טראמפ מנסה לחנוק את איראן בלי להפציץ: ההתשה הכלכלית שנועדה לשבור את טהרן

במקום להמשיך בהפצצות עמוקות באיראן, הבית הלבן עבר למסלול אחר. מצור ימי, חסימת נתיבי הברחה, הקפאת כספי קריפטו, לחץ על בתי זיקוק בסין וייבוש המזומנים של משמרות המהפכה. המטרה: לפגוע ביכולת של טהרן לתפקד, לשקם נזקים ולממן את המערכת הצבאית - בלי להדליק עכשיו את כל האזור. השאלה נשארת האם משטר כמו זה נשבר מכאב כלכלי, או שצריך משהו חזק בהרבה.

יש רגעים שבהם המלחמה עוברת משלב האש לשלב השחיקה. זה בדיוק מה שקורה עכשיו בין וושינגטון לטהרן. לא שלום, לא הפסקת אש אמיתית, ולא חזרה מיידית להפצצות. זה מאבק על זמן, על כסף ועל יכולת עמידה. טראמפ רוצה שהמשטר האיראני יחנק כלכלית. מתקשה לממן את עצמו, מתקשה לייצא, מתקשה לייבא ומתקשה לשקם מה שנהרס. איראן, מצדה, מנסה למשוך זמן. היא מקווה שמחירי האנרגיה ילחצו על טראמפ, שהמפרציות יפעילו לחץ ושפוליטיקה אמריקאית תעשה את שלה. הבעיה היא שבמשחק על זמן נראה שלאיראן יש סבלנות וכל יום שעובר עם מחירי נפט גבוהים הוא מבחינתה ניצחון - העולם כולו משלם מחיר על המלחמה באיראן. גם האמריקאים משלמים מחיר כשהצרכן האמריקאי כבר משלם מעל 4 דולר לגלון. זה הצרכן האמריקאי שמלכתחילה לא רצה במלחמה הזו וזה גורם לטראמפ לאבד תמיכה. איראן מבינה את נקודת התורפה הזו ומשחקת עליה בכל הכוח. אז כן - טראמפ עבר לחנק כלכלי, אבל האיראנים נותנים פייט. 

ישראל בחוץ

ישראל, לפחות בשלב זה, לא מובילה. היא בעמדת המתנה. צה"ל עוקב, בונה תוכניות ומכין אופציות. אבל מי שמנהל את הזירה מול טהרן זה הבית הלבן. טראמפ רוצה למצות קודם את הכוח הכלכלי לפני שהוא מחליט אם לחזור לכוח מלחמתי חזק יותר. זה חישוב קר - לפעמים סגירת חמצן עושה יותר מאשר עוד הפצצה.

המרכיב המרכזי כאן הוא המצור הימי. זה לא רק חסימה של אוניות איראניות מול הורמוז או הנמלים הדרומיים. האמריקאים הולכים רחב. הם מנסים לפרק את כל רשת ההברחות שמאפשרת לאיראן למכור נפט, בעיקר לסין, ולהביא חומרים וציוד רגיש דרך "צי הצללים" שהיא בנתה שנים. זה המנגנון שנתן לה לעקוף סנקציות, לייצר תזרים ולשמור על קשרים מסחריים.

• טראמפ: לירות כדי לפגוע ולהרוג כל סירה שמניחה מוקשים
• ממשל טראמפ נכנס להשקעות ישירות בחברות פרטיות בהיקף של כ-21 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האיראנים טוענים שהם מצליחים להוציא מכליות ולחצות את המצר. בפועל, האמריקאים נותנים לחלק מהכלים להתרחק ואז משתלטים עליהם רחוק מהחוף, באוקיינוס ההודי. מחוץ לטווח הטילים והכטב"מים. מבחינת תעמולה בטהרן זה נראה הצלחה. מבחינת כסף אמיתי בקופה - פחות. וזה בדיוק מה שכואב למשטר עכשיו. להרחבה: אין לוח זמנים לסיום המלחמה: שר המלחמה האמריקאי במסר חריף לאיראן.

