בריטניה אישרה מס נסועה לרכב חשמלי, ומה קורה בישראל?
בריטניה אישרה חוק שיחייב בעלי רכבים חשמליים לשלם לפי מרחק הנסיעה החל מאפריל 2028. בישראל כבר הוצגה תוכנית דומה של 15 אגורות לכל קילומטר. במקביל, ניו זילנד ואיסלנד כבר גובות מס כזה בפועל. הסיבה המרכזית למהלך פשוטה: ככל שיש יותר רכבים חשמליים, המדינות
מאבדות הכנסות ממסים על דלק ומחפשות מקור הכנסה חלופי.
החל מאפריל 2028 בעלי רכבים חשמליים בריטניה ישלמו מס לפי מספר המיילים שנסעו בפועל במהלך השנה. לפי המתווה שאושר, בעל רכב חשמלי ישלם 3 פני לכל מייל נסיעה, בעוד שבעלי רכבי פלאג-אין הייבריד ישלמו 1.5 פני לכל מייל. נהג בריטי ממוצע שנוסע כ-8,500 מייל בשנה צפוי לשלם כ-255 פאונד בשנה במסגרת המס החדש, בנוסף למס הרכב הרגיל שמשולם כיום. החישוב יתבצע באמצעות נתוני מד האוץ של הרכב. בעלי הרכב ידווחו על הקילומטראז' בעת חידוש הרישוי, והנתונים יאומתו בהמשך באמצעות מבחני הרישוי התקופתיים.
גם בבריטניה הסיפור הוא בעיקר כסף. כל נהג בנזין או דיזל משלם למדינה מס בכל תדלוק. כשיותר נהגים עוברים לחשמל, ההכנסות האלה הולכות ויורדות. לכן הוחלט שגם בעלי רכבים חשמליים ישלמו על השימוש בכבישים, רק בצורה אחרת - לפי המרחק שהם נוסעים. אם בעבר המדינה הרוויחה מכל ליטר בנזין שנמכר, בעתיד היא צפויה להרוויח מכל קילומטר שהרכב נוסע. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שמדינות שונות עוברות בהדרגה ממס על דלק למס על נסיעה.
ומה קורה בישראל?
בתחילת 2024 קידם משרד האוצר מס נסועה לרכבים חשמליים במסגרת חוק ההסדרים ובהמשך פרסם גם תזכיר חוק מפורט. לפי התוכנית שהוצגה שבינתיים נדחתה, בעלי רכבים חשמליים היו אמורים לשלם 15 אגורות לכל קילומטר נסיעה, כאשר המועד המקורי שנקבע להפעלת המס היה 1 בינואר 2026, אבל זה כאמור נדחה וכנראה ייושם ב-2027 או ב-2028. הסיבה למס פשוטה. כיום המדינה מרוויחה הרבה כסף מכל ליטר בנזין וסולר שנמכר בתחנות הדלק. בעלי רכבים חשמליים לא קונים בנזין ולכן גם לא משלמים את המס הזה. ככל שיש יותר רכבים חשמליים על הכביש, המדינה מכניסה פחות כסף ממסים על דלק. לכן באוצר רוצים לעבור למודל חדש שבו התשלום יהיה לפי מספר הקילומטרים שהרכב נוסע.
הסיבה למס די פשוטה. המדינה מרוויחה כיום מיליארדי שקלים ממסים על בנזין וסולר. ככל שיותר נהגים עוברים לרכב חשמלי, ההכנסות האלה יורדות. לכן באוצר הציעו לעבור לשיטה חדשה, שבה התשלום יהיה לפי מספר הקילומטרים שהרכב נוסע. לפי הערכות האוצר, מס הנסועה היה אמור להכניס לקופת המדינה כ-1.35 מיליארד שקל ב-2026 וכ-2.404 מיליארד שקל ב-2028.
בטווח הארוך הוא אמור להחליף חלק מההכנסות ממסים על דלק, שמסתכמות כיום בכ-20 מיליארד שקל בשנה. לפי התוכנית, הקילומטראז' של הרכב היה נרשם בטסט השנתי, ועל בסיס הנתונים האלה המדינה הייתה מחשבת את גובה התשלום. המס היה אמור להיות צמוד למדד, כך ש-15 אגורות לקילומטר הן רק נקודת ההתחלה. התוכנית כללה גם מנגנוני אכיפה.
המדינה הייתה יכולה לבדוק נתוני קילומטראז', ובמקרים של דיווח כוזב או התחמקות ממס הוצעו גם עונשי מאסר. בנוסף, גם רכבי ליסינג היו אמורים להיות חייבים במס, ובמכירת רכב החיוב היה עובר לבעלים החדש. מוניות ורכב מסחרי חשמלי היו אמורים להצטרף למהלך רק מ-2030. למרות שתזכיר החוק פורסם והוצגה תוכנית גבייה מלאה, המס עדיין לא אושר סופית ולא נכנס לתוקף בישראל.
כמה זה יעלה?
