האוצר מאמץ מס חברות מינימלי של 15%: "האטרקטיביות של ישראל תרד, כשגם כך יש לנו נחיתות"
בתחילת השבוע הודיע משרד האוצר על אימוץ של הכללים הבינלאומיים החדשים למס חברות מינימלי של 15% של ארגון OECD. מהלך שעשוי להשפיע על לא מעט חברות רב לאומיות שפועלות בארץ, אשר נהנו עד כה משיעור מס מופחת.
למעשה, ישראל מצטרפת לחברות נוספות בארגון המדינות המפותחות, אשר אימצו כבר את עקרונות משטר המס המינימלי המקומי (QDMTT) על תאגידים רב לאומיים. רפורמת המיסוי הבינלאומית של הארגון נועדה להתמודד עם העובדה שתאגידים רב לאומיים, בוחרים להעביר את רווחיהם למדינות בהן שיוער המס נמוך יותר, ללא הלימה לפעילות שהסבה את הרווחים.
כעת, באמצעות התיקונים, תחל ישראל יחד עם המדינות שהקדימו ואימצו את התוכנית, לגבות מחברות בעלות להן מחזור פעילות של מעל 750 מיליון אירו, שיעור מס של 15%, כולל מחברות שנהנו עד כה משיעורי מס נמוכים. המס המינימאלי יחול על לחברות אם, להן פעילויות במדינות שונות, כך שהן יידרשו להשלים את השיעור למס המינימלי, בו פועל חברת הבת.
"היישום של הכללים מונע זליגה של מס מחוץ לישראל, בכך שהוא קובע שיעור מס מינימאלי. אם ישראל הייתה נשארת בשיעור מס נמוך, היו מדינות אחרות שהיו גובות את נטל המס המינימאלי בגובה 15%. במקום שקופת המדינה הייתה נהנית מהפער, מדינה אחרת הייתה לוקחת את הפער. כך למשל, אם ישראל הייתה גובה עד עכשיו מס של 6%, מדינה אחרת הייתה גובה את התוספות לשיעור המינימאלי, כך שבעוד החברה הייתה משלמת את אותו המס, המדינה בעצם הפסידה", מסבירים אריק בן ישי, שותף וראש קבוצת המיסים ב-PwC Israel ויובל ויינר, מנהל בכיר, מחלקת מיסוי ישראלי בחברה.
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קשה להעריך בכמה הכללים יגדילו את קופת המדינה משום שמדובר בחישוב מורכב שמתייחס בין היתר למבנה של החברות והתאגידים השונים. עם זאת בהחלט מודבר בסכומים שעשויים לסייע לקופת המדינה בתקופה בה היא מתמודדת עם גירעון תופח ומחפשת אחרי אפיקי הכנסה נוספים.
אריק בן ישי ויובל ויינר. קרדיט: PwC Israel וחגית גורן
לאימוץ הכללים חשיבות לקראת השנה הבאה, אז יעודכנו התקנות, כך שהן יחולו על חברות לכל אורך שרשרת האחזקה. אם ב-2024, שנה בה ישראל עדיין מחוץ למשחק, נוצר מצב שחברה ישראלית שמוחזקת על ידי חברה רב לאומית באירופה, אותה חברה תשלים את המס לשיעור של 15%, במדינה אירופאית אחרת שכבר אימצה את הכללים, כך שישראל יוצאת נפסדת. עם זאת, במקרה של חברה ישראלית, שהיא חברת בת של תאגיד אמריקאי, בה לא מיושמים הכללים, אף מדינה לא מפסידה כי שתי המדינות לא לקחו חלק במשחק. עם זאת, ב-2025 נכנס מנגנון נוסף של גבייה במדינות שהחילו את הכללים, שקובע כי מספיק שתהיה חברה אחת שפועלת במדינה שאימצה את הכללים, כדי לגבות את המס. כך שבמידה וישראל לא הייתה בוחרת לאמץ את הכללים, הרי שהיא הייתה מפסידה מס.
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
מנגד, למהלך חסרון בולט, שנוגע למידת האטרקטיביות של ישראל עבור חברות זרות. לדברי וינר ובן ישי, "מהלך כזה מוריד את האטרקטיביות שלה, שגם ככה נמצאת בנחיתות. התשומות פה גבוהות, העובדים לא זולים וישנו חוסר וודאות גאו-פוליטית. לכן, המדינה נתנה הטבות מס כדי למשוך השקעות, וכרגע הכללים מקשים על המדינה לתת הטבות כאלה".
אז איך המדינה יכולה עדיין להיות אטרקטיבית?
- 6.אין אלופים כאלו!! (ל"ת)טלי 07/08/2024 13:46הגב לתגובה זו
- 5.אלון 07/08/2024 11:39הגב לתגובה זומדינה באמצע מלחמה עם ממשלה מנותקת מציאות, הורדות דירוג אשראי, והמעט אטרקטיביות שנשאר מול חברות זרות עכשיו מורידים. אחלה דרך להקריס את הכלכלה.
- 4.מטורף...לא נתפס. 06/08/2024 19:29הגב לתגובה זוורגע לפני הורדות דרוג נוספות לישראל שרשה מאד לדעת כמה זה יכניס אם בכלל לקופת המדינה,או שחברות יפסיקו פעילות פה לגמרי..
- 3.YL 06/08/2024 18:22הגב לתגובה זומה שנשאר זה להכריז על בונוסים להגברת הלידה של כל הפרזיטים ובונוס כפול ל תורתם..... אני תקווה ש בבחירות אם היו ***תלוי איזו משטרה תשמור על הקלפיות---היה מהפך . לסיום כולנו בעד אמסלמים וזה שבכנסת חייב להיות שר הבטחון
- שוקי 07/08/2024 01:27הגב לתגובה זונשמה יקרה ואבודה מציע לך ללכת לסדר לעצמך את המחשבות לפני שאתה כותב משהו
- 2.d 06/08/2024 16:32הגב לתגובה זו15% must all taxes mas ahnasa maam capital gain rent tax
- 1.מנשר 06/08/2024 16:23הגב לתגובה זוברור שמדינת ישראל ממשיכה במדיניות של התאבדות , הקטנת האטרקטיביות של המדינה בהסכמת שר אוצר כושל וראש ממשלה חסר יכולות , יהרוס גם את מה שנישאר מהיתרונות השוליים של הכלכלה הישראלית
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