לא רק נפט - גם קריפטו, סין ומימון המשמרות

האמריקאים לא עוצרים בים. הם פועלים גם בכסף. משרד האוצר הקפיא לאחרונה חשבונות קריפטו בשווי 344 מיליון דולר - חלקם קשורים למשמרות המהפכה.זו פגיעה ישירה במנגנון שהאיראנים משתמשים בו יותר ויותר להברחות, תשלומים ושלוחות. יש מיליארדים בחשבונות חשודים והממשל האמריקאי מנסה לשים עליהם יד.

במקביל וושינגטון מטילה סנקציות על בתי זיקוק בסין שמעבדים נפט איראני מוברח. זה היגיון פשוט: אם אי אפשר להכות רק במוכר, מכים גם בקונה ובמתווך. מסר כפול - לטהרן ולבייג'ינג. אין יותר אזורי נוחות. כל מי שבשרשרת השוק האפור הזה עלול לשלם.

• לא רק מוזיקה: האבולוציה של ספוטיפיי לפי מורגן סטנלי - האם המניה מעניינת?
• היאכטה הגדולה שעברה במצר הורמוז למרות החסימה
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• דיווח: איראן משקמת תוך שעות את מתקני השיגור שהופצצו

יש כמה סיבות ברורות לכך שהבית הלבן בוחר בשחיקה כלכלית ולא בהפצצות נוספות. ראשית, טראמפ לא רוצה לאחד את הציבור האיראני סביב המשטר. מתקפה רחבה על תשתיות אזרחיות - חשמל, מים, מתקני אנרגיה - עלולה דווקא לחזק את טהרן במקום להחליש אותה. עדיף לייצר לחץ מבפנים.

שנית, חלק גדול מהיכולות הצבאיות והגרעיניות כבר נפגע. עכשיו השאלה היא למנוע שיקום. בלי כסף, בלי חומרים ובלי קשרים זה הרבה יותר קשה. שלישית, פגיעה חזקה מדי עלולה להצית תגובה נגד מתקני נפט במפרץ ולשבש את שוק האנרגיה העולמי. לכן מעדיפים לחץ כלכלי ומצור - כואב אבל מבוקר.

איראן כאמור גם משחקת על זמן. היא מקווה שמחירי הדלק הגבוהים ילחצו על טראמפ, שהמדינות במפרץ יפעילו לחץ והפוליטיקה האמריקאית תחרוק. זה לא רעיון מופרך. אבל, היא כעת משלמת מחיר על הזמן - היא לא מצליחה לייצא נפט, המכלים באי חארג ובשדות מתמלאים. זה מוביל לצמצום שאיבה ואחר כך לעצירה. בנפט, עצירה ממושכת פוגעת בלחץ השדות ובהפקה לטווח ארוך. זה לא רק הפסד שבועי. זה איום על ההכנסה המרכזית של המדינה לשנים.

המצב יכול להימשך עוד חודשים.  טראמפ מנסה לשבור את איראן דרך הכיס, דרך הים, דרך הקריפטו ודרך שרשראות הסחר - בלי לפתוח עכשיו את כל המלחמה. האסטרטגיה שוחקת ומצטברת. היא מנסה לפגוע במשטר בלי לתת לו דגל לאומי. אבל בסוף נשארת השאלה: האם משטר כזה נופל מחנק כלכלי, או שהוא פשוט שורד ומגלגל את הכאב הלאה. יש כאן אויב שלא ברור לחלוטין אם משבר כלכלי יחסל אותו, אבל כן ברור שמשבר כלכלי ירים את המוטיבציה של העם להתנגד ויחליש את הממשל בצורה משמעותית. צריך לזכור שבאיראן יש בעיית מים חריפה וגם בעיית מזון. רוב המדינה חיה בעוני.