הרשעה משמעתית לעורך דין בשל הסתה לאלימות בפייסבוק בתחילת המלחמה

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נמרוד פלקס, הרשיע בעבירות משמעתיות את עו"ד נהוראי אייזנקוט, בשל התבטאויות בוטות במיוחד בפייסבוק נגד צה"ל, בג"ץ ומתנגדי הממשלה בתחילת מלחמת חרבות ברזל. פלקס החליט בצורה נדירה להתערב בגלגול שלישי בפסקי הדין של בית הדין המשמעתי של הלשכה בחיפה ושל בית הדין הארצי, אשר זיכו את אייזנקוט בנימוק של חופש הביטוי.

בין היתר תיאר אייזנקוט את צה"ל ובג"ץ כ"גילוי עריות בתוך המשפחה ושיבוט שיוצרים גנטים וסטגנציה", טען ל"שנאה גואה בשמאל הבוגד", כינה את מפגיני קפלן "נאצים ועוזריהם" ואת אהוד ברק - "בוגד בפעולה שאותו צריך "לרדוף כמו סינוואר" ולתלות. עוד כתב אייזנקוט: "תושבי העוטף, שציינו ימי זיכרון במשותף לחללי צה"ל והחמאס נכחדו בדיוק בידי אלה שחיבקו". 

בקבלו את ערעור ועדת המשמעת הארצית של הלשכה על פסיקת בית הדין הארצי, אומר פלקס: "בימים אלה הפכו הרשתות החברתיות ל'כיכר העיר'. כך אף עקרון חופש הביטוי זכה בעידן הרשתות החברתיות לעדנה, כשכל צרכן תקשורת מהעידן הקודם יכול לחלוק את משנתו ואת עמדותיו בתפוצה רחבה. אכן אין צורך להכביר מילים בדבר ההגנה הניתנת לזכות לחופש ביטוי, והכללים בעניין זה ידועים מימים ימימה וחלים הם גם בעידננו הדיגיטאלי.

"הגנה זו על חופש הביטוי כוחה יפה בעיקר בכל הקשור לביטויים פוליטיים ובמיוחד בכל הקשור להבעת ביקורת כלפי גורמי השלטון. עם זאת, ההכרה בחשיבותה הרבה של הזכות לחופש ביטוי אינה מאיינת את הצורך בהגנה מפני פגיעה בערכי יסוד אחרים כמו כבוד האדם ופרטיותו ושלום הציבור, ואין בכוחן להתיר התבטאויות שיש בהן משום עידוד או הסתה לאלימות".

רוב האמירות אינן עבירות משמעת

לדברי פלקס, את רוב דבריו של אייזנקוט יש לגנות מכל וכל ויש להצטער על שמצא להתבטא באופן כה פוגעני כלפי אסונם של רבים, אך אין הם עבירת משמעת. לעומת זאת, דבריו נגד ברק מהווים בבירור הסתה לאלימות. הדבר נכון במיוחד בשל המועד בו נאמרו, ו" הייתה קיימת אפשרות ממשית ואף מעבר לכך כי פרסומיו יפלו על אוזן קשבת ויתורגמו על ידי אחרים למעשי אלימות בפועל. תוכן הפרסומים של המשיב מלמדים על כך שמדובר באלימות שנמצאת ברף הגבוה... פרסום ברשתות חברתיות דוגמת פייסבוק הוא בעל פוטנציאל להתפשט במהירות ובתפוצה נרחבת, ואין לדעת עד לאן יגיע וכמה יזיק".

פלקס מוסיף: " לא נעלמה מעיני טענת המשיב, לפיה השתמש בכינוי להבדיל משמו או ציון עיסוקו המקצועי. אין בכך כדי לשנות את תוצאת הדברים. ראשית, חזקה על אותם כ-1,000 חברים לרשת הפייסבוק, או למצער חלקם, כי היה מודע גם מודע לזהות המשיב ולעיסוקו המקצועי, עת לטענת המשיב נדרש אישורו להצטרפות לאותו חוג חברים ברשת הפייסבוק. 

"שנית, אין בכך שעורך דין מבצע עבירת משמעת - אף שאינו מזדהה כעורך דין - כדי לפטרו מעולו של הדין המשמעתי. יחד עם זאת אין לשלול מקרים בהם זיהוי או אי זיהוי כעורך דין עשוי להשליך על התגבשותה של עבירת המשמעת. לטעמי, עת עסקינן בהסתה לאלימות, אין מקום לפטור עורך דין מעולו של הדין המשמעתי בשל הסתתרותו אחר פרגוד זה או אחר".

עוד דוחה פלקס את טענתו של אייזנקוט, לפיה הדברים נאמרו במסגרת פרטית; ואת טענתו לאכיפה בררנית, שכן הוכח שעורכי דין אחרים הועמדו לדין משמעתי על התבטאויות דומות. פלקס החזיר את התיק לבית הדין המחוזי לגזירת העונש. את ועדת האתיקה ייצג עו"ד ערן זוהר.