כשהכלי לבדיקת זיופים מתחיל לייצר אותם: הסיכון החדש של Google Earth

Google Earth שימש במשך שנים עיתונאים, חוקרים וארגוני מודיעין גלוי ככלי להשוואת תמונות ולבדיקת טענות שמגיעות מאזורים שקשה להגיע אליהם. שילוב של יכולות יצירת תמונה מבוססות בינה מלאכותית בתוך אותה פלטפורמה מעורר כעת חשש שהכלי יאבד חלק ממעמדו כנקודת ייחוס ניטרלית.

מומחי מודיעין ממקורות גלויים, המכונה Osint, מזהירים כי הבעיה אינה רק היכולת לייצר תמונות מזויפות. לדבריהם, החיבור בין התמונה המלאכותית לבין תצלומי לוויין אמיתיים עלול להקשות במיוחד על זיהוי המניפולציה, משום שהזיוף כבר מגיע עם גיאוגרפיה, קנה מידה ותוואי שטח שנראים עקביים.

נקודת הייחוס הופכת לחלק מהבעיה

בעבודת אימות מקובל להשוות תמונה חשודה לצילומי לוויין מתוארכים, כדי לבדוק אם בניינים, כבישים, צללים או מאפייני שטח תואמים למיקום ולמועד הנטענים. Google Earth מילא תפקיד מרכזי בתהליך הזה, במיוחד בבדיקת תיעוד מאזורי מלחמה, אסונות טבע וגבולות סגורים. כאשר אותה מערכת מאפשרת גם להוסיף לתמונה מחנות פליטים, כלי רכב, הרס או תנועת אנשים, הגבול בין חומר מקור לבין תוכן שנוצר בידי משתמש מיטשטש. החשש הוא שתמונה מזויפת תיראה אמינה יותר דווקא משום שהיא נשענת על בסיס לווייני אמיתי.

מומחים מציינים כי מחוללי תמונות רגילים מותירים לעיתים סימנים שקל יחסית לזהות, כמו פרופורציות שגויות, תוואי שטח לא עקבי או חוסר התאמה בין המבנים לסביבה. במקרה של כלי המשולב ב־Google Earth, חלק מהטעויות האלה עשוי להיעלם משום שהמערכת פועלת בתוך מפה קיימת.

המשמעות היא שזיוף אינו צריך עוד לבנות סביבה שלמה מאפס. המשתמש יכול לבחור אתר אמיתי ולהוסיף אליו אירוע שלא התרחש, בעוד ההרים, הרחובות והמבנים מסביב נשארים נאמנים למציאות.

החשש גובר על רקע המלחמות

האזהרות מגיעות לאחר שורה של תמונות לוויין שעברו עיבוד באמצעות בינה מלאכותית והופצו ברשתות החברתיות במהלך הלחימה במזרח התיכון. בחלק מהמקרים הוצגו כביכול נזקים למתקנים צבאיים אמריקאיים, אף שלא היה בסיס מהימן לטענות. במקרה אחר הופצה תמונה שנועדה להציג בכיר איראני מחולץ מהריסות, ובפרסום נוסף הוגדל באופן מלאכותי היקף הנזק לבסיס צבאי אמריקאי בעיראק. תמונות מסוג זה עשויות לעבור בין חשבונות במהירות ולהפוך לראיה לכאורה לפני שגורמי בדיקה מספיקים לבחון אותן.

השימוש בתצלומי לוויין מעניק לתוכן כזה מראה סמכותי. בניגוד לתמונות שנוצרו בסגנון צילום עיתונאי, צילום מלמעלה נתפס לעיתים כטכני ואובייקטיבי יותר, ולכן משתמשים עשויים להטיל בו פחות ספק.

הסיכון אינו מוגבל לאנשים פרטיים המחפשים תשומת לב ברשתות. גם ממשלות, ארגוני תעמולה וקבוצות חמושות יכולים להשתמש בתמונות כאלה כדי לטעון לפגיעה במטרה, להסתיר כישלון מבצעי או להציג תנועה של כוחות שלא התקיימה.

סימן מים שלא תמיד יעצור את ההפצה

גוגל מסרה בעבר כי תמונות שנוצרות באמצעות כלי Nano Banana בתוך Google Earth כוללות סימן מים שניתן לזהות באמצעות מודל Gemini שלה. מבחינת החברה, מדובר בשכבת הגנה שמאפשרת לבדוק אם התוכן נוצר באופן מלאכותי. אלא שמומחים מטילים ספק ביעילות המנגנון מחוץ לסביבת הבדיקה המקצועית. מרבית המשתמשים אינם מפעילים כלי זיהוי לפני שהם משתפים תמונה, ולעיתים התוכן עובר צילום מסך, חיתוך, דחיסה או עריכה נוספת שמרחיקים אותו מהקובץ המקורי.

• מנכ"ל רדיט נגד גוגל: "תקצירי AI לא יכולים להחליף את עשרת הקישורים הכחולים"
• בזמן שהנאסד"ק נכנס לתיקון, עונת הדוחות שוברת שיאים היסטוריים

גם כאשר סימן המים נשמר, הוא אינו בהכרח גלוי לעין. לכן מנגנון האימות עשוי לסייע לחוקרים שכבר חושדים בתמונה, אך פחות למנוע את הפצתה הראשונית בקרב ציבור שמניח כי צילום לוויין הוא אותנטי.