33 מטוסי תדלוק אמריקאים בנתב"ג: עיכוב ממוצע של 65 דקות

33 מטוסי תדלוק של חיל האוויר האמריקאי תופסים כיום עמדות חניה בנתב"ג, בזמן שהמתווה שסוכם מלכתחילה דיבר על 20 מטוסים לכל היותר. כ-10 מטוסים נוספים צפויים לנחות בימים הקרובים, וגם הם מיועדים לחנות בשדה התעופה המרכזי של ישראל.

התוצאה מורגשת - בטרמינל 3 העיכוב הממוצע עומד על 65 דקות, בטרמינל 1 על 61 דקות, ובחלק מהיעדים העיכובים גבוהים בהרבה: טיסות לברלין יצאו באיחור ממוצע של כמעט שעתיים העיכובים לקורפו מעל שעה וחצי. ההמתנה לכבודה היתה בחלק מהימים העמוסים קרוב לשעתיים.

למה מטוסי תדלוק אמריקאים חונים דווקא בנתב"ג?

הסיבה ברורה - ההיערכות האמריקאית מול איראן לקראת סבב נוסף דורשת את מטוסי התדלוק והכי נוח להחנות אותם אצת בעת הברית הקרובה - ישראל. מדובר בשני דגמים עיקריים: KC-135 סטראטוטנקר, מטוס ותיק שנכנס לשירות עוד בשנות החמישים ומהווה עד היום את עמוד השדרה של מערך התדלוק האמריקאי, ולצידו KC-46A פגסוס, הדור החדש מבית בואינג, שמבוסס על גוף של בואינג 767 ומסוגל לשאת גם דלק, גם מטען וגם מפונים רפואיים.

שני הדגמים מאפשרים למטוסי קרב ולמפציצים לפעול אלפי קילומטרים מהבסיס שלהם, ולכן הם התנאי המקדים לכל מערכה אווירית ארוכה. מעקבי טיסה אזרחיים זיהו במרחב האזורי עשרות מטוסים כאלה, ובהם כ-62 מדגם KC-135 וכ-17 מדגם KC-46A, שפרוסים בין בסיסי פיקוד המרכז, דייגו גרסיה ונתב"ג.

נתב"ג מציע להם שילוב נדיר: מסלולי המראה ארוכים, תשתית תדלוק ותחזוקה מלאה, קרבה למרחב הפעולה וזמינות מיידית. משרד התחבורה ביקש להעביר את המטוסים לבסיסי חיל האוויר בדרום, עם התחייבות שיחזרו לשדה בתוך 24 שעות במקרה חירום, אבל הרמטכ"ל גיבה את עמדת חיל האוויר. 13 מטוסים היו אמורים לצאת השבוע, והיציאה הוקפאה על רקע ההסלמה. להרחבה: הדד-ליין של נתב"ג: בלי פתרון עד שלישי - ענף התעופה בדרך לגל ביטולים.

כ-50 טיסות מתוך 560 נדחו ביום אחד

המנגנון עצמו פשוט. כל עמדת חניה שנתפסת מצמצמת את מספר המטוסים האזרחיים שהשדה מסוגל להחזיק במקביל, ומטוסים צבאיים מקבלים עדיפות בהמראה ובנחיתה. חלונות הזמן האזרחיים, הסלוטים, נדחקים אחורה, ומשם מתגלגל אפקט דומינו: מטוס שנחת באיחור ימריא באיחור גדול יותר בסבב הבא, הצוות מתקרב למגבלת שעות הטיסה החוקית, וצוותי הקרקע מתפצלים בין מטוסים שהגיעו בו זמנית.

כ-40 חברות תעופה פועלות היום מנתב"ג לעומת כ-100 ערב אוקטובר 2023, וכך כל שיבוש מתגלגל מהר יותר על פחות שחקנים. השבוע התווספו גם שתי תקלות חיצוניות, אחת במערך המכ"ם במרחב האווירי היווני והשנייה במערכת הבקרה האירופית בבריסל, ששתיהן האריכו את זמני ההמתנה לאישורי המראה. במשרד התחבורה העריכו שכ-2.4 מיליון כרטיסים לעונת הקיץ ולחגים חשופים לביטול אם המכסה תמשיך לטפס.

