הסוד של בני ה-100 נמצא גם באישיות: סקרנות, מטרה ויכולת להסתגל
מחקר חדש מסרדיניה מצא כי מבוגרים החיים באזור שמצטיין באריכות ימים מפגינים פתיחות גבוהה יותר לחוויות, יכולת התמודדות טובה ומעורבות רחבה יותר בתחביבים. מחקרים נוספים מארה"ב מצביעים על קשר בין תכונות אישיות, תחושת מטרה, בריאות המוח והסיכוי להזדקן בצורה טובה.
הדיון באריכות ימים מתמקד בדרך כלל בתזונה, פעילות גופנית וקשרים חברתיים. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת International Journal of Applied Positive Psychology מוסיף מרכיב נוסף וכנראה מאוד חשוב: הנטייה להמשיך להתעניין, ללמוד ולהתנסות גם בגיל מבוגר. צוות בהובלת הפסיכולוגית מריה קיארה פסטאמה מאוניברסיטת קליארי בחן 125 תושבי סרדיניה בני 71 עד 101. מתוכם, 55 התגוררו באזור הכחול של האי, שבו קיים ריכוז גבוה של אנשים שמגיעים לגילים מתקדמים, ו-70 התגוררו באזור כפרי סמוך. שתי הקבוצות חלקו רקע כלכלי ותרבותי דומה וגישה שווה למערכת הבריאות הציבורית באיטליה.
המשתתפים עברו מבחנים וראיונות שבדקו בריאות גופנית ונפשית, פעילות בשעות הפנאי וחמש תכונות אישיות מרכזיות: פתיחות, מצפוניות, מוחצנות, נעימות ונוירוטיות. תושבי האזור הכחול הציגו פתיחות גבוהה יותר לחוויות, כישורי התמודדות טובים יותר ויכולת רגשית מפותחת יותר. הם גם הקדישו בממוצע 11.3 שעות בשבוע לתחביבים ולפעילויות פנאי, לעומת 6.8 שעות בקבוצת ההשוואה.החוקרים כתבו כי השילוב בין תכונות אישיות מסתגלות לבין משאבי התמודדות מעודד אורח חיים פעיל יותר. אדם סקרן נוטה להמשיך ללמוד, לפתח תחביבים, לשמור על קשרים ולהישאר מעורב בסביבה. ההתנהגויות האלה עשויות לתרום לשמירה על הגוף ועל המוח לאורך זמן.
פתיחות נקשרה במחקר לרווחה נפשית גבוהה יותר ולהשקעה רבה יותר בתחביבים. מצפוניות נקשרה לשביעות רצון מהחיים וליכולת טובה יותר להתמודד עם קשיים, ואילו נוירוטיות גבוהה נקשרה לאיכות חיים בריאותית נמוכה יותר.
איכות החיים הכללית של תושבי האזור הכחול הייתה דומה לזו של קבוצת ההשוואה. הנתון הזה מחזק את האפשרות שההבדל נמצא פחות במצב הבריאותי ברגע נתון ויותר בדרך שבה אנשים מנהלים את חייהם לאורך שנים.
קריאה מומלצת: כנסו למדור המדע החדש של ביזפורטל ותהנו
תחושת מטרה והקשר לבריאות המוח
הממצאים מסרדיניה מצטרפים למחקרים רחבים יותר. מחקר המשפחות מאריכות החיים של אוניברסיטת בוסטון בחן 4,937 משתתפים ומצא כי בני משפחות שבהן קיימת אריכות ימים נטו לרמות נמוכות של נוירוטיות ולרמות גבוהות של מוחצנות.
החוקרים, בהובלת סטייסי אנדרסן, כתבו כי התכונות האלה עשויות להיות בעלות תפקיד בהגעה לגילים מתקדמים. הדמיון שנמצא בין בני המשפחות לבין בני זוגם מצביע גם על השפעה של הסביבה, אורח החיים וההרגלים שנבנים לאורך השנים.
מחקר נוסף מאוניברסיטת בוסטון בחן ילדים של בני 100 ומצא אצלם תחושת מטרה חזקה יותר בהשוואה לקבוצות מקבילות. תחושת מטרה מתארת תחושה של כיוון, משמעות וסיבה לקום בבוקר. מחקרים קודמים קשרו אותה לתמותה נמוכה יותר, לסיכון מופחת למחלות ולשמירה טובה יותר על התפקוד.
ממצאים דומים עלו גם מפרויקט הזיכרון וההזדקנות של אוניברסיטת ראש בשיקגו. יותר מ-900 מבוגרים ללא דמנציה עברו מעקב שנמשך עד שבע שנים. בקרב בעלי תחושת המטרה הגבוהה ביותר, הסיכוי להישאר חופשיים מאלצהיימר היה גבוה פי 2.4 לעומת בעלי הציונים הנמוכים. תחושת מטרה גבוהה נקשרה גם לסיכון נמוך ב-29% לפגיעה קוגניטיבית קלה ולקצב איטי יותר של ירידה בזיכרון וביכולות החשיבה.
החוקרים מאוניברסיטת ראש כתבו כי היכולת להפיק משמעות מחוויות החיים ולחוש כיוון קשורה לסיכון נמוך יותר לאלצהיימר. פעילויות בעלות משמעות אישית, הצבת מטרות והתנדבות עשויות לחזק את התחושה הזאת גם בגיל מתקדם.
המחקר מסרדיניה התבסס על קבוצה מצומצמת ונערך בנקודת זמן אחת. לכן הוא מצביע על קשר, ולא על סיבה ברורה. סקרנות עשויה לסייע לאדם להישאר פעיל, ובאותה מידה בריאות טובה עשויה לאפשר לו להמשיך להתעניין, ללמוד ולצאת לפעילויות.
המחקרים יחד מציגים אריכות ימים כתוצאה של שילוב בין גנטיקה, תנאי חיים, קשרים חברתיים והרגלים. האישיות עשויה להשפיע על היכולת להתמיד בהרגלים האלה במשך שנים.
