סגנית יו"ר הפד' מישל באומן: הפד יארגן מחדש את הפיקוח על הבנקים

סגנית יו"ר הפדרל ריזרב לפיקוח, מישל באומן, הודיעה היום על כוונת הבנק המרכזי לארגן מחדש מן היסוד את אחריות הפיקוח על הבנקים בארצות הברית. לפי הדיווח של רויטרס, מדובר במהלך נוסף בסדרת הצעדים שמובילה באומן מאז מינויה ב-2025, שמטרתם לצמצם את נטל הרגולציה על המערכת הבנקאית ולמקד את המפקחים בסיכונים מהותיים ליציבות המוסדות.

פרטי התוכנית הספציפית טרם פורסמו במלואם, אך ההודעה משתלבת במהלך רחב שכבר כלל שינוי מבחני הלחץ השנתיים, ריכוך כללי ההון לבנקים גדולים וקטנים, כיול מחדש של יחס המינוף המשלים לבנקים הגדולים ופרסום עקרונות פעולה חדשים למפקחים בשטח. באומן רואה בפיקוח הקודם מערכת מפוזרת ולא ממוקדת, שהחמיצה סיכוני ריבית ונזילות חמורים בקריסת בנק סיליקון ואלי ב 2023.

תגובת השוק להודעה הייתה מאופקת. תעודת הסל על מניות הפיננסים הגדולות XLF נסחרה היום בעלייה קלה של כעשירית האחוז, ותעודת הסל על הבנקים האזוריים KRE ירדה בכרבע אחוז, נכון לשעות הצהריים בוול סטריט. המשקיעים, כך נראה, כבר תמחרו את כיוון הדה רגולציה: מרבית הצעדים המרכזיים הוכרזו או אושרו בחודשים האחרונים, וההודעה הנוכחית נתפסת כהמשך טבעי ולא כהפתעה.

רק בשבוע שעבר אישר הפד סופית שני כללים המשנים את מבחני הלחץ השנתיים לבנקים הגדולים. הכלל הראשון מחייב את הבנק המרכזי לאפשר לציבור להגיב על התרחישים השנתיים ועל שינויים מהותיים במודלים, והשני קובע כי כרית ההון למבחני לחץ תחושב כממוצע של שתי הבחינות האחרונות, מהלך שעשוי לחצות את התנודתיות השנתית בדרישות ההון. ההחלטה התקבלה ברוב של שישה מול אחד, כשקודמה של באומן בתפקיד, מייקל בר, התנגד בטענה שהכללים יפגעו בקפדנות הבחינה וביציבות הפיננסית.

מסע הדה רגולציה: מבזל 3 ועד יחס המינוף

המהלך של באומן לא התחיל היום. כבר במרץ היא הציגה תוכנית חדשה לכללי ההון של הבנקים, שמחליפה תוכנית קודמת מ 2023 שדרשה מהבנקים להחזיק הרבה יותר כסף בצד. במקום להכביד, הגישה החדשה מנסה להתאים את דרישות ההון לסיכון האמיתי של כל בנק, מפשטת את שיטת החישוב, ומורידה דרישות שהקשו במיוחד על עסקי המשכנתאות.

בנובמבר אושר שינוי נוסף, הפעם בכלל שמגביל את המינוף של הבנקים הגדולים ביותר. הכלל הישן גרם לבנקים להימנע מלהחזיק אגח ממשלתי, כי גם נכס בטוח דרש מהם לשמור הון בצד. אחרי הריכוך הבנקים קיבלו מרחב פעולה של כ 5 טריליון דולר, וכבר הגדילו את ההחזקות באגח ממשלתי מ-600 ליותר מ-700 מיליארד דולר.

במקביל באומן מקטינה את מנגנון הפיקוח עצמו. לפי דיווחים, מצבת כוח האדם של אגף הפיקוח תצטמצם בכ 30 אחוז, מ-500 עובדים ל-350 עד סוף 2026. המפקחים קיבלו הנחיה להתמקד רק בסיכונים כספיים ממשיים, להמעיט בהערות על עניינים שוליים, ולא לעסוק יותר ב"סיכון תדמיתי" של הבנקים. שינוי נוסף נוגע לציונים שהמפקחים נותנים לבנקים. באומן מצביעה על מצב אבסורדי: שני שלישים מהבנקים הגדולים קיבלו ציון שלילי מהמפקחים אף שעמדו בכל דרישות ההון והנזילות. היא מבטיחה שיטת דירוג הוגנת יותר, ויוצאת גם נגד בדיקות שמשוות בנקים זה לזה במקום לבחון כל בנק לפי הנתונים שלו.

