130 מיליארד דולר של פרויקטים נתקעו ברבעון אחד: ההתנגדות המקומית הפכה לסיכון על מניות ה-AI
ברבעון הראשון נחסמו או נדחו בארצות הברית 75 פרויקטים של מרכזי נתונים בשווי 130 מיליארד דולר בגלל התנגדות תושבים, כמו בכל 2025 יחד; 44% מהאמריקאים מתנגדים לבנייה כזו ו-57% מתנגדים לה ביישוב שלהם, וההתנגדות כבר מחלחלת לחקיקה ולדוחות השנתיים
החסם המשמעותי ביותר על הצמיחה של תעשיית הבינה המלאכותית אינו שבבים ואינו הון. הוא ועדות תכנון מקומיות. ברבעון הראשון של השנה נחסמו או נדחו בארצות הברית 75 פרויקטים של מרכזי נתונים בשווי כולל של 130 מיליארד דולר בגלל התנגדות של תושבים, וזה בדיוק אותו מספר כמו בכל שנת 2025 יחד.
מה שהיה מחאות מקומיות מפוזרות הפך לתנועה ארצית, עם עצרות, ביטול פרויקטים והצעות חוק להקפאה גורפת ברמת המדינה.
מה עומד על הכף
כדי להבין למה זה משנה למשקיעים צריך לראות את הסדר גודל של מה שעומד על הכף. לפי הערכות של בית השקעות גדול, ענקיות הענן יוציאו השנה 800 מיליארד דולר על השקעות הוניות. זה בערך מה שכל חברות ה-S&P 500 שאינן טכנולוגיה הוציאו יחד על השקעות הוניות בשנה שעברה. איגוד תעשיית השבבים מעריך שהממשל והתעשייה יוציאו עוד ארבעה טריליון דולר על תשתיות מרכזי נתונים עד 2028.
והשוק כבר תמחר את זה. מדד ה-S&P 500 עלה ב-84% מאז ההשקה הציבורית של ChatGPT בנובמבר 2022, והעלייה הזו מיוחסת כמעט כולה להתלהבות מהבינה המלאכותית. הערכה של בנק השקעות מוביל אומרת שתמת ההשקעה הזו תהיה אחראית לכמחצית מכל צמיחת הרווחים בשנתיים הקרובות. כשכל זה נשען על היכולת לבנות מתקנים, ועדת תכנון בעיירה כפרית נעשית פתאום גורם סיכון.
למה התושבים מתנגדים
ההתנגדות עצמה אינה קפריזה. המתקנים החדשים גדולים בהרבה מדור מרכזי הנתונים הקודם, הם צורכים כמויות חשמל אדירות, ומחקרים מצאו שהם מייקרים לעתים את תעריף החשמל המקומי. חוקרים בסניף דאלאס של הפדרל ריזרב העריכו השנה שבתרחישים סבירים, גל הבנייה עשוי להוסיף עד 0.13 נקודת אחוז לאינפלציה השנתית עד 2030.
יש גם את הרעש. הציוד במתקנים מסוימים מפיק המהום מתמיד ששכנים מתארים כבלתי נסבל. ויש את משוואת התעסוקה: הבנייה מעסיקה אלפי אנשים, אבל אחרי שהיא מסתיימת נשארים מעטים מאוד, והתרומה הכלכלית המקומית קטנה בהרבה מזו של מפעל תעשייתי באותו שטח.
הסקרים משקפים את זה היטב. סקר שנערך ביוני מצא ש-44% מהאמריקאים מתנגדים לבניית מרכזי נתונים במדינה מול 21% שתומכים. וכששואלים על בנייה ביישוב שלהם, הפער נפתח לגמרי: 14% בעד ו-57% נגד.
וזה כבר הפך לחקיקה
מכאן זה עובר לרגולציה. במדינת ניו יורק מונחת על שולחן המושלת הצעת חוק להקפאה כללית של בניית מרכזי נתונים גדולים, והיא נדרשת להחליט עד סוף השנה. מחוקקים באריזונה, אילינוי ואוהיו כבר צמצמו או ביטלו הטבות מס ותמריצים כלכליים לבנייה כזו. ברמה הפדרלית הוגשו הצעות להקפאה ארצית משני צדי המפה הפוליטית, וזו אחת הסוגיות הבודדות שמצליחות לחצות מחנות.
התעשייה מתארגנת. ועד פעולה פוליטי שבין תומכיו קרן הון סיכון בולטת ובכירים בחברות בינה מלאכותית גייס יותר ממאה מיליון דולר כדי לתמוך במועמדים בעד הטכנולוגיה, וארגון נוסף מריץ קמפיין פרסומי במיליוני דולרים. מי שעוסק בזה משווה את המאבק לקרב על הקמת אנטנות סלולריות בשנות התשעים, שהסתיים בחקיקה פדרלית שהגבילה את יכולת הרשויות המקומיות לחסום. הפעם, בהתחשב בעמדת הבוחרים, סביר פחות שהקונגרס יעשה את אותו דבר.
איפה זה באמת פוגע
ולמי שמחזיק מניות, זה החלק שקובע: הסיכון אינו מתחלק שווה בשווה. ענקיות עם פריסה גלובלית יכולות להזיז השקעה ממדינה למדינה ולספוג ביטול של פרויקט בלי שזה ייראה בדוח. הבעיה חדה בהרבה אצל ספקיות הענן הקטנות, שנשענות על קומץ מגה פרויקטים.
דוגמה אחת ממחישה את זה: פרויקט של ספקית ענן בינונית בניו ג'רזי אמור למשוך 250 מגה ואט, וזה בערך רבע מכלל הקיבולת הפעילה שלה היום. עצומה מקומית נגדו אספה יותר מ-11 אלף חתימות. אצל חברה כזו, אובדן פרויקט בודד הוא אירוע מהותי.
והשינוי כבר מחלחל לדיווחים. ספקית ענן בינה מלאכותית אחת הוסיפה לדוח השנתי שלה גורם סיכון שמזהיר מפני התנגדות ציבורית גוברת לפרויקטים מקומיים, בפעם הראשונה אי פעם. גם צד הביטוח של אותם מתקנים כבר מתקשה לתפקד, והאזהרות מתחילות לחלחל לשיחות המשקיעים.
וצריך לומר את הצד השני. רוב מפעילות מרכזי הנתונים עדיין לא הורידו תחזיות צמיחה, והן מעריכות שאפשר לנתב השקעות למקומות מסבירי פנים יותר. מדינות כמו טקסס מקבלות את הבנייה בזרועות פתוחות, וגם יבשות אחרות מתחרות על אותם פרויקטים.
אבל יש כאן מגבלה שקשה לעקוף. אימון מודלים יכול לקרות כמעט בכל מקום בעולם, מפני שהוא תהליך שנמשך שבועות ואינו רגיש למרחק. עיבוד השאילתות של המשתמשים הוא סיפור אחר, ובתחומים כמו פיננסים, גיימינג ותרגום בזמן אמת גם כמה אלפיות שנייה משנות. החשמל שמזין את המתקנים האלה הוא כבר עסק בפני עצמו, ועכשיו מתברר שגם הקרקע שמתחתיהם אינה מובנת מאליה.
