אנגלמן: חוסר המשילות בנגב החמיר עד כדי סכנה אסטרטגית לביטחון

"תמונת מצב מדאיגה ביותר" – במילים אלה מתאר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, את חוסר המשילות בנגב. ארבע שנים לאחר הדוח הקודם שלו, מתברר שרוב הליקויים לא תוקנו וחלקם אף החמירו, עד כדי סכנה אסטרטגית לבטחונה של המדינה.

לדברי אנגלמן, העדר המשילות פוגע ביכולת ההרתעה של גורמי האכיפה השונים כלפי פורעי החוק למיניהם, משפיע על תחושת הביטחון האישי ועל מידת האמון של אזרחי המדינה ותושביה במוסדות המדינה. יש לו השלכות כלכליות כבדות משקל בדמות תשלומי קצבאות שלא לצורך, תשלומי מס בחסר, איומים על בתי עסק נורמטיביים ופגיעות כלכליות בהם, גידולי סמים וכלכלת סמים וכדומה.

הדוח העלה, כי קיים מצב של העדר משילות במגוון תחומי החיים בנגב, קשיי אכיפה והסדרה, העדר תיאום בין משרדי הממשלה ואף העדר בסיס נתונים אחוד ומהימן. כמה משרדי ממשלה וגורמים ממשלתיים נוספים פועלים במטרה לסייע בפתרון בעיית המשילות, אך הם מתקשים בכך. הצורך בקיומו של אורגן מתכלל לטפל בבעיות חוסר המשילות, מתחזק באופן משמעותי נוכח ממצאי הדוח ונוכח הפגיעה החמורה בתחושת הביטחון האישי ובאמון שרוחשים תושבי הנגב למדינה ולגופי האכיפה שלה.

הוועדה בראשות וסרלאוף לא התכנסה

יצחק וסרלאוף. שנתיים ללא אף דיון (צילום: אפי אפרתי, לע"מ)

חלק ניכר מהליקויים אשר תוארו בדוח הקודם נמשכים כיום ואף החמירו, בין היתר בשל בעיות בתיאום בין הגופים השונים, בהסדרת הסמכויות וברתימת הגופים לסיוע לגופים אחרים. בעיית המשילות בנגב החמירה וחלק מהתופעות מתפשטות לאזורים אחרים בארץ, ולפיכך עולה בבירור הצורך בטיפול מערכתי מצד הממשלה. אולם, בפועל אין גורם ממשלתי מתכלל ולא קיים אורגן ממשלתי המתווה את המדיניות הכוללת והמפקח על יישומה.

במארס 2023 הקימה הממשלה את ועדת השרים לענייני הסדרת התיישבות ופיתוח כלכלי של החברה הבדואית בנגב, בראשותו של בנימין נתניהו. היא דנה בעיקר בענייני ההסדרה ובתוכנית המיקודים, וכמעט שאיננה עוסקת בנושאי המשילות, תכלול מידע ופעולות משרדי הממשלה השונים בנגב. ועדת השרים לפיתוח הנגב בראשותו של יצחק וסרלאוף, שהוקמה באותו מועד, לא התכנסה כלל עד למועד סיום הביקורת (פברואר 2025). לפיכך, סוגיית העדר המשילות בנגב ותכלול העשייה הממשלתית בנושא לא נדונו בידי ועדת שרים כלשהי.

לדברי אנגלמן, "נדרשת התערבותו של משרד ראש הממשלה לקביעת גורם ממשלתי מתכלל לסוגיה זו. על משרד ראש הממשלה לפעול שיהיו בידי הגורם המתכלל הסמכויות המתאימות, לדאוג להכנתה של תוכנית לאומית רב-שנתית ובעלת יעדים מדידים למעקב אחר תופעת בעיית המשילות בנגב ולטיפול בה, וכן לדאוג להגברת הקשב הלאומי ותשומת הלב של כלל הגופים הרלוונטיים לתופעה חמורה זו. נוסף על כך, הגורם המתכלל צריך להגביר את התיאום בין הגופים השונים, להכריע בסוגיות בין-ארגוניות ולרתום גופים שונים לסיוע בפעילותם של גופים אחרים, מתוך ראייה כוללת של טיפול הוליסטי בכל ההיבטים של בעיית המשילות בנגב כפי שהועלו בדוח זה".

"נושא אסטרטגי ובעל השלכות כבדות משקל"

• ישראל, 2026: בית המשפט העליון נזקק לחוק הקרקעות העותמ'אני מ-1858
• "מלך הדאחיה" הבדואי מואשם בעבירות מס ומרמה במיליוני שקלים

אנגלמן. "תמונת מצב מדאיגה ביותר" (צילום: דוברות משרד מבקר המדינה)

אין שוטרים, הנהגים משתוללים

הביטוח הלאומי משלם למשפחות פוליגמיות (צילום: פליקס בונפיס, לע"מ)

רחפנים חודרים לבסיס חיל האוויר נבטים

חברת מקורות מתמודדת עם למעלה מ-100 מקרים בשנה של פגיעה בתשתיותיה בנגב (כמו בדוח הקודם), ואילו חברת החשמל – עם 29 מקרים בממוצע (פי ארבעה מאשר בדוח הקודם).  קיימת תופעה חמורה ונרחבת של השתלטות ובנייה בלתי חוקיות על שטחים ציבוריים שבהם מצויות תשתיות, הגורמת לפגיעות מכוונות וחמורות במערכות החיוניות של תאגיד המים נווה מדבר.

גם הפלישות לשטחי האש של צה"ל נמשכות כבעבר, וליד בסיס חיל האוויר בנבטים מתרחשים אירועי ירי (באחד מהם נפגעה כנף של מטוס). תושבים בפזורה עדיין יכולים להגיע קרוב מאוד לבסיס, דבר המאפשר צפייה על הנעשה בו ועלול להביא לפגיעה בביטחון המידע הקשור לפעילותו. תופעה זו באה לידי ביטוי בהגשת כתב אישום ביולי 2025 נגד תושבת הפזורה, אשר עמדה בקשר עם גורמי מודיעין איראניים וביצעה עבורם משימות ביטחוניות שונות, בין היתר במבצע "עם כלביא", כגון איסוף מודיעין על הבסיס וצילום המראות של מטוסי קרב. נוסף על כך, החלה תופעה חמורה שעלולות להיות לה השלכות אסטרטגיות: חדירת רחפנים לשטח הבסיס.