ארה"ב מחזירה לחיים חוק מהמאה ה-19: בתי דין לשלל ימי עשויים לאפשר החרמת נפט איראני

משרד המשפטים האמריקאי נערך להחיות מנגנון משפטי עתיק שיכול לשנות את האופן שבו וושינגטון מטפלת בספינות ובמטענים שייתפסו במסגרת המצור הימי על איראן. לפי דיווח אתר בלומברג, הממשל מתכנן להפעיל מחדש את "בתי הדין לשלל ימי", המאפשרים לקבוע אם ספינה או מטען שנתפסו במהלך עימות ימי יכולים להפוך לרכוש של ארצות הברית.

התוכניות עדיין לא הושלמו, אך אהרון רייץ, התובע הפדרלי של מחוז דרום טקסס, אישר כי משרד המשפטים "מחייה מחדש" את בתי הדין לשלל ימי. לדבריו, מדובר בענף עתיק של המשפט הימי, שכבר מעוגן בחוק האמריקאי.

המטרה היא ליצור מסלול משפטי מהיר יותר לטיפול בספינות ובמטענים שהצי האמריקאי תופס במהלך המצור על איראן. אם בית המשפט יקבע שהנכסים נתפסו כדין וניתן להכריז עליהם כשלל, הממשלה תוכל למכור את הנפט או את המטען ולהעביר את התמורה לאוצר האמריקאי.

מנגנון מהמאה ה-18 חוזר למרכז הבמה

בתי הדין לשלל ימי, או Prize Courts, הם חלק עתיק מהמשפט הימי. במשך מאות שנים הם שימשו מעצמות ימיות כדי לקבוע מה יעלה בגורלם של ספינות ומטענים שנתפסו במהלך מלחמות.

בארצות הברית נעשה בהם שימוש בתקופות של עימותים צבאיים מאז הקמת המדינה. אולם השימוש בהם הלך ודעך. בתי הדין כמעט נעלמו מהמערכת האמריקאית לאחר מלחמת ארצות הברית–ספרד ב-1898, והיו רדומים לחלוטין מאז מלחמת העולם השנייה. בעשורים האחרונים העדיפה ארצות הברית להשתמש בהליכי חילוט אזרחיים כדי לתפוס ספינות ונכסים הקשורים להפרת סנקציות.

ההבדל עשוי להיות משמעותי. בהליך חילוט אזרחי יכולים צדדים שלישיים, ובהם בעלי ספינות, חברות ספנות ונושים, להגיש תביעות על הנכסים. במקרה של מכלית ומטען נפט שנתפסו, מחלוקת כזו יכולה לעכב במשך זמן רב את מכירת הנכסים והעברת הכסף לממשלה. הליך של שלל ימי עשוי להעניק לממשל דרך פשוטה ומהירה יותר לקבוע את מעמדם של הנכסים ולמכור אותם.

המצור על איראן כבר יוצר את הבעיה המשפטית

היוזמה אינה מגיעה בחלל ריק. ארצות הברית כבר הטילה באפריל מצור ימי על איראן, ובמסגרתו כוחות אמריקאיים יירטו ותפסו מספר ספינות בבעלות איראנית או הקשורות לאיראן. כעת נדרשת הממשלה למצוא דרך משפטית לטפל בספינות ובמטענים שכבר נתפסו, ובאלה שעשויים להיתפס בהמשך. 

במקרה אחד, משרד המשפטים כבר ניסה להשתמש בהליך חילוט אזרחי כדי להביא למכירת מכלית-על ונפט ונצואלי שלטענת ארה"ב תמכו באיראן. אולם תביעות של צדדים שלישיים, ובהם חברת הספנות ומשפחות של נפגעי טרור איראני המחזיקים בפסקי דין נגד איראן, סיבכו את ההליך.

מבחינת משרד המשפטים, בתי הדין לשלל ימי עשויים לצמצם חלק מהסיבוכים האלה ולהאיץ את העברת התמורה ממכירת המטען לאוצר האמריקאי.

• תוכנית הסנקציות החדשה של טראמפ ומה הסיכויים שלה להצליח
• האמריקנים מנצחים בהורמוז באמצעות צי צללים והנפט חוזר לזרום מלבד הנפט האיראני

אבל האם ארה"ב בכלל יכולה להכריז על שלל מלחמה?

כאן נמצאת הבעיה המשפטית המרכזית. החייאת בתי הדין אינה הופכת אוטומטית כל מכלית איראנית או כל מטען שנתפס בים לרכוש אמריקאי. בית המשפט יצטרך להכריע אם התפיסה עומדת בתנאים המשפטיים הנדרשים, ובמקרה של ספינות בבעלות גורמים ניטרליים השאלות עשויות להיות מורכבות עוד יותר.

מומחי משפט ימי מזהירים כי מדובר בתחום משפטי שכמעט לא נבחן בעת המודרנית. מאז שהחוקים המקוריים נוצרו במאות הקודמות התפתחו באופן משמעותי המשפט הבינלאומי ודיני המלחמה, ולכן יהיה צורך לבחון כיצד ניתן ליישם אותם על ספינות מסחריות מודרניות. 

שאלה נוספת היא האם פעולות ארצות הברית מול איראן מקנות לה את הסמכות להשתמש בדיני השלל. מומחים צופים כי בעלי ספינות וצדדים אחרים יאתגרו את המהלך בבתי המשפט, ובין היתר עשויה לעלות שאלת הצורך באישור הקונגרס לעימות הצבאי.

דרום טקסס עשויה להפוך לזירה המשפטית

משרד המשפטים שוקל את בית המשפט הפדרלי במחוז דרום טקסס כמקום מרכזי לניהול ההליכים. הסיבה אינה מקרית: המחוז כולל את אזור יוסטון, שבו נמצא אחד הריכוזים הגדולים בעולם של תשתיות זיקוק, אחסון ושינוע נפט. הליכי שלל יכולים להתנהל בכל מחוז פדרלי שיש לו סמכות שיפוט על הנמל שאליו מובאת הספינה שנתפסה. במקרה של דרום טקסס, התובע הפדרלי אהרון רייץ צפוי להיות אחראי להגשת התביעות.

אם המהלך יצא לפועל, המשמעות תהיה הרבה מעבר להחזרת מוסד משפטי שנעלם מהמערכת. הוא ייצור חוליה חדשה בין הפעילות הצבאית בים לבין הקופה הפדרלית: ספינה שנתפסה, הליך משפטי, מכירת המטען והעברת התמורה לאוצר.

• המיזוג בוטל – סולסטיס מזנקת 13% במסחר המאוחר; אלמנט מחקה את העלייה
• סיטאדל עם הכנסות שיא של 7.3 מיליארד דולר ברבעון; קן גריפין מרוויח מהסערה בוול סטריט

ההשפעה המיידית על מחיר הנפט אינה חד-משמעית. מצד אחד, החרמה שיטתית יותר של מכליות ומטענים איראניים עלולה לצמצם עוד יותר את היצע הנפט הזמין בשוק ולהעלות את פרמיית הסיכון על הובלת אנרגיה מהמפרץ הפרסי. מצד שני, השוק כבר מתמחר חלק גדול מהסיכון הגיאופוליטי. היום עלה מחיר הנפט לאחר שדווח כי ממשל טראמפ אינו מעוניין לחזור לתנאי ההבנות שהושגו עם איראן ביוני, מה שהפחית את הציפיות לחידוש הדיפלומטיה ולהגדלת זרימות הנפט מהמזרח התיכון.