מי לוטש עיניים לבורסה בקפריסין - ולמה?

הבורסה המקומית בוחנת את רכישת הבורסה בקפריסין, אבל מתברר שההתעניינות הישראלית אינה חדשה, וגם לא בהכרח תתקיים ללא תחרות. לפי דיווח שפורסם הבוקר בכלכליסט, הבורסה המקומית, בניהולו של איתי בן זאב, מקיימת בחינה מתקדמת של האפשרות להתמודד במכרז להפרטת הבורסה הקפריסאית (CSE), לפי שווי מוערך של 20-40 מיליון יורו. החלטה סופית על הגשת הצעה עדיין לא התקבלה, והיא תלויה בתנאי המכרז שיפורסם.

אלא שבדיקה של פרסומים בתקשורת הקפריסאית מגלה שהסיפור התחיל הרבה קודם. כבר בפברואר 2025 פורסם באתר הכלכלי FastForward, בהסתמך על מקורות באתר Brief, כי הבורסה בתל אביב מגלה עניין ברכישת הבורסה בקפריסין וזאת עוד מאז קיץ 2023, אז ביקרה משלחת ישראלית באי. מה שמעניין יותר לראות זאת שבאותו דיווח הוזכרו גם שני גופים נוספים שבחנו את האפשרות לרכישה: קבוצת SIX השווייצרית והבורסה באתונה, שעל פי הפרסום כבר קיימה בירורים ראשוניים בעניין.

כלומר, זה מהלך שנבחן כבר יותר משלוש שנים, עם זאת, צריך להבחין בין התעניינות ראשונית להצעה מחייבת כשנכון לעכשיו אין אישור פומבי לכך שמי מהגופים האלה התחייב להתמודד במכרז.

המתחרה המשמעותית: יורונקסט, שכבר רכשה את הבורסה באתונה

אלא שמאז הדיווחים הראשונים התמונה קצת השתנתה, לפחות בכל הנוגע לאחת המתעניינות האפשריות. הבורסה באתונה, שהוזכרה כבר ב-2025 כמי שבוחנת את רכישת הבורסה בקפריסין, נרכשה בינתיים בעצמה על ידי ענקית הבורסות האירופית יורונקסט. המשמעות היא שאם העניין היווני ברכישה עדיין קיים, מאחוריו עשויה לעמוד כעת קבוצה גדולה בהרבה. ליורונקסט עשוי להיות גם יתרון על פני הבורסה הישראלית: הבורסות באתונה ובקפריסין מפעילות כבר משנת 2006 תשתיות משותפות למסחר ולסליקה, כך שהקבוצה האירופית מכירה את הפעילות הקפריסאית ויכולה לשלב אותה במערכות הקיימות שלה.

יורונקסט מפעילה רשת בורסות במדינות כמו צרפת, הולנד, בלגיה, איטליה, פורטוגל, אירלנד ונורווגיה, וכעת גם ביוון. המודל שלה מבוסס על חיבור שווקים מקומיים לתשתיות מסחר, סליקה וטכנולוגיה משותפות, באופן שמאפשר לצמצם עלויות ולרכז פעילות.

זה הופך את ההתעניינות האפשרית בקפריסין למעניינת במיוחד. הבורסה הקפריסאית והבורסה באתונה כבר מקיימות שיתוף פעולה תפעולי משנת 2006, כך שיורונקסט מגיעה עם היכרות קיימת של התשתיות המקומיות. מבחינתה, רכישת הבורסה בקפריסין יכולה להיות הרחבה נוספת של פעילותה באזור מזרח הים התיכון, לצד הפעילות שכבר רכשה ביוון.

למעשה, יורונקסט כבר הציגה את ההיגיון הכלכלי שמאחורי המודל הזה ברכישת הבורסה באתונה. עם השלמת העסקה הודיעה הקבוצה כי היא צופה סינרגיות תזרימיות שנתיות של כ-12 מיליון יורו עד סוף 2028, בעיקר באמצעות מעבר למערכת המסחר המשותפת שלה ואיחוד פונקציות תפעוליות. אומנם מדובר בעסקה גדולה בהרבה מזו שנבחנת בקפריסין, אבל העיקרון דומה: במקום להפעיל כל בורסה כמערכת נפרדת, אפשר לחבר אותה לתשתיות קיימות ולצמצם הוצאות.

לצד יורונקסט, גם קבוצת SIX השווייצרית הוזכרה כאמור כמתעניינת אפשרית. SIX מפעילה את הבורסה בשווייץ ומחזיקה גם בתשתיות שוק ההון בספרד, כך שגם עבורה רכישת בורסה נוספת אינה מהלך זר למודל העסקי. עם זאת, לא פורסם עד כה מידע שמצביע על התקדמות ממשית מצדה לקראת הגשת הצעה.

למה קפריסין בכלל רוצה למכור את הבורסה שלה?

זהו כנראה החלק הפחות נוצץ בעסקה. הבורסה בקפריסין היא גוף קטן יחסית, עם מחזורי מסחר נמוכים ופעילות שמתקשה לייצר רווחיות. לפי נתונים שפורסמו בתקשורת הקפריסאית בפברואר 2025, הכנסותיה עמדו על כ-4.97 מיליון יורו, בעוד ההוצאות הסתכמו בכ-6.86 מיליון יורו. מדובר בפער של כ-1.9 מיליון יורו בין ההכנסות להוצאות, עוד לפני שבוחנים את פוטנציאל הצמיחה העתידי. אלו נתונים היסטוריים שפורסמו באותה עת, ולא תוצאות מעודכנות ל-2026.

