קיבל הפטר, וחזר לחדלות פירעון עם חובות של 2 מיליון שקל

נעאמנה, יליד 1976, פרוד ואב לשלושה ילדים, מהם אחד קטין, מתגורר בדירה שכורה ומשלם דמי שכירות חודשיים של 3,200 שקל. הוא מועסק כמנהל צוות ושכרו הממוצע מגיע לכ-7,000 שקל בחודש. במסגרת הצו לפתיחת ההליכים שניתן באפריל 2023, הוטל עליו לשלם מדי חודש 3,000 שקל לקופת הנשייה, וכך הוא עשה במשך תקופת ההליך. אבל הדרך לא היתה חלקה. "במהלך תקופת ההליך הוגשו נגד היחיד בקשות לצו מאסר בשל אי עמידה בצו התשלומים העיתי, וצווים כאמור הוצאו", כתבה השופטת בפסק הדין. נעאמנה גם לא התייצב לדיון שנקבע בעניינו, עובדה שמעידה על הקשיים בהם הוא מצוי ועל המורכבות של מצבו הכלכלי. למרות הקשיים, עד למועד הגשת הודעת העדכון מטעם הנאמן, הצטבר בקופת הנשייה סכום כולל של 69 אלף שקל מתשלומיו השוטפים של נעאמנה - נתון שמעיד על כך שלמרות הכל, הוא עשה מאמצים כדי לעמוד בהתחייבויותיו.

בהליך נגד נעאמנה הוגשו 13 תביעות חוב בסכום כולל של 6,368,844 שקל. לאחר בדיקה של הנאמן, אושר סכום כולל של 2,115,085 שקל בדין רגיל, כלומר חובות רגילים שאין להם עדיפות מיוחדת. מתוכם, סכום של 174,859 שקל הוגדרו כדין נדחה - חובות שישולמו רק לאחר שהנושים הרגילים יקבלו את כל החלקים שלהם. המשמעות של הפער הזה, בין 6.3 מיליון שקל לבין 2.1 מיליון שקל, היא שחלק מהתביעות נדחו, חלק הוקטן, וחלק הוגדרו כלא מבוססות די הצורך. זהו תהליך שבו הנאמן בוחן כל תביעת חוב ומוודא שהיא באמת מבוססת על מסמכים תקפים ועל התחייבות משפטית בת אכיפה.

הזכות בדירה: 365 אלף שקל – ומשא ומתן מורכב

המפנה המרכזי בתיק הגיע מהסכמה שגובשה בין הצדדים לגבי זכויות נעאמנה בדירת המגורים. הדירה, שהוערכה בידי שמאי ששמונה במיוחד לכך בשווי של 730 אלף שקל, היא בבעלותו המשותפת עם פרודתו. לפי ההסכם, נעאמנה יידרש לפדות את חלקו בדירה, לאחר ניכוי חלקה של פרודתו. הדרך להסכם לא היתה פשוטה. בתחילה דרשו בעלי התפקיד, הממונה והנאמן, כי נעאמנה יוסיף לקופת הנשייה סכום של 180 אלף שקל, בהתאם לרכיב כושר ההשתכרות (היכולת שלו להרוויח בעתיד), וכן סכום של 365 אלף שקל עבור פדיון הזכויות בנכס, ובסך הכל 545 אלף שקל. הדרישה הועברה לתגובת נעאמנה, שלא הגיב לה. בית המשפט אף נתן לו אפשרות נוספת לנהל שיח עם בעלי התפקיד ולהגיע להסכמות.

• חוב מזונות ענק: כך נכשל הליך חדל"פ שיזם הנושה
• אב ל-11, נכה לצמיתות - קיבל הפטר מיידי לחובותיו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאחר מכן, נעאמנה, הממונה והנאמן הודיעו שהגיעו להסכמות, אבל הנושה יוזמת ההליך, אס.אר. אקורד, התנגדה וטענה שיש בידה מסמכים שעשויים להביא לשינוי ההסכמה. לנושה ניתנה ארכה להציג מסמכים, אבל בסופו של דבר, "לאחר בקשות ותגובות רבות", כל הצדדים - כולל הנושה יוזמת ההליך - הגיעו להסכמות על הסכום של 545 אלף שקל. "לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק, אני סבורה כי ההסכמה אליה הגיעו הצדדים היא ראויה ומאוזנת ויש בה כדי להטיב עם כלל הצדדים", כתבה השופטת הדר. היא הוסיפה בחלטתה כי, "לאור נסיבות ההליך, ועל אף שתקופת התשלומים חורגת מהכלל לפי סעיף 163(א) לחוק, אזי מתקיימות נסיבות המצדיקות הארכת תקופה זו".

