הריהוט בישראל הוזל ב-17% ריאלית, ומי שמתקין אותו התייקר ב-23%

בין דצמבר 2018 לדצמבר 2025 עלה מדד המחירים לצרכן ב-17.9%. באותה תקופה בדיוק, סעיף הריהוט והציוד לבית ירד ב-2.4%.

פער של כעשרים נקודות אחוז, שמשמעותו הוזלה ריאלית של כ-17% על ארונות, ספות, מיטות ושולחנות. בקטגוריות מסוימות הצניחה חדה בהרבה: שולחנות וכיסאות הוזלו 19% ריאלית, וריהוט גן ומרפסת 32%.

בטלוויזיות זה כבר סדר גודל אחר. סעיף מוצרי החשמל הבידוריים ירד 10.1% בשנת 2023, 10.9% בשנת 2025 ועוד 10.3% ביולי האחרון. במצטבר מדובר בירידה נומינלית של כ-26% ובירידה ריאלית של כ-37%.

למה זה קרה, בשלושה גורמים מדידים

הראשון הוא רגולטורי. המכס על ריהוט, שעמד על 12%, בוטל בהדרגה בין 2022 ל-2024, ומ-2025 קיים פטור מלא. מדובר בשוק של שבעה עד שמונה מיליארד שקל בשנה.

השני הוא שער החליפין. הדולר ירד מ-4.081 שקלים בסוף אוקטובר 2023 לכ-3.05 היום, ירידה של 25.3%. האירו נחלש 18.4%. יבואן רהיטים משלם היום כרבע פחות בשקלים על אותה מכולה.

השלישי הוא מבנה היבוא. ישראל ייבאה בשנה שעברה רהיטים בהיקף של כ-1.42 מיליארד דולר, ומקור הייצור מרוכז מאוד: 66% מגופי התאורה מגיעים מסין, וכן 54% מהכיסאות ו-38% מיתר הרהיטים. איטליה שנייה ברהיטים עם 18.5%.

ומה שהתייקר: מי שמרכיב, מתקין ומחבר

בזמן שהמוצר הוזל, העבודה סביבו התייקרה. סעיף החשמלאים במדד תשומות הבנייה עלה 5% בשנת 2024 ועוד 7.2% בשנת 2025, ובמצטבר 23.1%, מעל קצב המדד הכללי.

הביטוי המעשי ביותר נמצא בתאורה. בדירה בתקציב בסיסי, עבודת החשמלאי עולה 2,150 עד 3,450 שקל, בעוד שכל גופי התאורה יחד עולים 1,400 עד 3,100. ההתקנה יקרה מהמוצר.

ומי שמתעכב משלם פעמיים. נקודת מאור שמתוכננת בשלב השיפוץ עולה 250 עד 350 שקל. אותה נקודה בדיוק, אחרי שהקירות נצבעו, עולה 500 עד 700 שקל, ומצטרפים אליה 350 עד 400 שקל לכל מטר חציבה, ועבודת צבע בנפרד.

• אותו דגם, 14 אלף שקל באתר היצרן ו-5,151 בהשוואת מחירים
• הקטגוריה שהוזלה ב-19% בזמן שהכול התייקר

אותו היגיון חוזר בתאורה נסתרת: סטריפ לד עולה 18 עד 28 שקל למטר, והגבס שמסתיר אותו עולה 250 עד 700 שקל למטר רבוע. פי עשרה ומעלה.

כמה מוציאה בפועל משפחה ישראלית

לפי סקר הוצאות משק הבית, ההוצאה החודשית על ריהוט וציוד לבית עמדה על 660 שקל בשנת 2022, כ-3.8% מסך ההוצאה לתצרוכת, כלומר כ-7,900 שקל בשנה.

הפער בין השכבות כאן קטן יחסית לקטגוריות אחרות: החמישון התחתון מוציא 353 שקל בחודש והעליון 924, פי 2.6. ובתוך הסעיף, הריהוט עצמו הוא 211 שקל והציוד החשמלי 209.

שלוש מלכודות שחוזרות בכל קטגוריה

מחירון היצרן אינו המחיר. טלוויזיית OLED בגודל 65 אינץ' מופיעה באתר היצרן הישראלי ב-12,000 עד 14,000 שקל, ואותו דגם בדיוק נמכר באתר השוואת מחירים ב-5,151 שקל. פי 2.3.

האחריות מכסה פחות ממה שנדמה. תקנות האחריות חלות על מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ובכלל זה מנגנונים מכניים וחשמליים ברהיטים. כלומר מנוע המיטה המתכווננת, הריקליינר החשמלי ותאורת הלד בארון מקבלים שנת אחריות בחוק. הבד, הספוג, השלדה, המסילות והמזרן עצמו אינם בפנים.

• 25 שקל לאימון אישי בבית: מה באמת מחזירות הקופות על כושר ותזונה
• מגיל 21 הילדים משלמים: כך נקבעת ההשתתפות של המשפחה באשפוז סיעודי

וזכות הביטול נסגרת ברגע שהמרכיב יוצא. ארון באריזה ניתן להחזרה בעלות של עד 100 שקל. אותו ארון אחרי הרכבה בבית אינו ניתן להחזרה כלל, לפי ההחרגה בתקנות. ההחלטה נסגרת מהר יותר ממה שרוב הקונים מבינים.

וכאן ראוי לדעת דבר אחד נוסף: חנות רהיטים כתבה בטופס ההזמנה שכל מוצריה הם הזמנה אישית, ולכן דמי הביטול הם 35% מההזמנה. הרשות להגנת הצרכן קבעה שזו הטעיה, הטילה עיצום של כ-55 אלף שקל, וערעור החנות נדחה בקיץ האחרון. התקרה בחוק היא 5% מהעסקה או 100 שקל, לפי הנמוך, והנוסח בטופס ההזמנה אינו משנה אותה.

המספר שחשוב יותר מהמחיר

בקטגוריה שבה המחירים יורדים שנה אחרי שנה, השאלה המעניינת היא כמה שנים המוצר מחזיק, ולא כמה הוא עולה היום.

הדוגמה הנקייה ביותר מגיעה מהיצרן עצמו: רשת רהיטים בינלאומית נותנת 15 שנות אחריות למזרן קפיצים וחמש שנים בלבד למזרן ספוג. זה אינו אומדן של מומחה, אלא תמחור של היצרן את אורך החיים של המוצר שלו, בפער של פי שלושה.

מזרן של 2,000 שקל שמחזיק 12 שנה עולה 167 שקל לשנת שימוש. מזרן של 1,200 שקל שמחזיק חמש שנים עולה 240. הזול יותר יקר יותר.

2. ספה מ-795 שקל ועד 7,695, ומה בעצם משתנה בדרך

כותרת משנה: ההפרש בין ספה תקציבית לספת פרימיום הוא פי עשרה, והוא מתחלק בין שלד, ריפוד, מילוי ומידה. בד או עור אינם רק שאלת מראה, אלא שאלה של אורך חיים ושל תחזוקה שוטפת