• הבורסה מייצרת בעיה ומוכרת את הפתרון - ככה נראה מונופול
• שוב קורסות חברות BVI שגייסו בישראל. וזה יחזור על עצמו

אבל הבעיה עמוקה יותר משנה אחת של הפסדים. בחוק ההפרטה שאישר הפרלמנט הקפריסאי בפברואר 2026 מסבירה המדינה בעצמה מדוע היא מעוניינת למכור את הבורסה. לפי דברי ההסבר, הפעילות נפגעה מההתפתחויות השליליות בכלכלה המקומית ובסביבה הבינלאומית, מחזור הפעילות הצטמצם לאורך השנים, ומבנה ההוצאות נותר קשיח בשל אופי הפעילות הציבורי.

התוצאה היא הפסדים מתמשכים וקושי להתאים את ההוצאות להיקף הפעילות. המדינה אף מציינת שהמשך ההחזקה בבורסה עלול לדרוש בעתיד חיזוק של בסיס ההון שלה, מהלך שיכביד על משלמי המסים. במילים פשוטות, ממשלת קפריסין מעוניינת להעביר את הבורסה לידיים של מפעיל מקצועי שיוכל להשקיע בה, להרחיב את פעילותה ולצמצם את התלות בכספי ציבור.

הרוכש הפוטנציאלי לא מקבל כאן חברה רווחית עם הכנסות שצומחות במהירות, אלא בעיקר תשתית פיננסית קיימת, רישיון לפעילות בשוק האירופי ומערכות למסחר, רישום וסליקה של ניירות ערך. השאלה היא האם גוף גדול יותר יוכל להפעיל את התשתיות האלה ביעילות גבוהה יותר, להביא חברות ומשקיעים חדשים ולהפוך את הפעילות לרווחית.

המחיר חשוב, אבל גם התוכנית העסקית

ממשלת קפריסין לא מתכוונת לבחור את הרוכש על בסיס המחיר בלבד. לפי מתווה ההפרטה שאושר, ההצעות ייבחנו לפי שני רכיבים: המחיר שיוצע יקבל משקל של 70%, ואילו התוכנית העסקית לפיתוח הבורסה תקבל משקל של 30%.

המשמעות היא שהיתרון של גוף כמו יורונקסט, שמפעיל כבר רשת בורסות באירופה, עשוי לבוא לידי ביטוי גם בתוכנית העסקית שיציג. מנגד, המחיר הוא עדיין הרכיב המרכזי, כך שהצעה גבוהה יותר מצד מתחרה אחרת יכולה להכריע את התוצאה.

• אימאג'סט חתמה על הסכם בהיקף של 3.5 מיליון דולר באמריקה הלטינית
• פי.סי.בי נכנסת לעמק הסיליקון: רוכשת את Gorilla Circuits לפי שווי של 120 מיליון דולר

יש כאן גם שאלה של רמת ההשקעה שתידרש לאחר הרכישה. שווי העסקה שמוזכר, 20-40 מיליון יורו, אינו בהכרח העלות הכלכלית המלאה של המהלך. אם הבורסה הקפריסאית תמשיך להפסיד, הרוכש יצטרך לממן את הפעילות עד להגעה לאיזון, ואולי גם להשקיע בטכנולוגיה, בשיווק ובפיתוח מוצרים חדשים. לכן מחיר הרכישה הוא רק חלק מהמשוואה.

ומה הבורסה שלנו מחפשת ב'שדות זרים'?

מבחינת הבורסה בתל אביב, זו עסקה קטנה יחסית להיקף הפעילות שלה. הבורסה המקומית נסחרת לפי שווי של כ-12.3 מיליארד שקל, וב-2025 רשמה הכנסות של כ-563 מיליון שקל ורווח נקי של 181 מיליון שקל. במחצית הראשונה של 2026 כבר הציגה קצב הכנסות שנתי של כ-740 מיליון שקל.

מנגד, הבורסה בקפריסין מייצרת הכנסות שנתיות של מיליוני יורו בודדים. גם אם הרכישה תושלם, התרומה המיידית שלה להכנסות ולרווח של הבורסה בתל אביב צפויה להיות מוגבלת. לכן, אם המהלך אכן ייצא לפועל, ההצדקה שלו תצטרך להגיע בעיקר מהאפשרויות שהוא פותח ולא מהרווחיות הקיימת של הנכס.

היתרון המרכזי הוא דריסת רגל בשוק ההון של מדינה החברה באיחוד האירופי ובגוש היורו. הבורסה בתל אביב עשויה לקבל גישה לתשתיות מסחר ורישום מקומיות, לצד אפשרות להרחיב את שירותי המדדים, המידע והטכנולוגיה שלה לשווקים נוספים. עם זאת, עצם הרכישה לא תעניק אוטומטית היתר לפעול בכל תחום פיננסי באירופה, והרחבת הפעילות תהיה כפופה לרגולציה הרלוונטית.

המהלך משתלב גם עם התוכנית האסטרטגית שהציגה הבורסה המקומית בספטמבר, הכוללת שינוי מבני והקמת חברת החזקות שתחתיה יפעלו הבורסה, המסלקות ופעילויות נוספות כחברות נפרדות. אחד הרעיונות שמאחורי המבנה הוא לאפשר גמישות רבה יותר בביצוע רכישות ובהכנסת שותפים לפעילויות שונות.

במסגרת התוכנית העלתה הבורסה את יעד הצמיחה השנתי בהכנסות ל-15%-18% עד 2031, לעומת 10%-12% בתוכנית הקודמת. רכישות יכולות להיות אחד הכלים שיסייעו לה להגיע ליעדים, אם כי במקרה של קפריסין התרומה הישירה להכנסות לא צפויה להיות משמעותית בשלב הראשון.