הדולר יורד ל 2.97 שקלים - מה ישפיע על הדולר בטווח הקרוב?

הדולר יורד הבוקר מול השקל ונסחר באזור 2.97 שקלים, אחרי שאתמול ירד במהירות מאזור 3 שקלים. השוק מתחיל להתמקד בהחלטת הריבית של בנק ישראל בשבוע הבא ובשאלה שמלווה את המט"ח כבר תקופה: עד כמה בנק ישראל יכול להמשיך להוריד ריבית כשהשקל שוב נחלש.

הקשר בין הריבית לדולר די פשוט. ריבית גבוהה בישראל הופכת השקעה שקלית לאטרקטיבית יותר ביחס להשקעה דולרית, במיוחד למשקיעים שמסתכלים על אג"ח ופיקדונות. כשהשוק מעריך שבנק ישראל יוריד את הריבית מהר יותר מהפד, היתרון של השקל מצטמצם והדולר מקבל תמיכה. בכיוון ההפוך, אם הציפיות להפחתת ריבית בישראל נדחות, השקל מקבל רוח גבית.

ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 3.5%, אחרי שלוש הפחתות מתחילת השנה. האינפלציה השנתית ירדה ביולי ל-1.5%, נתון שבפני עצמו נותן לבנק המרכזי מרחב להמשיך בהפחתות. אבל שוק העבודה עדיין חזק, השכר עולה והדולר חזר בשבועות האחרונים מאזורי השפל שלו. לכן ההסתברות להפחתה נוספת של רבע אחוז בהחלטה הקרובה יורדת מכ-50% לכ-40%. סיטי, הראל ופסגות נוטים לתרחיש של המתנה, בעוד מיטב ולידר מעריכים שהפחתה כבר בשבוע הבא עדיין אפשרית.

להרחבה: הריבית תרד כבר בשבוע הבא? הסיכוי ירד ל-40% - והכלכלנים חלוקים

למעשה, נוצר מעין מעגל בין הדולר לריבית. שקל חלש יותר מייקר מוצרים מיובאים, דלק, חומרי גלם ומוצרים שנקובים בדולרים. ככל שהדולר עולה, הסיכון לעלייה מחודשת באינפלציה גדל, ובנק ישראל מקבל סיבה להאט את קצב הפחתות הריבית. ריבית שנשארת גבוהה יותר עשויה בהמשך לתמוך שוב בשקל. לכן אזור 3 שקלים לדולר מקבל בתקופה הזאת משמעות רחבה יותר ממספר עגול במסך.

גם הצד האמריקאי משפיע. הפד מחזיק את הריבית בטווח של 3.5%-3.75%, והיום השוק מקבל את מדד PCE, מדד האינפלציה שמקבל משקל גבוה בהחלטות הפד. נתון מתון עשוי לחזק ציפיות להפחתות ריבית בארה"ב, להוריד תשואות אג"ח ולמתן את הדולר בעולם. נתון גבוה עשוי לפעול בכיוון ההפוך. תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים כבר יורדת לאזור 4.63%, במקביל לירידה חדה במחירי הנפט.

גם הנפט משפיע - ירידה במחירי האנרגיה מקטינה את האינפלציה בארה"ב וגם בישראל. מבחינת בנק ישראל מדובר בהתפתחות שיכולה לתת יותר מרחב להפחתת ריבית, אבל אותו כוח פועל גם על הפד. לכן השאלה עבור הדולר-שקל היא איזה בנק מרכזי מתקדם מהר יותר וכמה השוק כבר הכניס את המהלך למחירים.

לצד הריבית פועל גורם משמעותי נוסף בישראל - וול סטריט. הגופים המוסדיים מחזיקים מאות מיליארדי שקלים בנכסים בחו"ל ומנהלים גידורי מטבע. כשמניות ארה"ב עולות ושווי תיקי החו"ל גדל, החשיפה הדולרית שלהם גדלה והם מוכרים דולרים כדי לאזן את הגידור. הפעילות הזאת תומכת בשקל. בירידות חדות בוול סטריט מתרחש לעיתים התהליך ההפוך, והמוסדיים רוכשים דולרים. זו אחת הסיבות לכך שבשנים האחרונות נוצר קשר חזק יחסית בין Nasdaq ו-S&P 500 לבין שער הדולר בישראל.

להרחבה: הדולר יורד ל-2.98 שקלים - מה הסיבות להמשך החלשות המטבע האמריקאי?

• נעילה מעורבת; ת"א 90 עלה 1.6%, נקסט ויז'ן ירדה 4.9% וטאואר 3.5%
• דוראל הוסיפה 4%, מניית הבורסה 3.6%; אלקטרה נדל"ן נושקת ל-1 מיליארד שקל; נעילה מעורבת בבורסה

מעל כל אלה נמצאת פרמיית הסיכון של ישראל. התפתחויות ביטחוניות, גירעון גבוה יותר, עלייה בהוצאות הממשלה או חשש מהחמרה גיאופוליטית גורמים למשקיעים לדרוש פיצוי גבוה יותר על נכסים שקליים. בתקופות רגועות יותר, השקל נהנה מהעודף בחשבון השוטף, יצוא שירותי ההייטק והזרמות הון לישראל.

בנק אוף אמריקה מציג כרגע תרחיש שבו בנק ישראל משאיר את הריבית על 3.5% בהחלטה הקרובה ומבצע הפחתה של רבע אחוז בנובמבר. במקביל הוא מעריך שהדולר עשוי להגיע לכ-3.10 שקלים עד סוף הרבעון השלישי. התחזית הזאת משקפת שילוב של פערי ריבית, סיכון מקומי והתאוששות מסוימת של הדולר מרמות השפל שאליהן הגיע מול השקל.

להרחבה: בנק אוף אמריקה מעריך שהדולר בדרך ל-3.10 שקלים