גבתה מהגרוש פעמיים, וכעת חויבה להחזיר לו כסף

סיפורה הבא מסכם את כל מה שיכול להשתבש בתיק מזונות סבוך: אב גרוש ששילם מדי חודש את מלוא דמי המזונות לבנו, האם פתחה נגדו בנוסף תיק הוצאה לפועל - וגבתה ממנו גם באמצעות עיקול על המשכורת. כך נוצרה גבייה כפולה של עשרות אלפי שקלים. לאחר שנים של הליכים, כשביקש האב להחזיר את הכסף שנגבה ממנו ביתר, רשמת ההוצאה לפועל דחתה את בקשתו, ואף חייבה אותו בהוצאות משפט . בערעור שהוגש לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, קבעה השופטת אפרת ונקרט כי נפלה טעות ברורה, וציוותה להשיב לאב את כספו, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה.

הכל התחיל בפסק דין מזונות שניתן ב-2021, שבו נקבע כי האב ישלם לאם 1,550 שקל לחודש עבור בנם הקטין, בנוסף להשתתפות בהוצאות מדור, חינוך ובריאות. האב שילם את הכסף ישירות לאם בהוראת קבע. אלא שבמקביל, האם פתחה נגדו תיק הוצאה לפועל מכוח ההחלטה למזונות זמניים, ובמסגרתו הוטל עיקול על משכורתו, כך שבפועל נעשתה ממנו גבייה כפולה: גם באמצעות העברה ישירה מחשבון הבנק וגם באמצעות עיקול ההוצאה לפועל. רק לאחר שקיבל ייצוג משפטי, ביולי 2022, הוגשה להוצאה לפועל בקשה לתיקון קרן המזונות. לאחר כמה עדכונים, עדכנה מזכירות ההוצאה לפועל כי "לאחר עדכון החוב בתיק לחייב יתרת זכות בסך 11,352 שקל". כלומר לא האב חייב לאם, אלא האם חייבת לאב.

במאי 2023 נוסף פרק חדש לסיפור. בית המשפט לנוער הורה על העברת הקטין למשמורת זמנית אצל דודתו - האחות של האם - שהוכרה כאומנת זמנית וקיבלה קצבה ייעודית עבורו. מאותו הרגע, לא נותרה שום סיבה לתשלום מזונות לאם. בינואר 2025 ניתן פסק דין שנתן תוקף להסכמת הצדדים, ולפיו "החל מיום 03.05.23 בטל חיוב האב במזונות". עוד נקבע כי אם שולמו מזונות אחרי אותו תאריך, הם ייחשבו "מזונות שנאכלו" ולא יוחזרו. אך פסק הדין הדגיש בפירוש כי, "מזונות ששולמו עד ליום 03.05.23 צריכים היו להיות משולמים בהתאם להחלטות ופסקי דין שהיו קיימים עד ליום זה". ביוני 2024, לאחר שהסתיים הליך משפטי נפרד, עבר הקטין לחזקתו המלאה של האב. בשלב זה הגיעה לאב יתרת זכות של 13,189 שקל בתיק ההוצאה לפועל - כסף שנגבה ממנו ביתר לפני מאי 2023.

הרשמת דחתה, השופטת הפכה

כשביקש האב להשיב את הכסף, דחתה רשמת ההוצאה לפועל גילה גדות את בקשתו בשתי החלטות, ואף הטילה עליו הוצאות משפט של 100 שקל לאוצר המדינה. מנגד, האם טענה כי מדובר ב"מזונות שנאכלו" שאין להשיבם, שקיימת הלוואה שהאב עדיין חייב לה, ושיש מסמכים המעידים על תשלומים שהוצאו ממנה ללא השתתפותו. אך השופטת ונקרט לא קיבלה אף אחת מהטענות האלה. בפסק דין שניתן באחרונה, היא קבעה כי הרשמת פשוט לא הבינה נכון את פסק הדין: "טעתה כב' הרשמת בכך שלא הבינה או לא פירשה נכון את פסק הדין שקבע במפורש שלעניין מזונות ששולמו קודם ליום 3.5.23 יחולו החלטות ופסקי דין שהיו קיימים עד למועד זה". השופטת הוסיפה כי "עיון, אף לא מעמיק במיוחד, בפסק הדין בשילוב הסתמכות על החלטות כב' הרשמת עצמה, לפיהן יתרת הזכות לטובתו של המערער היתה קיימת לפני יום 3.5.23, היה מביא בפשטות לתוצאה הברורה שהסכום שנצבר לטובת המערער - שכולו תוצאה של גביית יתר לפני יום 3.5.23 - צריך להיות מושב למערער לאלתר".

• תבע הפחתת מזונות "בשם הילדים" - כך הגיב השופט
• טען שהוא עני, השופטת לא קנתה - וישלם 1.5 מיליון ש'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בהערת שוליים חריפה, הוסיפה השופטת תיאור של המצב בפועל: האב, שמגדל כיום את בנו לבדו, נדרש לקבלת ייצוג באמצעות הלשכה לסיוע משפטי. לעומתו האם, שלא מכלכלת את הקטין כלל, נישאה, מתגוררת עם בעלה, מקבלת קצבת נכות ואף עובדת. בנסיבות האלה, כתבה השופטת כי "לא ברורות בעליל החלטותיה של כב' הרשמת שהרי עובדות המקרה היו פרושות בפניה".

בית המשפט קיבל את הערעור של האב במלואו כאמור. רשמת ההוצאה לפועל תחשב את יתרת הזכות העדכנית לטובת האב, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת בקשתו הראשונה. הסכום יושב לאב בתוך 30 יום. כמו כן, בוטל חיוב ההוצאות שהוטל על האב, ואילו האם חויבה לשלם הוצאות משפט בסכום כולל של 5,000 שקל - מחציתם למערער ומחציתם ללשכה לסיוע משפטי.