בינתיים זה על הנייר, אבל באוצר מאוד מעוניינים במס הזה. הגרסה הראשונה שלו נראית כך, כנראה שזו לא הגרסה הסופית:
לפי התעריף שהציע משרד האוצר, 15 אגורות לכל קילומטר נסיעה, גובה התשלום צפוי להיראות כך:
נהג שנוסע 10,000 קילומטר בשנה ישלם 1,500 שקל בשנה. נהג שנוסע 15,000 קילומטר בשנה ישלם 2,250 שקל בשנה. נהג שנוסע 16,000 קילומטר בשנה, שנחשב לממוצע בישראל, ישלם 2,400 שקל בשנה. נהג שנוסע 20,000 קילומטר בשנה ישלם 3,000 שקל בשנה. נהג שנוסע 25,000 קילומטר בשנה ישלם 3,750 שקל בשנה. נהג שנוסע 30,000 קילומטר בשנה ישלם 4,500 שקל בשנה.
לפי התוכנית שהציג האוצר, נהג ממוצע שנוסע כ-16 אלף קילומטר בשנה ישלם כ-2,400 שקל בשנה, שהם כ-200 שקל בחודש. נהג שנוסע כ-30 אלף קילומטר בשנה ישלם כ-4,500 שקל בשנה, שהם כ-375 שקל בחודש. באוצר גם הסבירו כיצד הגיעו לסכום של 15 אגורות לקילומטר. לפי החישובים שהוצגו, המס שמשלם נהג ברכב בנזין חדש שצורך כ-17 קילומטר לליטר שווה לכ-19.4 אגורות לקילומטר.
- אגרת גודש חוזרת: האוצר נחוש להעביר גם אותה וגם את מס הנסועה
- הרכב החשמלי מאבד מהירות: התחזיות נחתכות והיצרניות חוזרות לחשב מסלול
ברכב שצורך כ-19 קילומטר לליטר מדובר בכ-17.4 אגורות לקילומטר. לכן נקבע שיעור נמוך יותר של 15 אגורות לקילומטר, שנועד להביא בחשבון את היתרונות הסביבתיים של הרכב החשמלי, כמו פחות זיהום אוויר, פחות פליטות ופחות רעש.
היתרונות של מס נסועה
מבחינת המדינה, היתרון הגדול של מס נסועה הוא שהחיוב מבוסס על השימוש בפועל בכבישים. מי שנוסע יותר משלם יותר, ומי שנוסע פחות משלם פחות. בנוסף, המודל מאפשר למדינות לשמור על הכנסות גם בתקופה שבה יותר נהגים עוברים לרכב חשמלי ומפסיקים לשלם מסים על דלק. זו אחת הסיבות המרכזיות שבגללן בריטניה, ניו זילנד, איסלנד ומדינות נוספות עברו או עוברות למודל כזה.
בריטניה היא לא המדינה הראשונה שעוברת למודל כזה. בניו זילנד נכנס לתוקף באפריל 2024 מס נסועה על רכבים חשמליים. בעלי רכב חשמלי משלמים 76 דולר ניו זילנדי לכל 1,000 קילומטר נסיעה, כלומר כ-7.6 סנט לכל קילומטר. נהג שנוסע 15 אלף קילומטר בשנה משלם כ-1,140 דולר ניו זילנדי בשנה. במדינת אורגון שבארצות הברית פועלת כבר שנים תוכנית OReGO. במסגרת התוכנית נהגים משלמים לפי מספר המיילים שנסעו בפועל. התעריף כיום עומד על כ-2 סנט לכל מייל נסיעה. גם שם הסיבה היא הירידה בהכנסות ממסי דלק בעקבות המעבר לרכבים חשמליים וחסכוניים יותר.
באיסלנד נכנס לתוקף בתחילת 2026 מס קילומטרי חדש. בעלי רכב פרטי עד 3.5 טון משלמים 6.95 קרונות איסלנדיות לכל קילומטר נסיעה. החיוב חל על רכבים חשמליים, היברידיים, בנזין ודיזל כאחד. למרות שהמספרים שונים ממדינה למדינה, הכיוון דומה בכל מקום. במקום לגבות את הכסף דרך תחנת הדלק, יותר ויותר מדינות עוברות לגבייה לפי מספר הקילומטרים שהרכב נוסע בפועל.
איך זה ישפיע על הרכב החשמלי?
מס הנסועה לא מייקר את מחיר הקנייה של הרכב, אלא את עלות השימוש בו. המשמעות היא שבעלי רכב חשמלי ישלמו יותר על כל קילומטר שהם נוסעים. לפי התוכנית שהציג האוצר, נהג שנוסע כ-16 אלף קילומטר בשנה ישלם כ-2,400 שקל בשנה, ונהג שנוסע כ-30 אלף קילומטר בשנה ישלם כ-4,500 שקל בשנה. למרות זאת, ברוב המקרים רכב חשמלי עדיין נחשב זול יותר לשימוש מרכב בנזין, בעיקר בגלל עלויות חשמל נמוכות יותר ועלויות תחזוקה נמוכות יותר. עם זאת, ככל שמתווספים מסים ואגרות על רכבים חשמליים, החיסכון הכספי לעומת רכב בנזין קטן.
