1.14 מיליון בני אדם ו-1,260 וריאנטים: כמה מהאישיות שלכם באמת כתובה בגנים
1.14 מיליון בני אדם מ-46 מאגרי מחקר ברחבי העולם מסרו דגימת DNA ומילאו שאלון אישיות. התוצאה, שפורסמה בכתב העת Nature, היא המחקר הגנטי הגדול ביותר שנעשה אי פעם על אישיות אנושית: 1,260 וריאנטים גנטיים שקשורים לתכונות אופי, וכשני שלישים מהם לא היו מוכרים קודם.
הכותרת הטבעית היא שהאישיות נמצאת בגנים. המספר שמופיע בגוף העבודה מספר סיפור מורכב יותר, ואולי מעניין יותר: כל הווריאנטים האלה יחד מסבירים בערך 13% מההבדלים באישיות בין בני אדם.
"אין גן אישיות יחיד", אומר ד"ר טד שוואבה מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת מישיגן סטייט, שהוביל את המחקר. "תכונות אישיות קשורות בווריאנטים גנטיים רבים, אבל גם ההשפעות הגדולות ביותר של וריאנט בודד עדיין קטנות מאוד".
מה בדיוק נמדד
המודל שנמדד הוא "חמשת הגדולים", חמש התכונות שמשמשות את הפסיכולוגיה כבר עשורים: פתיחות לחוויות, מצפוניות, מוחצנות, נעימות ונוירוטיות. כל משתתף דורג בהן לפי שאלון, והדירוג הוצלב מול הגנום שלו.
העבודה נעשתה במסגרת קונסורציום בין לאומי שאיחד 46 קבוצות מחקר, וזו הסיבה שאפשר היה להגיע למדגם בסדר גודל כזה. עוצמת המדגם היא גם מה שאפשרה לזהות וריאנטים שהשפעתם זעירה מכדי להתגלות במחקרים קטנים.
ממצא מרכזי נוסף נוגע ליציבות. אותם וריאנטים שניבאו מוחצנות אצל צעירים הולנדים ניבאו אותה גם אצל גמלאים אמריקאים, כלומר הקשר אינו תלוי בגיל או במדינה. יוצאת הדופן היחידה הייתה תכונת הנעימות, שהשתנתה בין אוכלוסיות יותר מהאחרות.
המספר שמפריך את שני הצדדים
כאן מתחיל החלק שמטריד את החוקרים עצמם. מחקרי תאומים שנעשים מאז שנות השמונים העריכו שהתורשה מסבירה 40% עד 60% מההבדלים באישיות, והמספר שמתקבל כשסופרים וריאנטים גנטיים נפוצים נע בין 5% ל-9%, ומגיע לכ-13% אחרי תיקון לאי דיוקים במדידה.
"המחקר רחב ההיקף הזה מראה לנו שההרכב הגנטי שלנו משחק תפקיד מרכזי, עד 16%", אומרת ד"ר מישל לפטון ממכון המחקר הרפואי QIMR ברגהופר.
הפער בין 16% ל-60% הוא מה שמכונה בגנטיקה התורשה הנעלמת. ההסבר המקובל הוא שווריאנטים נדירים ואינטראקציות בין גנים אינם נתפסים בשיטה הזו. כלומר המחקר אינו סותר את מחקרי התאומים, הוא פשוט מודד רובד אחד מתוך כמה.
- המחקר שבדק 15 אלף מטופלים מצא קשר בין סמגלוטייד לירידה של 21% באשפוז פסיכיאטרי
- עטלף אחד חי 7 שנים והשני 50: המחקר שמצא בגנום שלהם קשר בין אריכות ימים לווירוסים
איפה זה נוגע בחיים עצמם
החלק המפתיע נמצא דווקא בהצלבות עם מהלך החיים. וריאנטים שקשורים לנוירוטיות ניבאו יותר ימי אשפוז. וריאנטים שקשורים לפתיחות לחוויות נמצאו במתאם עם החלפות קריירה ועם רמת הכנסה. מצפוניות נקשרה לפעילות בשעות היום, ואילו פתיחות ומוחצנות נקשרו דווקא לדפוס של אדם לילי.
"האישיות נראית רלוונטית כמעט בכל מקום שמסתכלים בו", מוסיף שוואבה. "אנחנו מקווים שהמחקר הזה יעודד מדענים רבים אחרים לשלב תכונות אישיות בתחומים שלהם".
צריך לקרוא את ההצלבות האלה בזהירות. מתאם בין וריאנט לבין הכנסה אינו אומר שהגן קובע כמה אדם ירוויח, אלא שתכונה שקשורה אליו מופיעה בשכיחות שונה בקבוצות הכנסה שונות, ובין השניים עומדים חינוך, סביבה, מזל ועשרות גורמים אחרים.
הסייגים, והמסקנה המעשית
החוקרים מציבים כמה גבולות מפורשים. ההשפעה של כל וריאנט בודד זעירה ומפוזרת, ולכן אי אפשר לנבא באמצעות הווריאנטים האלה את האישיות של אדם מסוים. המדגם כלל בעיקר בני אדם ממוצא אירופי ואפריקאי, ולכן ההכללה לאוכלוסיות אחרות מוגבלת. ותכונת הנעימות, כאמור, התנהגה אחרת בין אוכלוסיות.
לקורא הישראלי יש כאן שימוש מעשי אחד בעיקר, והוא דווקא הגנתי. שאלוני אישיות הם חלק קבוע מתהליכי מיון והערכה בשוק העבודה כאן, ובשנים האחרונות צצים גם מוצרים מסחריים שמבטיחים לספר לאדם מי הוא לפי בדיקת DNA. המחקר הגדול בתחום אומר את ההפך המדויק: ברמת הפרט, הגנום אינו מספר את הסיפור.
- מי רץ להציל ומי ממשיך הלאה: מחקר ישראלי-גרמני מצא את ההבדל ב-15 גנים
- גיל ביולוגי צעיר ב-23 שנה: מה מצאו בגוף של בת 117
מה שכן עולה ממנו הוא שאישיות אינה עניין רך שאפשר לדחוק לשולי המחקר הכלכלי והרפואי. היא מופיעה בנתוני אשפוז, בבחירות קריירה, בשעות שינה ובהכנסה, וזה מספיק כדי להצדיק מדידה רצינית שלה. להרחבה: הסוד של בני ה-100 נמצא גם באישיות.
