אגרת עובד זר לעסק קטן תיחתך ב-83% - כמה זה יחסוך למעסיקים?
ועדת המנכ"לים לעובדים זרים ממליצה על הפחתה חדה באגרות שמשלמים עסקים קטנים ובינוניים: האגרה השנתית על עשרת העובדים הזרים הראשונים תרד מ-8,490 שקל ל-1,420 שקל לעובד, חיסכון של יותר מ-70 אלף שקל בשנה לעסק שמעסיק עשרה עובדים. גם אגרת הבקשה תאוחד ל-370 שקל. המהלך מגיע אחרי זינוק במספר העובדים הזרים ובהכנסות המדינה מהאגרות.
הממשלה מתקדמת במהלך שעשוי להוזיל משמעותית את העסקת העובדים הזרים לעסקים קטנים ובינוניים. ועדת המנכ"לים לעובדים זרים ממליצה להפחית את האגרה השנתית לעשרת העובדים הזרים הראשונים בעסק שמעסיק עד 100 עובדים ל-1,420 שקל לעובד, לעומת 8,490 שקל כיום במרבית הענפים, הפחתה של כ-83%.
המשמעות לעסק קטן יכולה להיות משמעותית. מעסיק עם עשרה עובדים זרים משלם כיום כ-84.9 אלף שקל בשנה באגרה הזאת בלבד. לפי המתווה החדש הסכום ירד לכ-14.2 אלף שקל, חיסכון של כ-70.7 אלף שקל בשנה. עבור חמישה עובדים מדובר בחיסכון של כ-35 אלף שקל.
ההטבה מוגבלת לעסקים שמעסיקים עד 100 עובדים ולעשרת העובדים הזרים הראשונים בלבד, כך שהמהלך מכוון בעיקר למסעדות, לבתי מלאכה, לעסקים בתחום השירותים, למפעלים קטנים ולעסקים נוספים שהרחיבו את השימוש בעובדים זרים מאז המלחמה.
הוועדה ממליצה גם ליצור אגרת בקשה אחידה של 370 שקל לעובד בכל הענפים. כיום התעריפים שונים משמעותית: כ-1,420 שקל במלונאות, 1,060 שקל בבנייה ובתעשייה ו-710 שקל בחקלאות. לצד זאת, החיוב השנתי אמור לעבור לחישוב יחסי לפי התקופה שבה העובד נמצא בפועל בישראל, במקום מצב שבו מעסיק עלול לשלם אגרה שנתית מלאה גם כשהעובד הגיע במהלך השנה.
המהלך מגיע אחרי שינוי חד בשוק העבודה הישראלי. מאז אוקטובר 2023 הצטמצמה מאוד כניסת העובדים הפלסטינים, והממשלה הרחיבה במהירות את המכסות לעובדים זרים בבנייה, בחקלאות, במלונאות, במסעדות, בתעשייה ובשירותים. מבקר המדינה מצא שבשלב מסוים נוצר מחסור של כ-71 אלף עובדים, אחרי שבתחילת המלחמה הפער היה גדול אף יותר.
במקביל עלו מאוד ההכנסות של המדינה מהאגרות. ב-2024 הן עברו מיליארד שקל, ובדיונים בכנסת נמסר כי ב-2025 הן הגיעו לכ-1.5 מיליארד שקל. העלייה נבעה בעיקר מהזינוק במספר העובדים הזרים ומהמעבר של ענפים שלמים לכוח אדם מחוץ לארץ.
העלות למעסיקים רחבה בהרבה מהאגרה השנתית. בבנייה, למשל, קיימים גם תשלומי היתר, מגורים, ביטוח רפואי, טיסות ועלויות גיוס. לפי נתונים שהוצגו בכנסת, בתחילת 2025 הגיעו האגרות וההיטלים על עובד זר בענף הבנייה לכ-23 אלף שקל בשנה עוד לפני השכר והוצאות המחיה. התאחדות הקבלנים טענה כי המעבר לעובדים זרים ייקר את עלות העבודה בפרויקטים בעשרות אלפי שקלים לדירה.
ענף הבנייה כבר הגדיל את מספר העובדים הזרים לכ-75 אלף במהלך 2025, אבל עלויות כוח האדם עדיין גבוהות משמעותית לעומת התקופה שבה חלק גדול מהעובדים הגיעו מיהודה ושומרון. גם בענפי המלונאות, המסעדות והחקלאות העלות הפכה למרכיב מרכזי במחיר השירות או המוצר.
המלצה דומה להפחתת האגרות כבר עלתה בעבר ונתקלה בהתנגדות של משרד האוצר, שראה באגרות כלי שמייקר בכוונה את העסקת העובדים הזרים ושומר יתרון מסוים לעובד הישראלי. שר האוצר נדרש להסכים לשינויים, ובחלק מהמקרים נדרש גם אישור ועדת הכספים.
- ביהמ"ש: רשות האוכלוסין קיבלה החלטה הרסנית בלא בדיקה של ממש
- עובד זר הועבר בין שלוש חברות כ"א - ויפוצה בעשרות אלפים
לכן עדיין מדובר בהמלצה ולא בהפחתה שנכנסה לתוקף. אבל אם המתווה יאושר, עבור עסק קטן שמעסיק כמה עובדים זרים מדובר בחיסכון של אלפי עד עשרות אלפי שקלים בשנה, ובעשרת העובדים הראשונים החיסכון יכול לעבור 70 אלף שקל. בתקופה שבה המחסור בעובדים ממשיך להיות אחד הקשיים המרכזיים בענפים רבים, זו כבר הוצאה שיכולה להשפיע ישירות על הרווחיות של העסק.
