך יותר, ללא הלימה לפעילות שהסבה את הרווחים.
כעת, באמצעות התיקונים, תחל ישראל יחד עם המדינות שהקדימו ואימצו את התוכנית, לגבות מחברות בעלות להן מחזור פעילות של מעל 750 מיליון אירו, שיעור מס של 15%, כולל מחברות שנהנו עד כה משיעורי מס נמוכים. המס המינימאלי יחול על לחברות אם, להן פעילויות במדינות שונות, כך שהן יידרשו להשלים את השיעור למס המינימלי, בו פועל חברת הבת.
"היישום של הכללים מונע זליגה של מס מחוץ לישראל, בכך שהוא קובע שיעור מס מינימאלי. אם ישראל הייתה נשארת בשיעור מס נמוך, היו מדינות אחרות שהיו גובות את נטל המס המינימאלי בגובה 15%. במקום שקופת המדינה הייתה נהנית מהפער, מדינה אחרת הייתה לוקחת את הפער. כך למשל, אם ישראל הייתה גובה עד עכשיו מס של 6%, מדינה אחרת הייתה גובה את התוספות לשיעור המינימאלי, כך שבעוד החברה הייתה משלמת את אותו המס, המדינה בעצם הפסידה", מסבירים אריק בן ישי, שותף וראש קבוצת המיסים ב-PwC Israel ויובל ויינר, מנהל בכיר, מחלקת מיסוי ישראלי בחברה.
- בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קשה להעריך בכמה הכללים יגדילו את קופת המדינה משום שמדובר בחישוב מורכב שמתייחס בין היתר למבנה של החברות והתאגידים השונים. עם זאת בהחלט מודבר בסכומים שעשויים לסייע לקופת המדינה בתקופה בה היא מתמודדת עם גירעון תופח ומחפשת אחרי אפיקי הכנסה נוספים.

אריק בן ישי ויובל ויינר. קרדיט: PwC Israel וחגית גורן
לאימוץ הכללים חשיבות לקראת השנה הבאה, אז יעודכנו התקנות, כך שהן יחולו על חברות לכל אורך שרשרת האחזקה. אם ב-2024, שנה בה ישראל עדיין מחוץ למשחק, נוצר מצב שחברה ישראלית שמוחזקת על ידי חברה רב לאומית באירופה, אותה חברה תשלים את המס לשיעור של 15%, במדינה אירופאית אחרת שכבר אימצה את הכללים, כך שישראל יוצאת נפסדת. עם זאת, במקרה של חברה ישראלית, שהיא חברת בת של תאגיד אמריקאי, בה לא מיושמים הכללים, אף מדינה לא מפסידה כי שתי המדינות לא לקחו חלק במשחק. עם זאת, ב-2025 נכנס מנגנון נוסף של גבייה במדינות שהחילו את הכללים, שקובע כי מספיק שתהיה חברה אחת שפועלת במדינה שאימצה את הכללים, כדי לגבות את המס. כך שבמידה וישראל לא הייתה בוחרת לאמץ את הכללים, הרי שהיא הייתה מפסידה מס.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
מנגד, למהלך חסרון בולט, שנוגע למידת האטרקטיביות של ישראל עבור חברות זרות. לדברי וינר ובן ישי, "מהלך כזה מוריד את האטרקטיביות שלה, שגם ככה נמצאת בנחיתות. התשומות פה גבוהות, העובדים לא זולים וישנו חוסר וודאות גאו-פוליטית. לכן, המדינה נתנה הטבות מס כדי למשוך השקעות, וכרגע הכללים מקשים על המדינה לתת הטבות כאלה".
אז איך המדינה יכולה עדיין להיות אטרקטיבית?
- 6.אין אלופים כאלו!! (ל"ת)טלי 07/08/2024 13:46הגב לתגובה זו
- 5.אלון 07/08/2024 11:39הגב לתגובה זומדינה באמצע מלחמה עם ממשלה מנותקת מציאות, הורדות דירוג אשראי, והמעט אטרקטיביות שנשאר מול חברות זרות עכשיו מורידים. אחלה דרך להקריס את הכלכלה.
- 4.מטורף...לא נתפס. 06/08/2024 19:29הגב לתגובה זוורגע לפני הורדות דרוג נוספות לישראל שרשה מאד לדעת כמה זה יכניס אם בכלל לקופת המדינה,או שחברות יפסיקו פעילות פה לגמרי..
- 3.YL 06/08/2024 18:22הגב לתגובה זומה שנשאר זה להכריז על בונוסים להגברת הלידה של כל הפרזיטים ובונוס כפול ל תורתם..... אני תקווה ש בבחירות אם היו ***תלוי איזו משטרה תשמור על הקלפיות---היה מהפך . לסיום כולנו בעד אמסלמים וזה שבכנסת חייב להיות שר הבטחון
- שוקי 07/08/2024 01:27הגב לתגובה זונשמה יקרה ואבודה מציע לך ללכת לסדר לעצמך את המחשבות לפני שאתה כותב משהו
- 2.d 06/08/2024 16:32הגב לתגובה זו15% must all taxes mas ahnasa maam capital gain rent tax
- 1.מנשר 06/08/2024 16:23הגב לתגובה זוברור שמדינת ישראל ממשיכה במדיניות של התאבדות , הקטנת האטרקטיביות של המדינה בהסכמת שר אוצר כושל וראש ממשלה חסר יכולות , יהרוס גם את מה שנישאר מהיתרונות השוליים של הכלכלה הישראלית
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
