לאומי יחזיר ללקוחותיו עמלת מטבע חוץ ב-2 מיליון שקל
נדחתה בקשה לייצוגית על עסקת לוזון-טריא. אושרה ייצוגית נגד ש.שלמה על ביטוחים לרכב. נדחתה בקשה לייצוגית על גביית יתר של כרמלטון במנהרות הכרמל
לאומי גבה את העמלה הגבוהה
שופט בית המשפט המחוזי מרכז, אבי גורמן, אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד בנק לאומי בנוגע לגביית עמלת סחר חוץ. אלי מאור טען, כי לאומי גובה באופן קבוע את העמלה הגבוהה-יותר בגין סחר חוץ ולא את הנמוכה-יותר בגין פעולות במטבע חוץ, וזאת גם כאשר מדובר בהעברה בסכום נמוך לרכישת טובין או שירותים. לאומי טען, כי הוא זכאי לגבות עמלה זו בכל העברת מט"ח שמטרתה ייבוא טובין.
ההסכם עם לאומי בא בעקבות הסדר עם בנקים אחרים בטענות דומות בעקבות גישור. ההחזר יינתן ללקוחות ששילמו את העמלה הגבוהה-יותר בשנים 2021-2014, בשיעור של 85% מן העמלה בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. מדובר בסך הכל על 635,000 דולר (כ-2 מיליון שקל). הבנק גם יבהיר מעתה איזה לקוח זכאי לשלם את העמלה הנמוכה-יותר. מאור יקבל גמול בשיעור 3% מההחזר הכולל (60,000 שקל אם הוא יהיה מלא), ועו"ד גיא שרף יקבל שכר טרחה של 22% (440,000 שקל בשיעור המירבי).
תביעה נגזרת, לא תביעה ייצוגית
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל רוזן-עוזר, דחתה על הסף בקשה לתביעה ייצוגית נגד קבוצת עמוס לוזון ונושאי משרה בה, בעקבות המיזוג עם חברת הפינטק טריא פי2פי. המיזוג הותנה בהערכת שווי של לפחות 300 מיליון שקל לטריא; חברת סי ווליו העריכה את שוויה ב-397 מיליון שקל. חברות ולטר טים וישראל קלר, בעלות מניות בלוזון, טענו שהערכת השווי הייתה מנופחת ושהשווי האמיתי של טריא היה לכל היותר 163 מיליון שקל, וכי לבעלי המניות מן הציבור נגרם נזק של 37-31 מיליון שקל.
רוזן-עוזר קיבלה את עמדתה של לוזון, לפיה ההליך הנכון להעלאת טענות אלו אינו תביעה ייצוגית אלא תביעה נגזרת. לחברות לא נגרם נזק כתוצאה מהפרט המטעה הנטען, שכן הן היו בעלות מניות לפני ואחרי פרסומו. גם אם הדירקטורים התרשלו, הרי שהנזק מהערכת השווי של טריא נגרם ללוזון ולא לבעלי מניותיתיה, ומכאן שההליך הנכון הוא תביעה נגזרת. לשתי התובעות אין עילת תביעה ייצוגית אישית, וממילא אין עילה לתביעה ייצוגית, מסכמת רוזן-עוזר.
שלמה אחראית למעשי הסוכנים
שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, כרמית בן-אליעזר, אישרה הגשת תביעה ייצוגית נגד חברת הביטוח ש.שלמה. העילה: מכירת פוליסות ביטוח מקיף לרכב בהן כלולים כתבי שירות בגין שירותים נלווים (תיקון שמשות ופנסים, גרירה וכדומה) כחלק בלתי נפרד מהפוליסות, מבלי לפרט את מחיר כתבי השירות בנפרד ומבלי שניתנת ללקוח אפשרות לבחור בין שני ספקי שירות לפחות.
רעות כהן הוכיחה, כי נציגיהן של שתי סוכנויות ביטוח ששיווקו את הפוליסה של שלמה, פעלו בניגוד להנחיות הפיקוח על הביטוח וכללו את כתבי השירות כחלק בלתי נפרד מן הפוליסות. בן-אליעזר דחתה את טענתה של שלמה לפיה אינה אחראית לפעולות בלתי חוקיות של סוכנויות ביטוח שאינן בבעלותה, וקבעה שיחסי השליחות קיימים כבר בשלב ההצעה ולא רק משלב החתימה. שלמה חויבה בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל.
המדינה פיצתה את הנהגים במנהרות הכרמל
שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, מוחמד עלי, דחה בקשה לתביעה ייצוגית נגד כרמלטון, מפעילת מנהרות הכרמל, בטענה לגביית יתר של הוצאות במסגרת קנסות על הפרת כללי הנסיעה בהן. כרמלטון גובה תשלום ממי שאינם מנויים ולמרות זאת נוסעים במסלול המיועד למנויים, ומוסיפה לו את הוצאות הטיפול. סכום זה אינו אמור להותיר לכרמלטון רווח, אלא רק לכסות את הוצאותיהן הממשיות בנושא זה. למרות זאת, מאז הפעלת המנהרות בסוף 2010 הרוויחה כרמלטון 8 מיליון שקל בזכות גביית ההוצאות.
עלי דחה את הבקשה משום שבחודש מאי השנה הפחיתה הממשלה ב-17% את סכום ההוצאות שרשאית כרמלטון לגבות, וזאת כדי לפצות את הנהגים על גביית היתר בשנים הקודמות. כרמלטון אמנם התעשרה ולא במשפט על חשבון הנהגים, מסביר עלי, אך המדינה כבר דאגה לפצות את האחרונים באמצעות הפחתת התעריפים. אם כרמלטון תחויב להשיב את העודף גם במסגרת ההליך הייצוגי, זו תהיה השבה כפולה. המבקשים, חגי גורן וסופיה סמירנובה, חויבו בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל.