ספי הפיקוח עולים וגל המיזוגים מתקרב

בנוסף, הפד שוקל להעלות את רף הנכסים שמכניס בנק לפיקוח המחמיר ביותר, ולהצמיד את הרף לצמיחה של הכלכלה. לפי הדיווח, הרף העליון יעלה לכ-960 מיליארד דולר והתחתון לכ-150 מיליארד דולר. באומן רמזה על המהלך כבר בינואר.

• איך הנאסד"ק ממשיך לשבור שיאים כשהאג"ח האמריקאית כבר נותנת 5.3%?
• בסנט: התשואות הגבוהות הן מגמה עולמית - וה-AI עדיין נשען על כסף אמיתי

מי מרוויח? ארבעה בנקים גדולים שמתקרבים לרף 700 מיליארד הדולר: יו אס בנקורפ (USB), קפיטל וואן (COF), פי אן סי (PNC) וטרואיסט (TFC). אם הרף יעלה, הם יוכלו להמשיך לצמוח בלי ליפול תחת הפיקוח הכבד ביותר, שכולל דרישות הון מחמירות וחובת דיווח יומית.

גם בנקים קטנים יותר ירוויחו. ווסטרן אליינס (WAL) וזיונס (ZION) יוכלו לחצות את רף 100 מיליארד הדולר בלי לקבל על עצמם את כל החובות הכבדות, ופינקל פייננשל (PNFP) עשויה להשתחרר מחלק מהן. חשוב לדעת: חלק מהכללים, כמו מבחני הלחץ לבנקים מעל 100 מיליארד דולר, כתובים בחוק, ורק הקונגרס יכול לשנות אותם.

המשמעות הגדולה היא גל מיזוגים אפשרי. בנקים בינוניים נמנעו עד היום מעסקאות כי חששו לחצות את הרף ולהיכנס לפיקוח הכבד. בעשור האחרון היו רק 33 רכישות בקרב בנקים בגודל 50 עד 700 מיליארד דולר, ובשנה שעברה רק שבע, בהן קניית קומריקה (CMA) על ידי פיפת תרד (FITB) תמורת 10.9 מיליארד דולר. אם הרף יעלה, החשש הזה יתפוגג.

המבקרים מזהירים והמבט קדימה

למהלך יש גם מתנגדים. הדמוקרטים בקונגרס טוענים כי הקונגרס כבר ריכך את הכללים ב 2018. הסנאטורית אליזבת וורן הזהירה כי צמצום הפיקוח מסיר למעשה את ה"שוטרים" מוול סטריט, וארגון בטר מרקטס כינה את שינויי מבחני הלחץ מהלך שהופך את הבחינה לטקס יקר ללא השלכות הון ממשיות.

• האמי עובר לסטרימינג: פריים וידאו תשדר את הטקס החל מ-2027
• טראמפ חותם על צו נשיאותי להרחבת השימוש בסולר פטור ממס להוזלת ההובלה

גם בתוך הפד נשמעה ביקורת. מייקל בר, שהתנגד לאישור שינויי מבחני הלחץ, טען כי לאורך זמן הכללים החדשים יפחיתו את הדינמיות, הקפדנות והאמינות של הבחינה, יאפשרו לבנקים לתכנן את מאזניהם מול מודלים צפויים ויפגעו ביציבות הפיננסית. באומן, מנגד, טוענת כי דווקא הפיקוח הישן כשל: צוותי הפד היו צריכים לזהות את חולשות סיליקון ואלי כבר במרץ 2022, כשנה לפני הקריסה, ותרבות של הימנעות מסיכון בקרב המפקחים תרמה לאי הפעולה.

באומן צופה כי עד סוף השנה יושלמו גם הרפורמות בדרישות ההון מבוססות הסיכון לבנקים גדולים וקטנים וכן השיפורים בתוספת ההון לבנקים הגלובליים בעלי חשיבות מערכתית. אם לוח הזמנים יישמר, 2026 תיזכר כשנת המפנה שבה הפיקוח האמריקאי עבר מגישה מחמירה ומפוזרת לגישה ממוקדת ומקלה.

עבור הבנקים מדובר במהלך בעל משמעות כלכלית ישירה: פחות תנודתיות בדרישות ההון, מרחב גדול יותר לחלוקת דיבידנדים ולרכישות עצמיות של מניות, ופתיחת הדלת לעסקאות מיזוג שהפיקוח בלם עד כה. המחיר, לפי המבקרים, עלול להתברר רק במשבר הבא, כשהמפקחים יהיו מעטים יותר והכללים גמישים יותר.