מתי נפתחת הזכות לפיצוי כספי, וכמה מקבלים?

חוק שירותי תעופה מדרג את חובות החברה לפי משך העיכוב. בטיסה בינלאומית שמתעכבת בין שעתיים לחמש שעות זכאי הנוסע לשתייה, למזון ולאמצעי תקשורת על חשבון החברה. בין חמש לשמונה שעות נפתחת בחירה: להמתין ולקבל גם לינה והסעות כשנדרשת שהייה בלילה, או לוותר על הטיסה ולקבל החזר כספי מלא או כרטיס חלופי ליעד.

הרף לתשלום עצמו גבוה יותר. עיכוב של שמונה שעות ומעלה נחשב כביטול טיסה, ומכאן נפתחת הזכות לפיצוי לפי מרחק: עד 2,000 קילומטר 1,530 שקל, בין 2,000 ל-4,500 קילומטר 2,450 שקל, ומעל 4,500 קילומטר 3,670 שקל. כשהחברה מציעה טיסה חלופית בפער זמנים קטן, הסכום יורד לחצי. נוסע שהמריא לברלין, מרחק של כ-2,900 קילומטר, באיחור של תשע שעות, זכאי אפוא ל-2,450 שקל, או ל-1,225 שקל אם הוצעה לו חלופה קרובה. עיכוב של שעה, כמו הממוצע הנוכחי בטרמינלים, נשאר מחוץ למנגנון הכספי ומזכה בשירותי סיוע בלבד. להרחבה: פיצוי על ביטול או עיכוב טיסה 2026: עד 3,670 שקל לנוסע.

• מכרז החניה הגדול בישראל: מי יפעיל 20 אלף מקומות בנתב"ג?
• חצי מיליון נוסעים בנתב"ג בשבוע - למה יש חשש מדחיות וביטולים

כאן נכנס הסייג המרכזי. חברה שתוכיח כי השיבוש נבע מנסיבות חריגות שמחוץ לשליטתה, כגון אירוע ביטחוני, סגירת שדה או מזג אוויר קיצוני, ושנקטה את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע אותו, פטורה מהפיצוי הכספי. נטל ההוכחה מוטל על החברה עצמה. חניית מטוסים צבאיים בשדה עשויה להיכנס לקטגוריה הזאת, ולכן שירותי הסיוע וההחזר הכספי הם הכלים המעשיים ביותר לנוסע בעיכובים הנוכחיים. תביעה בסכום של עד 39,900 שקל אפשר להגיש בבית משפט לתביעות קטנות, ותקופת ההתיישנות עומדת על ארבע שנים.

גם החברות משלמות. באיגוד חברות התעופה האמריקאיות מעריכים את עלות דקת הפעילות הממוצעת של מטוס נוסעים ב-100.76 דולר נכון ל-2024, מתוכה 35.23 דולר שכר צוותים ו-33.06 דולר דלק. שעה של עיכוב מסתכמת בסביבות 6,000 דולר למטוס בודד, עוד לפני לינת צוותים, שיבוש רוטציה של מטוסים ותשלומים לנוסעים. בעונה שבה כל מטוס אמור לבצע כמה סבבים ביום, ההפסד מוכפל.

אצל אל על התזמון מאתגר במיוחד. החברה סיימה את הרבעון הראשון של 2026 בהפסד של 67 מיליון דולר, מול רווח של 96 מיליון דולר ברבעון המקביל, כשההכנסות ירדו ב-27% ל-562 מיליון דולר. הנזק הישיר מהמבצע הוערך ב-145 מיליון דולר, מהם כ-90 מיליון דולר ברבעון הראשון. לשם השוואה, ב-2025 רשמה החברה הכנסות של 3.47 מיליארד דולר ורווח נקי של 410.3 מיליון דולר.