התוכנה עקפה את השבבים בפער הגדול ביותר ב-25 שנה - מי באמת גובה את הכסף על ה-AI?
ביום מסחר אחד קפצה קרן הסל של מניות התוכנה ב-5.04% בזמן שקרן השבבים ירדה ב-4.75%, והיחס ביניהן זינק ב-10.29% - הפער היומי הגדול ביותר לטובת התוכנה מזה רבע מאה. מתחילת השנה השבבים עדיין מובילים בפער עצום, אבל השוק התחיל לשאול שאלה אחרת: מי מרוויח בסוף מהבינה המלאכותית, מי שמייצר את המעבד או מי שמוכר את היישום.
מהלך שנמשך שנתיים וחצי קיבל השבוע סדק רציני. ב-14 בספטמבר עלתה קרן הסל של מניות התוכנה ב-5.04%, בזמן שקרן הסל של השבבים ירדה ב-4.75%. היחס בין השתיים זינק ב-10.29% ביום אחד, ולפי בדיקות היסטוריות מדובר בפער היומי הגדול ביותר לטובת התוכנה מזה כ-25 שנה. גם מי שמסתייג ממסקנות על בסיס יום בודד מתקשה להתעלם מהסדר גודל.
המהלך הזה התחיל עוד קודם. בשלושת החודשים האחרונים עלתה קרן התוכנה בכ-15%, וכ-40% מהשפל שנרשם באפריל, בעוד קרן השבבים ירדה בכ-17% באותה תקופה. באוגוסט הפער היה חד במיוחד: 58 מתוך 61 מניות שבבים גדולות סיימו את החודש בירידה, בזמן שחברות תוכנה רשמו עליות חודשיות דו-ספרתיות ואף תלת-ספרתיות.
השמות שהובילו מוכרים. פאלנטיר, סיילספורס, סרוויסנאו, קראודסטרייק ואטלסיאן טיפסו בחדות, ומיקרוסופט הוסיפה כ-30% מאז אמצע יוני. סיילספורס בלטה במיוחד עם עלייה של יותר מ-50% באותה תקופה, אחרי תקופה ארוכה שבה השוק תמחר אותה כמי שעומדת להיפגע מהבינה המלאכותית. להרחבה: סיילספורס זינקה 23% אחרי הדוחות, ועכשיו היא צריכה להוכיח שה-AI מחזיר את הצמיחה
בצד השני, ענקיות השבבים ספגו מימושים כבדים אחרי ראלי היסטורי. ברודקום איבדה יותר מ-500 מיליארד דולר משווי השיא שלה, וזה קרה בלי שהעסק עצמו התהפך. ההסבר הרווח הוא שמדדי השבבים הפכו צפופים ומרוכזים סביב מספר קטן של מניות ענק, ומצב כזה מייצר תנודות חדות בשני הכיוונים.
מאחורי הרוטציה עומדות כמה סיבות שמצטברות יחד. הראשונה היא תמחור: מניות השבבים הגיעו למכפילים גבוהים אחרי עלייה של 50% עד 70% מתחילת השנה, בעוד שקרן התוכנה בילתה חלק גדול מהשנה מתחת לקו המים, עם ירידות דו-ספרתיות בנקודות מסוימות. הפער הזה נמתח לרמות קיצוניות, וחזרה חלקית לממוצע היתה צפויה במוקדם או במאוחר.
הסיבה השנייה מהותית יותר. השוק עבר מהשאלה מי בונה את התשתית של הבינה המלאכותית לשאלה מי מצליח לגבות עליה כסף. התשובה מצביעה יותר ויותר על שכבת היישום: חברות שמוכרות מנוי חודשי, מוסיפות יכולות AI לתוך מוצר קיים ומעלות את המחיר ללקוח שכבר נמצא אצלן. חברות SaaS רבות מוסיפות הכנסות בזכות הבינה המלאכותית, במקום להיאכל על ידה כפי שהשוק חשש.
יש גם טיעון שנוגע ישירות לביקוש לשבבים. ככל שהרצת מודלים נעשית יעילה וזולה יותר לכל פעולה, ההנחות לגבי כמות המעבדים שיידרשו קדימה נעשות פחות אגרסיביות. אותה התייעלות עצמה משפרת את הרווחיות של ספקיות התוכנה, שמשלמות על הרצת המודלים ומוכרות את התוצאה במחיר קבוע. זה בדיוק ההפך מהמשוואה של השנתיים האחרונות.
נתון אחד ממחיש את המינוף התפעולי של הסקטור: ההכנסה לעובד בחברות תוכנה יישומית במדד S&P 1500 הגיעה באמצע 2026 לכ-290 אלף דולר, וקצב הגידול השנתי שלה מאז 2023 עומד על כ-38.5 אלף דולר. כלומר, אותה חברה מייצרת היום הרבה יותר הכנסות מכל עובד. להרחבה: עובד אחד מדירה בוונקובר, חברה שנמכרה ב-575 מיליון דולר
ועדיין, כדאי לשמור פרופורציה. מתחילת השנה מניות השבבים עדיין מובילות בפער גדול, והתוכנה מתקנת מרמה נמוכה במיוחד. רוטציה בתוך סקטור הטכנולוגיה נוטה להחליף כיוון כמה פעמים לפני שהיא מתייצבת, ויום מסחר אחד, חריג ככל שיהיה, עדיין אומר פחות מרבעון של דוחות. מה שבאמת יכריע הוא האם ההכנסות שמגיעות מיכולות AI בחברות התוכנה ימשיכו לצמוח בקצב שמצדיק את התמחור החדש.