תוכנית השיקום הכלכלי שאושרה לנעאמנה כוללת תשלומים שיתפרשו על פני שש שנים - תקופה ארוכה יותר ממה שמוגדר בחוק, שמדבר על שלוש שנים. בשנתיים הראשונות הוא ימשיך לשלם 3,000 שקל בחודש, כפי שעשה עד כה. בארבע השנים הבאות, התשלום החודשי יעלה משמעותית ל-9,854 שקל. בסך הכל, נעאמנה ישלם יותר מ-544,992 שקל, ביחד עם הסכום שכבר הצטבר בקופת הנשייה. השופטת הדר הסבירה את ההחלטה להאריך את תקופת התשלומים. "הדבר משקף את האיזון הראוי בין הצורך לאפשר ליחיד לפתוח דף חדש בחייו ולחזור למעגל הכלכלי הפעיל בצורה ניאותה, ומנגד, להגשים את אינטרס הנושים להשיא את פירעון החוב לטובתם", נכתב בפסק הדין שפורסם. היא הוסיפה כי במקרה זה "מתקיימות נסיבות המצדיקות הארכת תקופה זו על פי סעיף 163(ה)".

התכנית גם קובעת שהנאמן ירשום לאלתר הערה בטאבו על כל נכס מקרקעין שבו יש זכויות לטובת נעאמנה, כדי למנוע כל העברה או מכירה של הנכס בלי אישור בית המשפט. ההערה תישאר עד תום תקופת התוכנית, כלומר שש שנים. בנוסף, התוכנית כוללת תנאי חשוב: אם נעאמנה ירצה להקדים תשלומים - לשלם יותר מהנדרש בחודש מסוים - הוא יוכל לעשות זאת, אבל רק בכפוף לאישור הנאמן ובית המשפט. במקרה כזה, תקופת התוכנית תתקצר בהתאמה.

• תשע שנים לא רשמו את הנכס - וביהמ"ש פסק שזה בסדר
• תקדים בחדל"פ: תגמול לנושה שהשליש את קופת הנשייה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר דירה, ביקש לבטל את העסקה - ונדחה בבית המשפט

חדלות פירעון אינה פגם מוסרי - הפילוסופיה של החוק החדש

לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מ-2018, שהחליף את החקיקה הישנה של פשיטת רגל, מטרת ההליך היא לאפשר שיקום כלכלי ולא רק לפרוע חובות. החוק רואה במצב של חדלות פירעון "כשל בהתנהלות הכלכלית, אשר עשוי לקרות לכל אחד", ולא פגם מוסרי שצריך להעניש עליו. הגישה היא שעדיף לאפשר לחייב להחזיר למעגל הפעילות הכלכלית. זה טוב לו, טוב לנושים, וטוב למשק בכללותו. החוק גם שינה את סדר העדיפויות בחלוקת הכספים לנושים. בעבר רשויות המדינה והנושים החזקים המובטחים היו אלה שזכו להיפרע ממרבית נכסי קופת הנשייה. כיום הנושים הקטנים, אלה שאין להם בטוחות מיוחדות, זוכים לחלק גדול יותר. כך למשל, נושי שכר או ספקים קטנים מקבלים עדיפות על פני המדינה.

נעאמנה הוא דוגמה מורכבת למי שנקלע לחובות פעם אחר פעם. בפעם הראשונה ההליך בוטל מחוסר תועלת, כנראה כי לא היו לו נכסים והכנסות מספקות. בפעם השנייה הוא קיבל הפטר, מעין אישור של נקיון כפיים משפטי שמאפשר להתחיל מחדש. אבל הפעם, עם חובות של מיליונים, הדרך לשיקום ארוכה ומורכבת הרבה יותר. השאלה היא האם הוא יצליח הפעם להפנים את הלקחים ולהישאר מחוץ לחובות. במסגרת הצו, נעאמנה ימשיך להיות מוגבל בפעולותיו הכלכליות עד לסיום התשלומים. הוא לא יוכל לקנות נכסים, ליטול הלוואות גדולות או לנסוע לחו"ל בלי אישור הממונה. כל נכס שיירש או יקבל במהלך תקופת התוכנית, למעט רכוש מוגן כמו ביגוד אישי או כלי עבודה בסיסיים, ייכלל בנכסי קופת הנשייה. אם נעאמנה יעמוד בכל התנאים וישלם את מלוא הסכומים במשך שש השנים, הוא יקבל הפטר חלוט מהחובות. אם לא, הממונה יוכל להאריך את תקופת התשלומים, להגדיל את הסכומים, להטיל עליו הגבלות נוספות, או אפילו לבטל את כל ההליך.