כונס הנכסים דרש 118 אלף שקל כשכר טרחה -כמה יקבל בסוף?

כמה שווה "בקשה של עמוד אחד" לבית המשפט? עבור עו"ד יוסף ברינט, שמונה ככונס נכסים למכירת דירה בהוצאה לפועל, התשובה הייתה צריכה להיות חלק משכר טרחה של 118 אלף שקל. אולם בית המשפט חשב אחרת לגמרי, ובפסק דין נוקב שניתן לאחרונה, נחשף פער בלתי נתפס בין הדרישה הכספית לבין הפעולות שבוצעו בפועל בשטח.

הסיפור החל כשחייבת פנתה להליכי חדלות פירעון, והכונס הגיש תביעת חוב על סכום עתק עבור הליך מימוש שמעולם לא הושלם. מנהל ההסדר שבדק את התיק לא התרשם מהצהרות על "אינספור שעות עבודה", ופירק את עבודת הכונס לגורמים: מהגשת פסק הדין ועד בקשת פינוי קצרה. המסקנה הייתה חותכת - במקום מאה אלף שקלים, העבודה תומחרה ב-20 שעות בלבד, והשכר נחתך ב-90%.

עו"ד יוסף ברינט מונה ככונס נכסים עבור דירת מגוריה של מיכל שמחה חייט, במסגרת תיק הוצאה לפועל. את הדירה הוא היה אמור למכור, אבל הליך המימוש מעולם לא הושלם. כשחייט פנתה להליכי חדלות פירעון, לפי פרק י' לחוק, הגיש עו"ד ברינט תביעת חוב עבור שכר טרחתו, על סכום של 118 אלף שקל, כולל מע"מ.

עו"ד והיב חטיב, שמונה למנהל הסדר בתיק, בדק את התביעה ומצא שהפעולות שביצע עו"ד ברינט בפועל היו מצומצמות למדי. לפני מינויו לכונס הוא הגיש את פסק הדין לביצוע, ביצע עיקול צד ג' במדיה, והגיש שתי בקשות למינוי ככונס שלא התקבלו. לאחר המינוי הוא הגיש בקשה בת עמוד אחד למתן צו פינוי, קבע מועד דיון והגיש דוח אחד. מנהל ההסדר סבר שמדובר "בראשית של ראשית הדרך של מימוש הדירה".

• דייר מוגן זכה במשפט - וסירב לשלם לעו"ד שייצג אותו
• תבע את המעסיק - חזר לעבודה וביטל את התביעה; העו"ד דרש פיצוי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנהל ההסדר בדק את התעריפים המקובלים עבור כונס נכסים שלא מימש נכס, מצא שהם נעים בין 400 ל-750 שקל לשעה, וקבע את השכר השעתי על 575 שקל בתוספת מע"מ. לאחר שסקר את כל הפעולות והעריך את הזמן שנדרש לביצוען, הגיע למסקנה שמדובר בכ-13 שעות עבודה בלבד. לפנים משורת הדין, הוא עיגל את מספר השעות ל-20 וקבע את השכר הכולל על 13,570 שקל - פחות מ-12% מהסכום שנתבע.

המחירון של מנהלי ההסדר: לא מימשת - לא הרווחת

ההחלטה לתמחר את העבודה לפי 575 שקל לשעה חושפת את 'מחירון השוק' של מנהלי ההסדר ב-2026. מדובר במסר ברור לבעלי תפקיד: שכר הטרחה בכינוס שלא הושלם אינו נגזרת של אחוזים משווי הנכס אלא של עבודה בפועל. בעידן של שקיפות, גם 'עיגול שעות' לטובת הכונס לא יכול לכסות על פער של עשרות אלפי שקלים בין דרישה למציאות.

עו"ד ברינט שלא השלים עם ההכרעה והגיש ערעור. הוא טען שפעל בתנאים קשים במשך כשנתיים, בין היתר בשל מלחמת חרבות ברזל, ושהשקיע "שעות אין קץ והוצאות כנדרש". הוא גם הדגיש שהגיש תלונה לנציב התלונות על שופטים, שנמצאה מוצדקת, בגלל שופטת שסגרה משימות בלי לטפל בהן. אולם מנהל ההסדר, ובעקבותיו בית המשפט, לא השתכנעו. השופטת אילנה הדר ציינה שהמערער לא צירף קבלות עבור תשלומים שביצע לצורך הליך הכינוס, לא פרסם את הנכס למכירה, לא הזמין חוות דעת שמאי, לא ביקר בדירה, לא תמחר ולא איתר קונים פוטנציאליים. לגבי התלונה על השופטת, קבעה השופטת הדר שאין לה קשר להליך הכינוס, ואף נראה שהבחירה להגיש אותה דווקא עיכבה את ההליך במקום לקדם אותו.

• תבע 590 אלף שקל על ליקויים - כמה תשלם הקבלנית?
• תביעה לעמלה של 3.2 מיליון שקל בעקבות מכירת שניב תעשיות נייר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ניסתה לפנות שוכרים בשלוש תביעות - ותשלם 356 אלף ש'

בית המשפט ציין שהמערער "לא עמד בנטל המוטל עליו להראות כיצד הפעולות שביצע תרמו להליך הכינוס, וטענותיו בעניין זה כלליות וסתמיות". עוד נקבע כי לא ניתן לקבל את שיטת התמחור של המערער מול לקוחותיו, וש"הדין והפסיקה מחייבים את בעל התפקיד לקבוע שכר טרחה ראוי בהתאם למבחנים אובייקטיביים".

מעבר למספר השעות, השופטת הדר שמה דגש על עיקרון מניעת 'כפל השכר'. במערכת חדלות פירעון שבה כל שקל חשוב לנושים, לא ניתן לקבל תשלום פעמיים על אותן פעולות - פעם כבאי כוח של נושה ופעם ככונס. זהו צעד של צדק חלוקתי שנועד להבטיח שקופת הנשייה לא תתרוקן לטובת הוצאות הליך מופרזות.

סיווג החוב היה שגוי

השופטת הדר התייחסה גם לסיווג החוב, וקבעה שמכיוון שעו"ד ברינט מונה לכונס לפני פתיחת הליכי חדלות הפירעון, הרי שמדובר בחוב עבר בדין רגיל, ולא בדין קדימה כפי שסווג על ידי מנהל ההסדר.

נוסף על כך, בית המשפט הבהיר שגם שכר הטרחה שאושר למערער במסגרת תביעת חוב נפרדת של מרשיו (תביעת חוב מספר 8) מכסה חלק מאותן פעולות, כך שלא ניתן לקבל שכר כפול עבור אותה העבודה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ועו"ד ברינט חויב בהוצאות משפט של מנהל ההסדר בסכום של 3,500 שקל.