מחקר בנק ישראל: הריבית עלתה - והבנקים איבדו נתח משוק האשראי הצרכני

מחקר חדש של בנק ישראל מציג תמונה מורכבת של שוק האשראי הצרכני בתקופת העלאות הריבית. לפי המחקר, העלאות הריבית בשנים 2022–2023 לא רק צמצמו את היקף האשראי הצרכני במשק, אלא גם שינו את חלוקת הכוחות בין הבנקים לבין הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים.

 המחקר, המבוסס על נתוני מאגר האשראי הקמעונאי, מצא כי מאפריל 2022 ועד ספטמבר 2023 סך האשראי הצרכני במשק, ללא הלוואות לרכב, ירד ב-2.3%. באותה תקופה, האשראי הצרכני שניתן על ידי גופים פיננסיים לא-בנקאיים דווקא גדל. חלקם של הגופים האלה בשוק עלה מ-14% באפריל 2022 ל-18.8% בספטמבר 2023. בשנים האלה כבר פעל בישראל שוק אשראי לא-בנקאי משמעותי יותר מבעבר, ולכן השפעת הריבית לא עברה רק דרך הבנקים. לפי הממצאים, הבנקים צמצמו את היקף האשראי הצרכני שהם מעמידים למשקי הבית. מנגד, הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים המשיכו להגדיל את פעילותם, ולמעשה. הביקוש לאשראי עבר לגופים אחרים.

השפעת ה"הפתעות המוניטריות"

 החוקרים בחנו גם את ההשפעה של "הפתעות מוניטריות" (העלאות ריבית) שלא תומחרו מראש במלואן על ידי השוק. לפי המחקר, ההשפעה של הפתעות כאלה אינה מיידית, אלא נבנית בהדרגה ומגיעה לשיאה אחרי כשנה. במצטבר, הפתעות המדיניות המוניטרית של בנק ישראל מסבירות יותר מ-58% מהגידול בנתח השוק של הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים בתקופה שנבחנה. כלומר העלאות הריבית לא רק ייקרו את האשראי לצרכנים. הן גם האיצו שינוי מבני בשוק: פחות אשראי ישיר מהבנקים למשקי בית, ויותר אשראי דרך גופים פיננסיים לא־בנקאיים.

 לא כולל מעבר של לווים מסוכנים יותר

 אחת השאלות המרכזיות שעלו במחקר היא האם הגידול בפעילות הגופים הלא־בנקאיים נובע מכך שהם קלטו לווים מסוכנים יותר, כאלה שהבנקים העדיפו להימנע מהם בתקופת ריבית גבוהה. לפי בנק ישראל, הממצאים אינם תומכים בהסבר הזה. 

החוקרים מצאו כי הגידול בנתח השוק של הגופים הלא-בנקאיים אינו מוסבר במעבר של לווים בעלי פרופיל סיכון גבוה יותר אליהם. יותר מכך, גם הבנקים וגם הגופים הלא־בנקאיים צמצמו את החשיפה שלהם ללווים מסוכנים יותר בעקבות העלאות הריבית. זהו ממצא משמעותי מבחינה רגולטורית. הוא מצביע על כך שהתחזקות הגופים החוץ־בנקאיים אינה בהכרח תוצאה של נטילת סיכונים חריגה או של דחיקת לווים חלשים אל מחוץ למערכת הבנקאית.

לפי המחקר, מדובר יותר בשינוי במקורות המימון ובדרך שבה האשראי עובר מהמערכת הבנקאית אל השוק הצרכני. 

 הבנקים מממנים את מי שמתחרה בהם

 ההסבר המרכזי שמציג המחקר נוגע למקורות המימון של הגופים השונים. הבנקים נשענים בעיקר על פיקדונות קצרי טווח של הציבור. כאשר הריבית של בנק ישראל עולה, עלות המקורות שלהם משתנה במהירות יחסית, והם מגיבים בצמצום מסוים של האשראי הצרכני. הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים, לעומת זאת, נשענים יותר על מימון לטווח ארוך. 

ריבית לטווח ארוך מגיבה באופן חלקי יותר לשינויים בריבית בנק ישראל, ולכן החשיפה הישירה שלהם לעליית הריבית נמוכה יותר. לפי המחקר, לאחר העלאות הריבית הם אף הגדילו את היקף המימון לטווח ארוך במאזניהם. הנקודה המעניינת היא שמקור מרכזי לאותו מימון ארוך טווח הוא המערכת הבנקאית עצמה. 

המחקר מצביע על כך שכאשר הבנקים מצמצמים אשראי ישיר לצרכנים, הם עשויים להפנות חלק מהמקורות שלהם למתן אשראי לגופים פיננסיים לא-בנקאיים. אותם גופים משתמשים במימון שקיבלו כדי להרחיב את האשראי שהם מעניקים לצרכנים. כך נוצרת מערכת שבה מצד אחד הבנקים מצמצמים פעילות ישירה מול משקי בית, אך במקביל מממנים חלק מהגופים שמגדילים את פעילותם באותו שוק.

• הריבית באירופה עלתה - איך זה ישפיע על הריבית בישראל?
• כולם חושבים אותו דבר - ההחלטה על הריבית מתקבלת בפה אחד; הכיצד?

עבור הצרכן, האשראי עשוי להגיע מגוף שאינו בנק. מבחינת המערכת הפיננסית, חלק מהכסף עדיין מתחיל בבנק. 

המשמעות לצרכן ולפיקוח 

עבור משקי הבית, הגידול בחלקם של הגופים הלא-בנקאיים עשוי להגדיל את מגוון מקורות האשראי. מצד שני, אשראי צרכני הוא מוצר יקר ורגיש, במיוחד בתקופות של ריבית גבוהה ועלייה ביוקר המחיה. לכן השאלה אינה רק מי נותן את האשראי, אלא באילו תנאים, לאילו לווים, ובאיזו רמת פיקוח. המחקר מחדד את הצורך בפיקוח רחב יותר על הקשרים בין הבנקים לבין הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים.