כיתה
צילום: ללא

אוקטובר 2026: הלמ"ס מפרסם כמה ישראל הוציאה על חינוך ב-2023

הלמ"ס מפרסם השוואה בינלאומית על הוצאות החינוך בישראל בשנת 2023 - נתונים שמלמדים על מבנה המימון ועל הפער מול מדינות OECD, אבל מתקשים לספר מה קורה במערכת החינוך היום. לפי הנתונים, ישראל הוציאה אז 7.1% מהתמ"ג על חינוך, אך ההוצאה לתלמיד הייתה נמוכה מהממוצע כמעט בכל שלבי החינוך, ובחינוך הגבוה המימון הפרטי הגיע ל-58.6%

מירב ארד |

הלמ"ס מפרסם היום נתונים חשובים על מערכת החינוך - אבל הבעיה שהם לא ממש עדכניים. באוקטובר 2026 אנחנו מקבלים תמונת מצב של ההוצאה הלאומית לחינוך בשנת 2023. גם ההשוואה למדינות ה-OECD מעניינת, אבל היא מספרת בעיקר מה היה אז, לא מה קורה היום במערכת. מאז השתנו התקציבים, הוצאות המדינה, צורכי החינוך והמציאות הכלכלית - ולכן מי שמחפש תשובה עדכנית על מצב החינוך בישראל, לא ימצא אותה בפרסום הזה.

גם הכותרת "הוצאה לאומית לחינוך" עלולה להטעות אם קוראים אותה כ"תקציב משרד החינוך". מדובר במדד רחב שכולל מקורות ציבוריים ופרטיים ומוסדות חינוך בדרגים שונים. הוא חשוב להשוואה בינלאומית, אבל הוא אינו מספר לבדו כמה כסף עומד היום לרשות מערכת החינוך או מה השתנה בתקציב המדינה מאז 2023. הנתונים שמתפרסמים רלוונטיים להבנת מבנה המערכת אבל פחות מסייעים בהבנת מצבה הנוכחי.

אז מה בכל זאת מראים הנתונים?

ב-2023 עמדה ההוצאה הלאומית על מוסדות חינוך בישראל על 7.1% מהתמ"ג, לעומת ממוצע של 5.3% במדינות OECD. אלא שהפער הזה מושפע מאוד מהמבנה הדמוגרפי של ישראל: בני 0-24 היוו 43% מהאוכלוסייה, לעומת 28.6% בממוצע OECD. המשמעות היא שישראל צריכה לממן מספר גדול בהרבה של תלמידים ביחס לגודל האוכלוסייה והמשק.

כאשר בוחנים את ההוצאה לתלמיד, התמונה פחות מחמיאה. בכל דרגי החינוך מלבד החינוך היסודי הייתה ההוצאה בישראל נמוכה מממוצע OECD. בחינוך הקדם-יסודי עמדה ההוצאה על 7,104 דולר במונחי כוח קנייה, כמעט מחצית מממוצע OECD - 13,904 דולר. בחינוך העל-יסודי עמדה ההוצאה על 12,798 דולר, לעומת 14,994 דולר בממוצע, ובחינוך הגבוה על 14,966 דולר לעומת 22,878 דולר.

בחינוך היסודי בלבד הייתה ההוצאה לתלמיד גבוהה מעט מהממוצע - 13,945 דולר לעומת 13,639 דולר במדינות OECD.

גם חלקה של המדינה במימון נמוך יחסית. חלקה של ההוצאה הציבורית במימון החינוך בישראל עמד על 79.9%, לעומת 82.9% בממוצע OECD. בחינוך הגבוה בולט במיוחד חלקו של המימון הפרטי, שהגיע ל-58.6%, לעומת 32.9% בלבד בממוצע המדינות המפותחות.

כאשר בוחנים רק את הוצאות המגזר הממשלתי לתלמיד, הפער גדול עוד יותר: בישראל הן עמדו על 10,913 דולר במונחי כוח קנייה, לעומת 13,599 דולר בממוצע OECD. בחינוך הגבוה ההוצאה הממשלתית לתלמיד עמדה על 6,202 דולר בלבד, לעומת 15,960 דולר בממוצע.

מנתוני 2023 עולה שישראל הוציאה שיעור גבוה מהתוצר על חינוך, אך בגלל אוכלוסייה צעירה במיוחד, ההוצאה לתלמיד נותרה נמוכה יחסית ברוב שלבי החינוך, וחלק משמעותי יותר מהנטל - בעיקר בחינוך הגבוה - נפל על מקורות פרטיים.

השאלה שהפרסום הנוכחי אינו יכול לענות עליה היא מה קרה מאז. ובאוקטובר 2026, זו כבר השאלה החשובה הרבה יותר.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה