העליון: לווה ישלם מיליונים למרות שלא חתם על הסכמי ההלוואה

אפרים פולק ישיב הלוואה במיליוני שקלים למרות שאינו חתום על ההסכם במסגרתו ניתנה - קובע שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף. הוא דחה את ערעורם של האחים אפרים ויחזקאל פולק על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בנוגע להלוואה שקיבלו מגבריאל ביו וחברת ג.ב מרקטק, תוך הערה ולפיה הצדדים הסתירו מבית המשפט פרטים מהותיים.

פולק נטלו את ההלוואות בשנים 2020-2019, כדי לסייע לאפרים להיחלץ מהליכי פשיטת רגל ולצרכיו האישיים. יחזקאל חתם לבדו על ההסכמים, משום שבהיותו בהליכי חדלות פרעון - לא יכול היה אפרים לחתום עליהם. פולק הכחישו שמדובר היה בהלוואות וגרסתם התפתחה לאורך ההליך. יחזקאל טען תחילה שחתימתו זויפה, אך לאחר מכן - שהושגה במרמה תוך ניצול גילו ומצבו הבריאותי. אפרים טען, כי ביו סייע במכירת נכס ברחוב אלנבי שהיה שייך לאחים, וזהו מקור הכספים שהעביר להם; לשיטתו, ביו קיבל יותר מכפי שהגיע לו בעסקה זו ונותר חייב 900,000 שקל.

בית המשפט המחוזי (השופטת טל לוי-מיכאלי) קיבל את התביעה ברובה הגדול, תוך קביעה שגרסתו של ביו אמינה ונתמכת במסמכים, בעוד גרסתם של פולק הייתה בלתי אמינה ונטולת כל ראיה. טענותיו של יחזקאל לגבי חתימתו סתרו זו את זו; מדובר באדם מתוחכם ומניפולטיבי, שלא ניתן להחתימו במרמה. אפרים חויב בתשלום למרות העדר חתימתו, משום שהוכח שהוא יזם את ההסכמים ושהכספים הועברו על פי הנחיותיו ובהתאם לצרכיו.

פולק חזרו בערעורם על טענותיהם, וגרוסקופף קובע שאין עילה להתערב בממצאי העובדתיים של לוי-מיכאלי. בין היתר הוא אומר, כי אין כל הוכחה לקיומה של העסקה הנטענת ברחוב אלנבי ומוסיף: אם גרסתם של פולק נכונה, ואכן הנכס נמכר וחלק נכבד מן התמורה הועברה לידי ביו, "או אז עולה חשש כבד כי מדובר בסוג של שלמונים (kickback), אשר משולמים לחלק מבעלי הנכס על חשבון יתר הבעלים, ועל חשבון קופת הנושים.

"עסקה שכזו היא בלתי חוקית בעליל - עובדה שכמובן אינה שוללת את האפשרות שהתרחשה ואת הצורך להתחשב בה במסגרת הדיון בתביעה הנוכחית. אפס, הוכחת עסקה נסתרת מסוג זה טעונה הבאת ראיות מספיקות, ואין די בהעלאת טענות, ובהוספת רמיזות, על מנת לבססה כדבעי (וזאת גם אם יש בהן כדי לספק הסבר לכאורי לחלק מהתהיות שהעלה בית המשפט קמא בהנמקתו). 

"כורה שחת בה יפול"

"בסופו של יום, התרשמותנו במקרה זה, כמו במקרים לא מעטים אחרים, היא כי הצדדים  (ובמיוחד המערערים) [פולק] בחרו, משיקוליהם שלהם, לחשוף בפני בית המשפט טפח ולהסתיר טפחיים. במצב דברים זה, מקבלת האמירה הידועה כי 'אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות' משנה חשיבות.

"גם אם יש לנו חששות ביחס לאשר התרחש במסגרת עסקת אלנבי, אין לפנינו, כשם שלא היו לפני בית המשפט קמא, ראיות מספיקות המאפשרות לקבוע זאת. בהינתן שכך, אין לנו אלא לאשר את קביעות בית המשפט קמא - בהיותן תואמות את העדויות והראיות שהוצגו לפניו. ככל שקביעות אלה אינן משקפות את שאירע בפועל, אין למערערים להלין אלא על עצמם, על שהתקיים בהם הפסוק 'כורה שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב'".

פולק חויבו לשלם 2.1 מיליון שקל, בתוספת ריבית שנתית של 6% מאז נובמבר 2020 - דהיינו עוד 750,000 שקל. הם גם חויבו בהוצאות בסך 200,000 שקל במחוזי ובסך 25,000 שקל בעליון, כך שהחיוב כולו הוא למעלה מ-3 מיליון שקל. השופטים דפנה ברק-ארז ודוד מינץ הסכימו עם גרוסקופף. את פולק ייצג עו"ד אהוד גבאי, ואת ביו - עו"ד חן אמסטר.