IBM. קרדיט: רשתות חברתיות
IBM. קרדיט: רשתות חברתיות

IBM קיבלה את החותמת של הפנטגון במרוץ הקוונטי - ומתחרה בולטת נשארה בחוץ

סוכנות המחקר של משרד ההגנה האמריקאי העבירה את IBM לשלב האחרון בתוכנית שבודקת מי באמת מסוגל לבנות מחשב קוונטי שימושי. בשלב הזה מומחים מטעם הסוכנות יבדקו את החומרה עצמה, והמשתתפות עשויות לקבל עד 300 מיליון דולר. קוונטינום, שנחשבת למובילה טכנולוגית, לא נכללה בינתיים ברשימה
מנדי הניג |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי IBM

IBM עלתה שלב במרוץ לבניית מחשב קוונטי שימושי. DARPA, סוכנות המחקר של משרד ההגנה האמריקאי, בחרה בה כאחת מארבע החברות שמתקדמות לשלב C, השלב האחרון בתוכנית הבדיקות שלה. לצידה עלו לשלב הזה איונקיו, חברת Diraq האוסטרלית והסטארט-אפ Atom Computing.

התוכנית יצאה לדרך ב-2024, והיא פועלת כמעין ביקורת חיצונית ובלתי תלויה: היא בודקת אם החברות המשתתפות מסוגלות לבנות עד 2033 מחשב קוונטי שמתקן את השגיאות של עצמו ושימושי לתעשייה. עד עכשיו נבחנו בעיקר התוכניות ההנדסיות על הנייר. בשלב C מומחים מטעם הסוכנות יבדקו ישירות את החומרה של IBM ואת הטכנולוגיות שתומכות בה. חברה שהמערכת שלה תעמוד בהבטחות עשויה לקבל מהממשל עד 300 מיליון דולר.

הבדיקה הזאת שווה הרבה בגלל המקום שבו נמצא התחום כולו. מחשב קוונטי עובד עם קיוביטים, יחידות מידע שיכולות להחזיק כמה מצבים בו זמנית, ולכן בתיאוריה הוא יכול לפתור בעיות שמחשב רגיל לא יסיים בזמן סביר. בין התחומים שנבחנים: פיתוח תרופות, מודלים פיננסיים ותכנון שרשראות אספקה. הבעיה היא שהחומרה רגישה מאוד לרעידות ולשינויי טמפרטורה, וכל הפרעה כזו מייצרת שגיאות. היעד של כל השחקנים בענף הוא מחשב שמזהה ומתקן את השגיאות בזמן אמת, כמו מחשב רגיל. להרחבה: מחשוב קוונטי: המדריך הגדול לטכנולוגיה שמנסה לפתור את מה שהמחשב הרגיל מוותר עליו

בינתיים השוק המסחרי עדיין בחיתוליו, וההכנסות בענף קטנות מאוד ביחס לשווי של החברות. בתעשייה שיש בה הרבה הבטחות גדולות, בדיקה חיצונית של גוף ממשלתי היא אחד המסננים הבודדים שמאפשרים להבחין מי באמת מתקדם. עבור IBM, ההחלטה של DARPA היא גם הבעת אמון בתוכנית שלה לספק מחשב קוונטי עמיד לתקלות עד 2029. היא מגיעה אחרי שהחברה השיקה לאחרונה את המעבד הקוונטי המתקדם ביותר שלה עד היום, והדגימה איך אפשר לחבר כמה שבבים יחד כדי להגדיל את כוח החישוב.

אינפוIBM והמהפכה הקוונטית
  • 2016: IBM הייתה הראשונה שהעמידה מחשב קוונטי בענן, כך שחוקרים ומפתחים מכל העולם יכלו להריץ עליו ניסויים.
  • 2029: היעד של החברה למחשב Starling, מחשב עמיד לתקלות עם כ-200 קיוביטים לוגיים, שייבנה בפוקיפסי שבמדינת ניו יורק.
  • 2033: בהמשך מפת הדרכים מתוכנן מחשב Blue Jay, עם כ-2,000 קיוביטים לוגיים.
  • יותר מ-10 מיליארד דולר: זה היקף ההשקעה שהחברה הודיעה עליו במחשוב קוונטי עד 2029.
  • מה זה קיוביט לוגי? יחידת חישוב "נקייה" שנבנית מקבוצה של קיוביטים פיזיים, שבודקים ומתקנים זה את זה. ככל שיש יותר קיוביטים לוגיים, המחשב מסוגל להריץ חישובים ארוכים ומורכבים יותר בלי שהשגיאות ישבשו את התוצאה.
המניה: כ-220 דולר בנעילה האחרונה, ירידה של כ-24% מתחילת השנה

השם הבולט שחסר ברשימה הוא קוונטינום, החברה שיצאה מתוך האניוול והונפקה ביוני. היא נחשבת לרוב לאחת המובילות הטכנולוגיות בתחום, ולכן ההיעדרות שלה מפתיעה. השבוע פרסמו חוקרים ממרכז מחשבי העל יוליך שבגרמניה מחקר מקדים שבו המעבד Helios של קוונטינום עקף את השבבים של IBM בכמה פעולות שחיוניות לתיקון שגיאות. להרחבה: קוונטינום חושפת את הליוס - בדרך למחשב קוונטי מסחרי

קוונטינום לא הוצאה מהתוכנית. לפי החברה, היא מנהלת עם DARPA דיונים על היקף העבודה בשלב C, ובמקביל ממשיכה בחוזה של שלב B, שמתמקד במחקר ופיתוח. החברה גם חוזרת על היעד שלה לספק מערכות קוונטיות שימושיות עד תחילת העשור הבא.

התוכנית של DARPA איננה תחרות עם מנצח אחד, וכמה חברות יכולות לעבור אותה. בכך היא שונה מתוכנית קוונטית של משרד האנרגיה בהיקף של 215 מיליון דולר, שהוצגה בחודש שעבר. שתיהן חלק מאסטרטגיה אמריקאית רחבה יותר לבנות שרשרת אספקה מקומית בתחום ולהוביל את השוק העולמי. הממשל אף הציב יעד שאפתני להפעיל מחשב קוונטי עמיד לתקלות, ברמה שימושית למחקר מדעי, באחת המעבדות הלאומיות כבר ב-2028. להרחבה: מחשב קוונטי עד 2028 - היעד של וושינגטון

מה שייבחן עכשיו הוא איך החומרה של IBM תעמוד בבדיקות של מומחי הסוכנות, ואם החברה תעמוד בלוח הזמנים של 2029. עבור מניה שאיבדה כרבע מערכה מתחילת השנה, התשובה עשויה להשפיע על השאלה כמה מהערך העתידי של הקוונטים המשקיעים מוכנים לתמחר כבר עכשיו.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה