בתחילת השבוע הודיע משרד האוצר על אימוץ של הכללים הבינלאומיים החדשים למס חברות מינימלי של 15% של ארגון OECD. מהלך שעשוי להשפיע על לא מעט חברות רב לאומיות שפועלות בארץ, אשר נהנו עד כה משיעור מס מופחת.

למעשה, ישראל מצטרפת לחברות נוספות בארגון המדינות המפותחות, אשר אימצו כבר את עקרונות משטר המס המינימלי המקומי (QDMTT) על תאגידים רב לאומיים. רפורמת המיסוי הבינלאומית של הארגון נועדה להתמודד עם העובדה שתאגידים רב לאומיים, בוחרים להעביר את רווחיהם למדינות בהן שיוער המס נמוך יותר, ללא הלימה לפעילות שהסבה את הרווחים.

כעת, באמצעות התיקונים, תחל ישראל יחד עם המדינות שהקדימו ואימצו את התוכנית, לגבות מחברות בעלות להן מחזור פעילות של מעל 750 מיליון אירו, שיעור מס של 15%, כולל מחברות שנהנו עד כה משיעורי מס נמוכים. המס המינימאלי יחול על לחברות אם, להן פעילויות במדינות שונות, כך שהן יידרשו להשלים את השיעור למס המינימלי, בו פועל חברת הבת.

"היישום של הכללים מונע זליגה של מס מחוץ לישראל, בכך שהוא קובע שיעור מס מינימאלי. אם ישראל הייתה נשארת בשיעור מס נמוך, היו מדינות אחרות שהיו גובות את נטל המס המינימאלי בגובה 15%. במקום שקופת המדינה הייתה נהנית מהפער, מדינה אחרת הייתה לוקחת את הפער. כך למשל, אם ישראל הייתה גובה עד עכשיו מס של 6%, מדינה אחרת הייתה גובה את התוספות לשיעור המינימאלי, כך שבעוד החברה הייתה משלמת את אותו המס, המדינה בעצם הפסידה", מסבירים אריק בן ישי, שותף וראש קבוצת המיסים ב-PwC Israel ויובל ויינר, מנהל בכיר, מחלקת מיסוי ישראלי בחברה.

• בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
• הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קשה להעריך בכמה הכללים יגדילו את קופת המדינה משום שמדובר בחישוב מורכב שמתייחס בין היתר למבנה של החברות והתאגידים השונים. עם זאת בהחלט מודבר בסכומים שעשויים לסייע לקופת המדינה בתקופה בה היא מתמודדת עם גירעון תופח ומחפשת אחרי אפיקי הכנסה נוספים.

אריק בן ישי ויובל ויינר. קרדיט: PwC Israel וחגית גורן

לאימוץ הכללים חשיבות לקראת השנה הבאה, אז יעודכנו התקנות, כך שהן יחולו על חברות לכל אורך שרשרת האחזקה. אם ב-2024, שנה בה ישראל עדיין מחוץ למשחק, נוצר מצב שחברה ישראלית שמוחזקת על ידי חברה רב לאומית באירופה, אותה חברה תשלים את המס לשיעור של 15%, במדינה אירופאית אחרת שכבר אימצה את הכללים, כך שישראל יוצאת נפסדת. עם זאת, במקרה של חברה ישראלית, שהיא חברת בת של תאגיד אמריקאי, בה לא מיושמים הכללים, אף מדינה לא מפסידה כי שתי המדינות לא לקחו חלק במשחק. עם זאת, ב-2025 נכנס מנגנון נוסף של גבייה במדינות שהחילו את הכללים, שקובע כי מספיק שתהיה חברה אחת שפועלת במדינה שאימצה את הכללים, כדי לגבות את המס. כך שבמידה וישראל לא הייתה בוחרת לאמץ את הכללים, הרי שהיא הייתה מפסידה מס.

• בני 60 ומעלה - כך תחסכו אלפי שקלים במס
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

מנגד, למהלך חסרון בולט, שנוגע למידת האטרקטיביות של ישראל עבור חברות זרות. לדברי וינר ובן ישי, "מהלך כזה מוריד את האטרקטיביות שלה, שגם ככה נמצאת בנחיתות. התשומות פה גבוהות, העובדים לא זולים וישנו חוסר וודאות גאו-פוליטית. לכן, המדינה נתנה הטבות מס כדי למשוך השקעות, וכרגע הכללים מקשים על המדינה לתת הטבות כאלה".

אז איך המדינה יכולה עדיין להיות אטרקטיבית?