מס נסועה על חשמליות ואגרת גודש שוב על הפרק - כמה זה יעלה לנו?

משרד האוצר בוחן בימים אלה קידום מהיר של שני מהלכי מיסוי משמעותיים שישפיעו ישירות על מיליוני נהגים: הטלת מס נסועה על רכבי חשמל ופלאג-אין החל מינואר 2027, והחזרת אגרת גודש בגוש דן. שני הצעדים, שאושרו בעבר במסגרת חוק ההסדרים אך נדחו מספר פעמים, חוזרים לשולחן הדיונים על רקע גירעון תקציבי כבד שנוצר בעקבות המלחמה והירידה החדה בהכנסות ממסי דלק.

 לפי התכנון המקורי, מס הנסועה יעמוד על 15 אגורות לקילומטר. נהג שנסע 20 אלף ק"מ בשנה - ממוצע סביר בישראל - ישלם כ-3,000 שקל בשנה. נהגי ציי רכב, נוסעים כבדים ומי שגרים רחוק מהמרכז ירגישו את ההשפעה בצורה חדה במיוחד. גם בעלי רכבי פלאג-אין ייכנסו למערכת המיסוי החדשה. להרחבה רכב חשמלי לעומת רכב על בנזין - מה עדיף לקנות?

 למה דווקא עכשיו?

 המעבר המהיר לרכב חשמלי מקטין באופן דרמטי את הכנסות המדינה ממסי דלק, בלו ומע"מ - מקורות הכנסה מסורתיים שהגיעו למיליארדים בשנים האחרונות. מס הנסועה נועד "לתקן" את החור הזה ולגבות תשלום ישיר על שימוש בכבישים, כולל העלויות החיצוניות של עומס ושחיקת תשתיות. במקביל מקדם האוצר את אגרת הגודש בגוש דן, שתחול על כל סוגי הרכב (כולל חשמליים). 

התעריף צפוי להגיע עד 37.5 שקל ליום בהתאם לאזור ולשעות השיא. ההכנסות הצפויות מאגרה זו לבדה עומדות על 1.4-1.25 מיליארד שקל בשנה. ההערכות הכלכליות מס הנסועה צפוי להניב 1.2-1.5 מיליארד שקל בשנה הראשונה (2027). עד סוף העשור ההכנסות צפויות להגיע ליותר מ-3.2 מיליארד שקל בשנה.

אגרת הגודש תוסיף עוד 1.25-1.4 מיליארד שקל בשנה. שני המסים יאפשרו למדינה להמשיך לעודד רכישת רכב חשמלי (באמצעות זיכוי גבוה במס הקנייה), אך במקביל לסגור את החור התקציבי שנוצר מהמעבר לרכב ירוק. להרחבה מס גודש - מה זה והאם הוא יוטל? המלחמות בין האוצר למשרד התחבורה

ההשלכות על הנהגים

נהגי חשמליות, שנהנו עד כה מעלות נסיעה נמוכה בהרבה, יראו את החיסכון מתכווץ. עם זאת, הזיכוי הגבוה במס הקנייה ב-2027 אמור להישאר, כך שהמעבר לרכב חשמלי עדיין יהיה כדאי - אך פחות "חינמי" מבחינה תפעולית. האוצר רואה במהלך תמריץ שווה יותר בין סוגי הרכב, שמפחית את העיוות שנוצר כשהחשמליות כמעט לא שילמו על שימוש בכבישים.

שני המהלכים מדוברים כבר כשלוש שנים, אך נדחו מסיבות שונות - בחירות, מלחמה ומצב תקציבי. כעת, עם גירעון גדול והלחץ התקציבי גובר, נראה שהאוצר מזהה חלון הזדמנויות לקידומם. 

מודל החדש משקף מגמה עולמית: מעבר ממיסוי על רכישה (מס קנייה) למיסוי מבוסס שימוש (מס נסועה + אגרת גודש). הצעדים צפויים להיות מופנים בעיקר לשיפור תחבורה ציבורית, פרויקטים כמו המטרו והקלה בעומסי תנועה - אך חלק מההכנסות עלולות לשמש גם לסתימת חורים תקציביים אחרים.

השאלה הגדולה כעת היא האם המהלך יעבור במלואו בכנסת, או שוב יידחה. הפעם, נראה שהלחץ התקציבי גדול מדי כדי להתעלם ממנו.