הקו הירוק בתל אביב כך ייראו התחנות התת-קרקעיות
כך ייראו התחנות התת-קרקעיות של הרכבת הקלה של הקו הירוק בתל אביב, רשות הרישוי הארצית במינהל התכנון אישרה היתר בנייה לפיתוח הסופי של התחנות
רשות הרישוי הארצית במינהל התכנון, בראשות שירה ברנד, אישרה היום (שני, 27.4.26) היתר בנייה לשלב הסופי של התחנות התת־קרקעיות בקו הירוק בתל אביב. האישור כולל את פיתוח הרחוב סביב התחנות, הקמת הכניסות והשלמת התחנות מעל הקרקע.
ההיתר כולל את התחנות קפלן, רבין, ארלוזורוב וקרליבך, ומתייחס לכל מה שנבנה מעל התחנות עד לרחוב עצמו. בתחנת קרליבך, שבה כבר בוצעו עבודות במסגרת הקו האדום, אושר כרגע רק שלב הסיום של התחנה.
מה כולל ההיתר ?
במסגרת ההיתר החדש ייבנה מעל הקרקע מבני הכניסה לתחנות ופירי האוורור, ויבוצעו עבודות תשתית ופיתוח מלא של הרחוב מסביב. זה כולל מילוי מעל גגות התחנות, העתקת תשתיות ישנות והנחת חדשות, סלילה סופית של הכבישים, מדרכות רחבות, שבילי אופניים, תאורה, ריהוט רחוב, שתילה ופיתוח נופי. מעבר לעבודות עצמן, התכנון שם דגש על כך שהתחנות ישתלבו טוב ברחוב ויהיו נוחות להולכי רגל, לרוכבי אופניים ולנוסעי תחבורה ציבורית. באזור התחנות יוסיפו עצים להצללה, ישמרו עצים קיימים, ויקימו רחבות כניסה, מקומות ישיבה ושטחים ירוקים שישפרו את הנראות ואת חוויית ההליכה ברחוב.
הקו הירוק יתחיל מראשון לציון וחולון ייכנס לתל אביב ויעבור בכמה מהרחובות המרכזיים בעיר, כמו הר ציון, אבן גבירול, ואז ימשיך צפונה לכיוון הרצליה.
במרכז תל אביב הוא יעבור ליד מקומות חשובים כמו מתחם קרליבך, הקריה ושרונה, רחוב קפלן, כיכר רבין ואזור ארלוזורוב. לאורך המסלול הוא יחבר בין שכונות, אזורי תעסוקה, מסחר ובילוי, ובתחנת קרליבך יהיה גם חיבור נוח לקו האדום.
תהליך התכנון של התחנות נעשה בשיתוף צמוד עם עיריית תל אביב‑יפו ועם כל גופי התשתית הרלוונטיים בין השנים 2024 ל‑2026,עירייה, מהנדסי התנועה, חברות התשתית והמתכננים. העבודה המשותפת אפשרה לתאם מראש את כל הצרכים, כמו מיקום הכניסות, שבילי האופניים, המדרכות, העצים והתשתיות.
- מתיחת פנים ל AUDI Q4 e-tron. בישראל עוד השנה.
- טעינת רכב ב-4 דקות - אבל בישראל מחכים לעמדה ליד הבית
- תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
- כמה כסף תחסכו אם תעברו לרכב חשמלי? בדיקה
מתי הקו הירוק צפוי להיפתח?
בנת"ע מתכננים לפתוח את הקו הירוק בהדרגה: החלק הדרומי, מראשון לציון, דרך חולון
ועד דרום תל אביב, אמור להתחיל לפעול עד סוף 2028.
כל הקו המלא, כולל התחנות התת-קרקעיות במרכז תל אביב ובהמשך להרצליה, צפוי להתחיל לעבוד רק במהלך 2030.
עם קבלת ההיתר אפשר לעבור לשלב הבא של הפרויקט, שבו יבוצעו עבודות הפיתוח מעל הקרקע ובהמשך גם יושלמו העבודות בתוך התחנות. בשלב הזה יתקינו בתחנות מערכות מתקדמות כמו תאורת LED, מערכות אלקטרו־מכאניות, חיפויי קירות ותקרות, וגם פתרונות שישפרו את הבטיחות, הנוחות ועמידה בתקנים סביבתיים.
כמה זה צפוי לעלות?
העלות של הקו הירוק מוערכת כיום בכ־18–20 מיליארד שקל, מה שהופך אותו לאחד מפרויקטי התחבורה הגדולים והיקרים בישראל. לשם השוואה, הקו האדום עלה כ־18.7 מיליארד שקל, כך שמדובר בפרויקט דומה מאוד בהיקף ההשקעה – ואולי אפילו יקר יותר, בהתאם לעדכונים ושינויים שיתבצעו בהמשך.
הקו הירוק יהיה ארוך הרבה יותר מהקו האדום, כ-39 קילומטרים לעומת כ-24. בגלל שהוא עובר דרך יותר אזורים ומכסה שטח גדול יותר במטרופולין, הוא דורש גם הרבה יותר עבודות תשתית מורכבות. כל זה תורם לכך שהפרויקט יותר יקר.
ברשות הרישוי הארצית אומרים שהקו הירוק לא נועד רק לשפר את התחבורה הציבורית, אלא גם לשדרג את הרחוב והסביבה העירונית סביב התחנות. המטרה היא שהתחנות ישתלבו טוב בעיר, יהיו נגישות, בטוחות ונוחות, ושפיתוח הסביבה סביבן יהיה איכותי ונעים יותר.
בימים אלה, אחרי שההיתר אושר, אפשר להתקדם לשלב הבא של הפרויקט. בשלב הזה יסיימו את העבודות בתוך התחנות, יעשו את עבודות הגמר ויתקינו את כל המערכות שצריך כדי להפעיל אותן. במקביל ימשיכו גם עבודות הפיתוח סביב התחנות, כחלק מההכנות לסיום הפרויקט. זהו עוד צעד חשוב בדרך לפתיחת הקו הירוק, שאמור לחבר בין מוקדים מרכזיים במטרופולין ולשפר את התחבורה הציבורית באזור.
