חמש שנים אחרי שהאב התחייב להעביר לבתו 500 אלף שקל במסגרת הסכם הגירושים שקיבל תוקף של פסק דין, הכסף לא עבר - והבת פנתה להוצאה לפועל. האב טען שהיא בכלל לא צד להסכם ולכן לא יכולה לגבות ממנו, וגם ניסה להציג הסכמות חדשות עם גרושתו. רשם ההוצאה לפועל איל רוזין
דחה את הבקשה לסגירת התיק, וקבע שהבת זכאית לאכוף את ההתחייבות
השופט חגי ברנר קבע כי משה פסח, בעל השליטה והדירקטור היחיד בתריסי פסח, יישא באופן אישי בחובות האגרות לרשם החברות עבור 2022-2020. בפסק דין רחב יריעה קבע בית המשפט כי כשחברה נמצאת בחדלות פירעון, הנושים אמורים להיות בראש סדר העדיפויות שלה, וכי על ההנהלה
לשנות את מדיניות הניהול ממוכוונת רווחים למדיניות שמרנית שמטרתה שימור המצב והקטנת החובות
לשכת ההוצאה לפועל בירושלים גבתה סכום שיא של 73 מיליון שקל, שהועברו לבאי כוח משפחות נפגעי טרור ופעולות איבה, בעקבות עיקולים על כספי הרשות הפלסטינית במשרד האוצר; מדובר במימוש שורת פסקי דין שניתנו נגד הרשות הפלסטינית וארגון אש"ף, בגין פיגועים קשים שבוצעו
בישראל משנות ה-90 ועד ימינו
הרשם דרור אדרי מלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב קבע כי החייב, בן 60 משדרות, ששילם את חובותיו בעקביות לאורך רבע מאה ונפגע נפשית בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, זכאי להפחתת ריביות ולשיקום כלכלי. ההחלטה חסרת התקדים הובילה לסגירת 17 מתוך 20 תיקים פתוחים ולביטול
ההגבלות שלו. חלק מהזוכים אף השאירו את ההחלטה לשיקול דעתו של הרשם
פסק דין יוצא דופן מבית משפט השלום בחיפה קבע כי זכותו של גבר בן 71, הסובל מנכות מלאה, להמשיך להתגורר בדירתו, גוברת על הזכות של נושיו לקבל את כספם באופן מיידי. השופט אפרים צ’יזיק קבע כי הדירה תמומש רק לאחר מותו של החייב, וכי רווחי המכירה יועברו תחילה
לרשות המסים וליתר הנושים, ורק אחר כך ליורשיו של האיש
פסק דין חריג בלשכת ההוצאה לפועל באשקלון קבע כי זכות לגביית חוב מזונות מהגרוש, שנותרה פתוחה במשך יותר מעשור ללא גבייה, תיהפך לנכס בהליכי חדלות הפירעון של הגרושה. הרשמת נועה רגב קבעה כי החוב איבד את אופיו המקורי כמזונות, והורה כי הנאמן יפעל לגבייתו לטובת
כלל הנושים, שחובם מסתכם בכ-150 אלף שקל בלבד
הרשם עיסאם חאיק קיבל את בקשתו של נכה צה"ל שיקומי ממלחמת לבנון השנייה, הסובל מנכות של 422% ופוסט טראומה קשה, להפחתת ריביות מצטברות על חובות ישנים. בהחלטתו ציין כי נסיבותיו האישיות של החייב, פציעתו הקשה והעובדה שהנושים לא נקטו הליכים במשך שנים, מצדיקות
הפחתה משמעותית בריביות. החוב הכולל של החייב ירד מ-512 אלף שקל ל-172 אלף שקל בלבד, כשהמימון להסדר יגיע ממשרד הביטחון
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב חושף מאבק משפטי סביב מימוש משכנתה על דירת מגורים. חייבת שביקשה למכור בעצמה את הדירה נדחתה, לאחר שהשופט קבע כי מעמדה כחדלת פירעון שולל ממנה את הזכות לעשות זאת. בכך נרשם ניצחון לחברה המלווה, טריא קהילה פיננסית, שנאבקה
כדי להותיר את השליטה בהליך בידיה ולמנות כונס נכסים מטעמה
הרשם עיסאם חאיק הורה להפחית כמעט את כל הריביות שנצברו במשך 15 שנות ניהול תיק האיחוד, והעמיד את החוב על 27 אלף שקל בלבד. החייבת, בת 47 שעובדת בשתי משרות יותר מ-12 שעות ביום, שילמה כבר פי שניים מגובה החוב המקורי. בהחלטתו קבע הרשם כי, "תיק הוצאה לפועל
אינו יכול לשמש 'תוכנית חיסכון' לזוכה", והזכיר את חובת תום הלב של הנושים
לאורך השנים החייבת שילמה את חובותיה במסגרת תיק איחוד, והרשם איל רוזין קבע כי יש למחוק את ריביות הבסיס בתיקים שלה. ההחלטה נשענת על התיקון האחרון לחוק ההוצאה לפועל מתחילת השנה, ועל נסיבות חייה הקשות, ובהן נכות קשה של 82% ומצבה הכלכלי הרעוע. בהחלטתו ציין
הרשם כי אין הצדקה להחמיר עם החייבת ולראות בדירת המגורים עילה למימוש: "ריבית פיגורים עלולה לשמש ככלי עונשי נגד החייב על לא עוול בכפו"
הרשמת פני יעקובוביץ מההוצאה לפועל בתל אביב קבעה כי עצם סילוק החוב בתיק הפרטני אינו מביא בהכרח לסיום הליכי הכינוס, ושניתן להמשיך במימוש נכסיו של חייב לצורך פירעון של חובות נוספים של האיש. החייב טען כי פרע כ-220 אלף שקל ולכן יש לסגור את התיק, אך הרשמת
דחתה את בקשתו והדגישה כי, "הצדקה מהותית להמשך הכינוס נוכח חובותיו הניכרים לנושים אחרים"