המספר היומי - 750 רפתות מחזיקות את משק החלב. הרפורמה של סמוטריץ' מאיימת על רובן

בישראל פועלות כיום כ-750 רפתות חלב. מדובר ברפתות קיבוציות, מושביות וגם פרטיות, שמחזיקות את אחד מענפי המזון המפוקחים והרגישים במשק. הרפתות האלו מגדלות כ-125 אלף פרות, מייצרות בכל שנה סביב 1.6 מיליארד ליטר של חלב גולמי, ומזינות את כל שרשרת הערך - מהמחלבות הגדולות ועד המדף בסופר. זה מנגנון מתוכנן, עם מכסות ייצור, מחיר מטרה לחלב גולמי ופיקוח מחירים על מוצרי יסוד, אבל עכשיו כל זה עומד למבחן.

שוק של 10 מיליארד שקל בשנה במכירות לצרכן

התפוקה הממוצעת לפרה בישראל נחשבת מהגבוהות בעולם, סביב 12 אלף ליטר בשנה. זה לא מקרי. מדובר בענף עתיר טכנולוגיה, ניהול נתונים ובקרה. החלב הגולמי נמכר למחלבות לפי מחיר מטרה, מחיר שקובעת המדינה, שמטרתו לכסות לרפתן את עלויות הייצור, כולל מזון לפרות, עבודה, אנרגיה והשקעות. המחיר הזה מתעדכן אחת לתקופה לפי סל תשומות מוסכם, והוא כיום באזור 2.4 שקלים לליטר, אם כי יש תנודות ועדכונים.

מחיר המטרה הוא אבן יסוד בענף: הוא לא מחיר לצרכן, אלא המחיר שבו המחלבות רוכשות חלב מהרפתנים. משם מתחיל הפער - עיבוד, שינוע, שיווק וקמעונאות, שמוביל למחיר הסופי על המדף.

שוק מוצרי החלב כולו מגלגל מעל 10 מיליארד שקל בשנה במכירות לצרכן. שלוש המחלבות הגדולות - תנובה, שטראוס וטרה - שולטות ברוב השוק. תנובה היא הגדולה ביותר, אחריה שטראוס ואז טרה. שלושתן יחד מחזיקות ברוב מוחלט של איסוף החלב, העיבוד וההפצה. בלי הרפתות אין להן חומר גלם, אבל הרפתנים טוענים שלמחלבות יש כוח מיקוח גבוה יותר, במיוחד במציאות של רפורמה ויבוא.

• נלחמים במונופולים: מכסות ייבוא הגבינות יגדלו ב-8,000 טון
• יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הרפורמה של סמוטריץ ולמה הרפתנים מתנגדים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם רפורמה מקיפה בענף החלב. המהלך כולל צמצום התכנון, הקלה ביבוא מוצרי חלב והפחתת ההגנות על הייצור המקומי. באוצר מדברים על הורדת יוקר המחיה, אבל הרפתנים טוענים שמדובר בפגיעה ישירה בהכנסה שלהם וביציבות הענף.

לדבריהם, שחיקה של מחיר המטרה לצד פתיחת היבוא תגרום לכך שרפתות קטנות ובינוניות, בעיקר במושבים ובפריפריה, יתקשו לשרוד. אומנם יש רפתות גדולות וחזקות יותר, אבל בענף מדגישים שמדובר במאות משקים משפחתיים. במילים אחרות, זה לא רק ויכוח כלכלי אלא גם שאלה של מדיניות חקלאית ארוכת טווח.

בתגובה לרפורמה, פתחו הבוקר הרפתנים בשביתה, שכבר מתחילה להיות מורגשת ברשתות הקמעונאיות. אספקת החלב הגולמי למחלבות נפגעה, ובחלק מהרשתות נרשם מחסור בחלב ניגר ובמוצרים בסיסיים. זה לא מחסור מוחלט, אבל המדפים פחות מלאים. מבחינת הרפתנים, זה איתות ברור עד כמה המערכת תלויה בהם, ועד כמה שינוי חד עלול לפגוע לא רק בהם אלא גם בצרכן.

• הסקר הגדול: וואן זירו מנצח את הבנקים הגדולים - הלקוחות אצלו מרוצים, ממליצים וסומכים על הבנקאי
• מעל מיליון דולר לעובד - בנטו; מה הם יעשו בכסף?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סוד הנדל"ן: איך הציבור החרדי קונה דירות בלי הון עצמי?

במקביל, המחלבות והקמעונאים נמצאים בלחץ. מצד אחד יש ציפייה לשמור על רצף אספקה, מצד שני חוסר הוודאות סביב הרפורמה מקשה על תכנון קדימה.

הישראלים צורכים 160 ליטר חלב לנפש בשנה

צריכת החלב בישראל גבוהה יחסית למדינות אחרות. הצריכה השנתית לנפש עומדת על כ-160 ליטר חלב ומוצריו, לעומת ממוצע של כ-120 ליטר במדינות ה-OECD. בהשוואה למדינות כמו גרמניה או ארה"ב, ישראל נמצאת בחלק העליון של הטבלה, ולכן כל פגיעה באספקה מורגשת כמעט מיד.

עם זאת, בד בבד נרשמת עלייה בצריכת תחליפי חלב מהצומח, שכבר מהווים סביב 15% מצריכת החלב הניגר. זה משנה את השוק בהדרגה, אבל עדיין מדובר בענף מרכזי מאוד בסל הצריכה של משקי הבית.