פחות תלות באנבידיה ואפל: הכסף זורם לקרנות במשקל שווה

קרנות הסל במשקל שווה חוזרות למרכז הבמה בוול סטריט, אחרי שנים שבהן מדדי המניות הגדולים נשענו במידה חריגה על קומץ חברות ענק. השינוי השנה נובע בעיקר מהיחלשות יחסית של מניות הטכנולוגיה הגדולות ומהתרחבות העליות לחלקים נוספים בשוק. 

המודל של קרן במשקל שווה פשוט יחסית: במקום לתת לכל חברה משקל לפי שווי השוק שלה, כל מניה מקבלת משקל דומה. כך, למשל, אנבידיה, אפל או מיקרוסופט אינן מקבלות משקל גדול בהרבה מחברות אחרות במדד רק משום ששווי השוק שלהן גבוה יותר.

הקרן שמנצחת השנה את S&P 500

הקרן הבולטת בתחום היא Invesco S&P 500 Equal Weight ETF, או RSP. מתחילת השנה היא משכה יותר מ-12 מיליארד דולר, והיקף הנכסים שלה עבר לראשונה את רף 100 מיליארד הדולר. עד 21 באוגוסט עקפה RSP את S&P 500 המשוקלל לפי שווי שוק בכ-3%. הפער הזה משקף בעיקר את העובדה שהשוק השנה פחות תלוי במניות הגדולות ביותר, בעוד חברות בינוניות וקטנות יותר בתוך המדד משתתפות יותר בעליות.

הסיבה המרכזית לעניין המחודש היא החשש מריכוזיות. עשר המניות הגדולות ב-S&P 500 מהוות כיום כמעט 40% מהמדד, ושבע ענקיות הטכנולוגיה - אלפאבית, אמזון, אפל, מטא, מיקרוסופט, אנבידיה וטסלה - מהוות לבדן בערך שליש ממנו. במשך שנים הריכוז הזה עבד לטובת המשקיעים, משום שמניות ה-Magnificent 7 סיפקו תשואות עודפות. אבל במחצית הראשונה של 2026 הקבוצה הציגה תשואה כמעט אפסית, בזמן ש-S&P 500 עלה בכ-9.3%.

החשש מההשקעות ב-AI משנה את המאזן

אחת הסיבות להתקררות במניות הענק היא העלייה בהוצאות ההון על AI. המשקיעים מתחילים לשאול האם מאות מיליארדי הדולרים שמושקעים במרכזי נתונים, שבבים ותשתיות מחשוב יצדיקו את עצמם דרך הכנסות ורווחים. במקביל, צמיחת הרווחים כבר אינה מרוכזת רק בחברות הגדולות ביותר. בשוק מעריכים שהרווחים של 493 החברות האחרות ב-S&P 500 ימשיכו להשתפר, מה שתומך בגישה שבה המשקיע מפזר את המשקל באופן שווה יותר.

מבחינת המשקיעים, היתרון הוא ברור: הקרן נשארת חשופה לאותו שוק רחב, אבל מפחיתה את התלות בקומץ חברות. אם הנהגת השוק תמשיך להתרחב מעבר למגה-קאפ, קרנות במשקל שווה עשויות להמשיך ליהנות מהשינוי.

עם זאת, הקרנות האלה עדיין קטנות משמעותית מקרנות ה-S&P 500 המסורתיות. VOO, IVV ו-SPY מנהלות יחד כמעט 3 טריליון דולר, כאשר VOO לבדה כבר קרובה לטריליון דולר.

לא רק S&P 500

קיימות כיום כ-30 קרנות כאלה, שעוקבות אחרי מדדים רחבים וסקטורים שונים. בין הבולטות ניתן למצוא את EQAL, שעוקבת אחרי מדד ראסל 1000; את QQEW ו-QEW, שמעניקות חשיפה שווה למניות מדד נאסד"ק 100; את EUSA, שעוקבת אחרי מדד MSCI USA; ואת EQL, שמחלקת את החשיפה באופן שווה בין הסקטורים השונים בשוק האמריקאי. יש גם מוצרים ממוקדים יותר. כך למשל, קרן RSPT מעניקה משקל שווה למניות הטכנולוגיה הכלולות במדד S&P 500, בעוד קרן XBI עושה זאת במניות הביוטכנולוגיה. קרנות נוספות פועלות באותה שיטה גם בתחומי חומרי הגלם ובסקטורים אחרים.

הגישה הזו מתאימה למשקיעים שחוששים שהמדדים המרכזיים הפכו תלויים מדי בחברות הגדולות ביותר, אבל לא רוצים לצאת מהשוק. במקום לבחור מניות ספציפיות, הם למעשה משנים את אופן חלוקת המשקל בתוך המדד. 

• עם 2,444 קרנות ו-757 מיליארד שקל מנוהלים: 2025 הייתה שנת השיא של הקרנות בישראל
• מרץ בקרנות הנאמנות: הקרנות הכספיות הובילו; הירידות בשווקים פגעו בנכסים

עם זאת, משקל שווה אינו בהכרח פתרון עדיף בכל מצב. כאשר קומץ חברות ממשיך להוביל את השוק לאורך זמן, קרנות כאלה עלולות לפגר אחרי המדד הרגיל. בנוסף, חלק מהאנליסטים מציינים שהיסטורית ההתנהגות של S&P 500 במשקל שווה דומה למדי לחשיפה למניות Mid Cap, כך שמשקיעים יכולים להשיג אפקט דומה גם דרך קרנות זולות יותר על מניות בינוניות.