"בהחלט צריך להציב קלפי בשגרירות ישראל בקטמנדו"

נותרו פחות משלושה חודשים לבחירות לכנסת, וגוברים החששות מפני מערכת בחירות סוערת במיוחד ואולי גם אלימה - וכל זאת לצד שינויים טכנולוגיים, ובראשם הבינה המלאכותית, העלולים להיות מנוצלים לרעה. השבוע הורתה ועדת הבחירות המרכזית לסמן בצורה ברורה תוצרי AI המשמשים לתעמולה - צעד עליו מברך ד"ר אסף שפירא, ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה.

מהם החוקים לפיהם מתנהלות הבחירות לכנסת?

"חוק הבחירות לכנסת הוא משנת 1969, החוק העוסק בדרכי התעמולה הוא משנת 1959, חוק מימון מפלגות נחקק ב-1973, וחוק המפלגות - בשנת 1992".

די מיושנים, לא כן?

"יש חוקים שמושפעים מאוד משינויים טכנולוגיים ונעשים בהם שינויים לאורך השנים, לפעמים בצורה מסודרת ולפעמים בחטף לפני הבחירות, כמו החובה לסמן תכנים שנעשו ב-AI. הייתי רוצה שזה ייעשה בצורה סדורה, אבל לפני הבחירות זה בוער לח"כים ובתוך עמנו אנחנו חיים. בדרך כלל, שינויים בחקיקה נעשים באיחור. בחוק דרכי תעמולה נעשו שינויים, אם כי נותרו דברים בלתי רלוונטיים, כמו תעמולה בכלי שיט.

"בחוק מימון מפלגות יש כשלים שידועים שנים רבות ולאף שחקן אין אינטרס לתקן אותם. מפלגות נקלעות לחובות מטורפים של עשרות מיליוני שקלים ולא אכפת להן, כי הן יודעות שיוכלו לאחר הבחירות לפרוע אותם בהדרגה מתוך המימון השוטף".

ואם לא יחזירו - לא יקרה כלום.

"אם המפלגות נבחרות, הן מחזירות לאט-לאט. אם הן לא נבחרות, החובות למדינה הופכים לחובות אבודים. אבל שינוי המצב נוגד את האינטרס של המפלגות, שגם תמיד מקלות על עצמן באמצעות הוראות שעה לפני הבחירות.

"חוק הבחירות לכנסת קובע דרכי הצבעה מצומצמות: אי-אפשר להצביע מראש, אי-אפשר להצביע בחו"ל, יש ריתוק לקלפי מסוימת. לפעמים ההימנעות משינוי נובעת מסיבה פוליטית. למשל: הייתה לאחרונה הצעה לפיה כל אחד יוכל לבחור, כמה שבועות לפני הבחירות, כתובת רק לצורך ההצבעה, ללא שינוי במשרד הפנים.

"כאשר הייתי סטודנט בבאר שבע, הייתי צריך לנסוע הביתה כדי להצביע. לאחר מכן אפשרו להצביע בקלפיות נגישות, מה שגורם לעומס ותורים למי שבאמת זקוקים להן, ומגדיל את מספר המעטפות הכפולות, שספירתן לוקחת יותר זמן ופותחת פתח לטענות על התוצאות. אבל ההצעה הזאת לא עברה, כי כנראה לליכוד לא היה אינטרס; המפלגות החרדיות דווקא תמכו, כנראה בגלל בחורי הישיבות.

"סיבה נוספת להעדר שינויים היא שמרנות כמעט מבורכת של ועדת הבחירות המרכזית, כי כל שינוי יוצר סכנות. את היכולת לקבוע כתובת לצורך הצבעה היא דווקא קידמה, אבל מכל מיני דברים אחרים היא מסתייגת - ודאי מהצבעה מקוונת, כנראה בצדק, כי כרגע יש בזה יותר מדי סיכונים. בגדול, כל סוגייה עומדת בפני עצמה ואי-אפשר להגיד שהכל ישן וקפוא".

• בג"ץ: אפשר לתבוע פוליטיקאים על שימוש ברכוש ציבורי לצורכי תעמולה
• מסים בדרך: למה יש סיכוי גבוה להעלאת מסים אחרי הבחירות

מה היית משנה?

"דרכי ההצבעה אצלנו מיושנות גם בהשוואה לעולם. הייתי מבטל את הריתוק לקלפי; כנראה בעתיד יבוטל כל העיקרון הזה, בכל קלפי יהיה מסוף, אתה תצביע באילת והוא יודיע מיד לכל הקלפיות שכבר הצבעת".

אחת הסיבות לריתוק לקלפי היא חלוקת העומס ביניהן.

"נכון, אבל עד שיתגברו על זה - אפשר ללכת על כתובת לצורך הצבעה, מה שיאפשר להתארגן כמה שבועות מראש. נושא נוסף הוא ההצבעה בחו"ל. שליחים רשמיים יכולים להצביע, אבל מה עם מי שנמצא בפוסט-דוקטורט, רילוקיישן לתקופות קצרות ותרמילאים? העובדה שהם לא יכולים להצביע מנותקת מהמציאות".

מדוע לא משנים את זה?

