נכה בן 61, ללא הכנסה, שילם 100 שקל לחודש במשך 24 שנה, אך הריביות על החובות רק תפחו עוד ועוד. רשם ההוצאה לפועל בחיפה קבע כי הנושים שלא פעלו ישלמו את המחיר, והודות לתיקון בחוק קיצץ באופן משמעותי בחובות
רשמת ההוצאה לפועל בכפר סבא קבע שהתייצבות לדיון והתעקשות יכולים להביא להכרה משפטית במאמצים ובפעלתנות של הנושה. במקום להסכים לחלוקת דיבידנדים מזערית, בא כוחו של הנושה התחיל במו"מ ישיר ואינטנסיבי עם החייבת ונציגיה, ובתום כמה שעות הצליח להשיג הסכמה חדשה,
שהניבה סכום של יותר מפי שלושה מההצעה המקורית
תיק הוצאה לפועל שנפתח עוד ב-1997 נגד חייב בן 77, המוכר כנכה ומרותק למיטתו, המשיך להתנפח במשך שנים ארוכות למרות תשלומים שבוצעו לאורך הדרך. כשיתרת החוב כבר הגיעה ליותר מ-16 אלף שקל, והריביות ודמי הפיגורים נהפכו לחלק העיקרי של הסכום, קיבלה רשמת ההוצאה
לפועל את הבקשה והורתה על הפחתה מלאה של דמי הפיגורים, מיום פתיחת התיק ועד היום
חמש שנים אחרי שהאב התחייב להעביר לבתו 500 אלף שקל במסגרת הסכם הגירושים שקיבל תוקף של פסק דין, הכסף לא עבר - והבת פנתה להוצאה לפועל. האב טען שהיא בכלל לא צד להסכם ולכן לא יכולה לגבות ממנו, וגם ניסה להציג הסכמות חדשות עם גרושתו. רשם ההוצאה לפועל איל רוזין
דחה את הבקשה לסגירת התיק, וקבע שהבת זכאית לאכוף את ההתחייבות
“תנו לי את הכספים ואשיג עליהם תשואה” - כך נשמעה באולם בית משפט השלום בטבריה אחת ההצעות החריגות שנשמעו בהליכי חדלות פירעון בשנים האחרונות. החייב, שנקלע לחובות של מאות אלפי שקלים והוכר כנכה עם אי־כושר מלא לצמיתות, ביקש הפטר לאלתר ואף רמז כי ניסיונו בשוק
ההון יכול להועיל לקופת הנושים. אלא שבית המשפט השתכנע שהחובות נוצרו בחוסר תום לב, שההליך נוצל לרעה, ושאין כאן תוכנית שיקום אמיתית
יורשת של חייב שנפטר ביקשה לחייב כונס נכסים בנזקים בהיקף של יותר מ-100 אלף שקל בטענה להתנהלות רשלנית וניגוד עניינים. רשם ההוצאה לפועל אסף אבני דחה את הבקשה באופן ברור, קבע כי לא הוכחה שום הפרת חובה, וחייב את המבקשת בהוצאות משפט בסכום של 39 אלף שקל
זוג קשישים מדימונה, שחובותיו תפחו במשך עשרות שנים ליותר מ-1.5 מיליון שקל, קיבל הקלה דרמטית לאחר שרשם ההוצאה לפועל קבע כי נסיבות חייהם מצדיקות מחיקה מלאה של כלל הריביות. ההחלטה נשענת על תיקון חקיקה חדש ומשרטטת קו תקדימי ביחס לאופן שבו יש לבחון חובות
ישנים, ריבית פיגורים ומצוקה אנושית מתמשכת
צעיר בתחילת דרכו בעולם מצא את עצמו שקוע בחובות של עסק שנוהל בפועל בידי אחיו אך נרשם על שמו. בית המשפט נדרש לשאלה מתי רשלנות נהפכת לחוסר תום לב, וקבע כי בלי כוונה רעה, אין מקום לבטל את הליך חדלות הפירעון, גם כשנעשו טעויות קשות בדרך
רשמת ההוצאה לפועל קיבלה בקשה חריגה שהגישה אשה בת 62, גרושה ואם לחמישה, שחיה במשך שנים ברחוב ועברה משברים אישיים וכלכליים קשים. לאחר שבחנה את מסלול חייה, עמידתה בצו התשלומים ושינויי החוק האחרונים, היאר החליטה להפחית את דמי הפיגורים ב-100% ואת תוספת הריביות
ב-40%. ההחלטה מבטאת גישה רחבה יותר כלפי חייבים בתיקים ותיקים שבהם הצטברו חיובים שאינם משקפים עוד את המציאות הכלכלית שלהם
השופטת אישרה הסדר חוב חריג בנסיבותיו, לאחר שקבעה כי מצבו האישי של החייב - מפונה מגוש קטיף, אב לחמישה, שאחד מילדיו מתמודד עם מחלה נפשית ואשתו נכה לחלוטין בשל גידול בראש - מצדיק את ההקלה. למרות חוב של 3.6 מיליון שקל ושמאות גבוהה לביתו, נקבע כי הוא יפרע
250 אלף שקל בלבד בפריסה של שנתיים, וכי דירתו לא תימכר. בית המשפט הדגיש כי הסתבכותו, “לא נבעה מהתנהלות חסרת תום לב, אלא כתאונה כלכלית”