שמן אבל בכושר, רזה בלי כושר - מי באמת בסיכון גבוה יותר?

אדם בן 55 עולה על המשקל ורואה 92 ק"ג. לפי BMI הוא בעודף משקל. לידו עומד אדם ששוקל 73 ק"ג ונמצא בטווח "תקין". אם מסתכלים רק על המשקל, השני נראה בריא יותר. אבל הראשון רוכב, שוחה, עושה אימוני כוח, לחץ הדם שלו תקין והסוכר מצוין. השני כמעט אינו זז ומתנשף אחרי שתי קומות.

זו בדיוק הסיבה שהדיון על משקל ובריאות משתנה. BMI נשאר כלי שימושי, אבל הוא מקבל לעיתים חשיבות גדולה מדי. הוא אינו יודע איפה השומן, כמה שריר יש לאדם ומה רמת הכושר שלו.

מטא אנליזה גדולה שבחנה את הקשר בין BMI, כושר לב-ריאה ותמותה מצאה שאנשים עם עודף משקל שהיו בכושר הציגו סיכון לתמותה שהיה קרוב מאוד לזה של בעלי משקל תקין וכושר טוב. לעומת זאת, אנשים במשקל תקין אך בכושר נמוך הציגו סיכון גבוה משמעותית.

זה נתון חזק, אבל קל לקחת אותו רחוק מדי. הוא אינו אומר שהשמנה בריאה. הוא אומר שכושר לב-ריאה הוא גורם כל כך חזק, שהוא משנה מאוד את משמעות המשקל.

זה מתחבר ישירות לכתבה על VO2 max. אדם יכול לשפר את הכושר גם בלי ירידה גדולה במשקל. מי שנכנס לפעילות, מוריד מעט מאוד קילוגרמים אבל מצליח לרכוב, ללכת או לשחות הרבה יותר, יכול לשפר את מצבו בצורה משמעותית.

איפה השומן נמצא?

BMI לא יודע להבדיל בין אדם במשקל 90 ק"ג עם הרבה שריר לבין אדם באותו משקל עם מעט שריר והרבה שומן. הוא גם לא יודע אם השומן יושב בעיקר בירכיים או סביב איברי הבטן.

השומן הוויסצרלי באזור הבטן פעיל מבחינה מטבולית וקשור יותר לתנגודת לאינסולין, כבד שומני, דלקת, סוכרת ומחלות לב. לכן היקף מותניים או היחס בין מותניים לגובה יכולים להוסיף מידע שה-BMI מפספס.

כלל אצבע פשוט הוא לשאוף לכך שהיקף המותניים יהיה קטן ממחצית הגובה, אם כי יש שונות בין גברים, נשים וקבוצות אוכלוסייה שונות. זה אינו כלי אבחנתי, אבל הוא יכול להיות שימושי.

• הפרישה מהעבודה: היא מאריכה חיים או דווקא מזקינה את המוח?
• האם זוגיות באמת מאריכה חיים - ולמה גברים כנראה מרוויחים ממנה יותר?

גם "פרדוקס ההשמנה" שהעסיק חוקרים במשך שנים נעשה ברור יותר כשמכניסים את השריר והכושר למשוואה. במחקרים מסוימים אנשים עם עודף משקל ומחלות לב שרדו טוב יותר מאנשים רזים. אבל חלק מהאנשים הרזים היו רזים בגלל מחלה, חולשה או אובדן שריר. BMI לא ידע להבחין ביניהם.

זו גם הסיבה שאדם בן 75 רזה מאוד אינו בהכרח מודל בריאות. אם חלק גדול מהירידה במשקל הגיע מאובדן שריר, הוא עלול להיות פגיע יותר לנפילות, מחלה ואשפוז. הכתבה על שריר וכוח בגיל מבוגר מראה שהיכולת לקום מכיסא וללכת מהר חשובה מאוד.

אדם עם BMI של 30 יכול להיות בכושר מצוין, עם לחץ דם וסוכר טובים, ולכן להיות במקום הרבה יותר טוב מאדם עם אותו BMI וכושר חלש. אבל עודף שומן לאורך שנים עדיין עלול להגדיל סיכון לסוכרת, דום נשימה, כבד שומני ומחלות נוספות.

המטרה הטובה אינה לבחור בין ירידה במשקל לבין כושר. אפשר לשפר את שניהם, אבל סדר העדיפויות חשוב. אדם שאינו זז כמעט ומחזיק BMI של 32 יכול להרוויח מהר מאוד מהליכה ואימון כוח עוד לפני שהמשקל מתחיל לזוז.

מה כדאי למדוד? משקל, היקף מותניים, לחץ דם, HbA1c, שומנים בדם, כושר וכוח. אדם ששקל 100 ק"ג ושוקל אחרי חצי שנה 98, אבל הוריד שמונה סנטימטרים במותניים, העלה VO2 max ושיפר את לחץ הדם, התקדם הרבה יותר ממה שהמשקל לבדו מספר.

• השמיעה יורדת והמוח עובד קשה יותר: האם מכשיר שמיעה יכול לעזור נגד דמנציה?
• דיכאון בגיל 50-60 הוא גם עניין של הגוף: למה כדאי לזהות אותו מוקדם