"ההתנגדות כיום היא פוליטית, כי המחשבה היא שהצבעה בחו"ל תשרת את האופוזיציה יותר מאשר את הממשלה בגלל העזיבה של רופאים ואקדמאים בשנים האחרונות. אבל זה ממש לא ודאי: נוהגים לומר שבמיאמי יש יותר תומכי קואליציה ובבוסטון יותר תומכי אופוזיציה. חוץ מזה, מדובר בפרויקט לוגיסטי מורכב של ועדת הבחירות המרכזית.

"קיים חשש מפני כדור שלג: משום שכל יהודי יכול לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, יגיעו מיליון איש מברוקלין, יקבלו אזרחות, יחזרו לארה"ב ויוכלו להצביע. לזה אפשר לענות בכך שיוכל להצביע רק מי שחי בישראל כך וכך שנים.

• ביהמ"ש העליון הורה לדון שוב בפס"ד שהטיל חיוב מס של 250 מיליון שקל
• העליון מצמצם הגשת תביעות בנוגע לפעילות באינטרנט מחוץ למחוז השיפוט

"עוד אפשרות היא להציב קלפי ניידת בנתב"ג בשבוע שלפני הבחירות. בכל מקרה, אני משער שבעוד 30 שנה כולם יצביעו מרחוק בצורה מקוונת בטלפון או במכשיר שיהיה אז. כרגע זה מסוכן מדי, בין היתר בגלל החשש מהתערבות זרה, אבל צריך להגיד באופן כללי שבנוגע לדרכי ההצבעה אנחנו מיושנים ולא מתאימים למציאות".

מצד שני, ההצבעה המיושנת בפתקים היא הבטוחה ביותר מפני זיופים.

"אתה צודק, ולכן לא נכון לעבור להצבעה דיגיטלית. בהצבעה ידנית אפשר לספור שוב את הקולות. לא נכון לעבור למכונות הצבעה כמו בארה"ב, ודאי לא כאשר ההצבעה היא רק לרשימת מועמדים ולא להמון משרות; היו מדינות שעברו וחזרו בהן. כן יש צורך ביותר גמישות מבחינת מקום ההצבעה והיכולת לממש אותה. בהחלט צריך להציב קלפי בשגרירות ישראל בקטמנדו".

מה לגבי מימון המפלגות?

"דרושה רפורמה בכמה תחומים של המימון. לא הגיוני שאחרי כל מערכת בחירות יש חובות של עשרות מיליוני שקלים. המפלגות לא יודעות עד אחרי הבחירות כמה כסף יקבלו, כי המימון תלוי במספר המנדטים. אפשר לקבוע ששיעור המימון יהיה תלוי יותר בתוצאות הבחירות הקודמות, אם כי גם זה יוצר עיוות לטובת המפלגות הגדולות.

"שורש הבעיה הוא בכך שלמעלה מ-90% מהכנסות המפלגות באות מהממשלה. אני לא רוצה שמישהו יוכל לתרום חצי מיליון שקל, אבל המצב הקיים קיצוני לצד השני ולא מעודד את המפלגות לאסוף תרומות. אפשר לחשוב על תרומות פרטיות בנוסח של מימון המונים, ואולי גם על matching של המדינה בשקל מול שקל. יש גם פער בין תקרת ההוצאות המותרת לבין המימון".

בעידן המודרני נראה שהן צריכות פחות כסף: רשתות חברתיות הרבה יותר זולות מאשר שידורי תעמולה ושלטי חוצות.

"אין ספק שהמפלגות מוציאות הרבה יותר מדי כסף. עם זאת, דווקא בתחום של דרכי התעמולה יש שיפורים, כמו חובת הסימון של ה-AI. מצד שני, היכולת להגן בחקיקה מפני שיבוש הבחירות היא מאוד מוגבלת. יש שחקנים מקומיים וזרים בעלי אינטרס ברור להטות את התוצאות. קשה מאוד לפעול נגד רשתות של בוטים אנונימיים. הסכנות המרכזיות אינן בעולמות של חוקי הבחירות; נעם סולברג ודוד זיני לא יתמודדו עם דברים כאלה.

"צריך להביא בחשבון את עניין הסקרים וההבדלים המהותיים ביניהם. יש כאן סכנה לא רק לקיטוב ולחוסר אמון, אלא גם לכך שצד מסוים לא יקבל את תוצאות הבחירות, כי הוא חי בתוך תיבת תהודה מסוימת של סקרים. זו הסכנה הגדולה ביותר, כמו שראינו בארה"ב ב-2021-2020.

"מכוני הסקרים צריכים להעביר לוועדת הבחירות המרכזית נתונים בסיסיים כמו השאלות, התאריך וגודל המדגם, אבל לא די בכך כדי לזהות מניפולציות. אם הוועדה הייתה מקבלת את הנתונים הגולמיים, אולי היה אפשר להבין מה קורה שם. אבל הסוקרים לא מוכנים למסור אותם, בנימוק שזה סוד מסחרי".

שימסרו אותם במעטפה סגורה תוך חובת סודיות.

"על פניו זו הצעה שנראית טובה, אבל אני לא רואה מצב שזה יקרה, כי המכונים מכל הצדדים יתנגדו. תמיד היו הבדלים בין סקרים, אבל לא מהותיים כמו עכשיו. גם כאן יש בעיה משמעותית".

ד"ר אסף שפירא (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)