הממשלה נותנת לבז"א אור ירוק לתכנון תחנת כוח חדשה באשדוד
הממשלה מסמיכה את בית זיקוק אשדוד לקדם תוכנית לתשתית לאומית להקמת תחנת כוח בגז טבעי; המהלך משתלב בהתרחבות של בז"א מעבר לפעילות הזיקוק, בזמן שהמדינה מקדמת במקביל את צמצום הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה - אם הפרויקט יבשיל, ייצור החשמל עשוי להפוך לזרוע פעילות
משמעותית נוספת של החברה
בית זיקוק אשדוד בז"א בית זיקוק אשדוד 2.64% קיבלה מהממשלה הסמכה להכין ולהגיש תוכנית לתשתית לאומית להקמת תחנת כוח חדשה המוסקת בגז טבעי בשטח בית הזיקוק באשדוד. מדובר בצעד שמכניס את הפרויקט למסלול התכנון הארצי ומקדם את השאיפה של החברה להרחיב את הפעילות מעבר לזיקוק ולהפוך בהדרגה לשחקנית רחבה יותר בשוק האנרגיה.
ההחלטה התקבלה היום בהמשך להחלטת ממשלה 2282 מאוקטובר 2024, שעסקה בקידום כושר ייצור נוסף בגז טבעי במשק החשמל. בז"א תוכל כעת להכין תוכנית לתשתית לאומית ולהגיש אותה לוועדה לתשתיות לאומיות, בשטחי החברה שהוגדרו בהחלטה. החברה כבר סימנה בעבר את האפשרות להקים תחנת כוח שלישית בשטח בית הזיקוק כחלק מתוכנית הפיתוח שלה.
לפי התוכניות שפורסמו סביב הפרויקט, מדובר בתחנה בהספק של מאות מגה-וואט, שתהיה גדולה משמעותית משתי תחנות הכוח הקיימות כיום בשטח בית הזיקוק. כיום עיקר החשמל שמיוצר באתר משמש את הפעילות התעשייתית של בז"א עצמה, בעוד שתחנה חדשה בהיקף כזה יכולה להפוך את ייצור החשמל לפעילות משמעותית בפני עצמה ולאפשר לחברה למכור כמויות גדולות יותר של חשמל לרשת.
הסיפור מקבל משמעות רחבה יותר כשמסתכלים צפונה, לעבר בז"ן. בית הזיקוק באשדוד היה בעבר חלק מבז"ן, עד שהמדינה פיצלה ב-2006 בין שני בתי הזיקוק ומכרה את הפעילות באשדוד לפז. ב-2023 פוצל בית הזיקוק גם מפז והפך לחברה ציבורית עצמאית. כיום בז"א ובז"ן הן שתי חברות נפרדות, אבל דווקא המדיניות הממשלתית כלפיהן מדגישה עד כמה המסלולים שלהן התרחקו זה מזה.
במפרץ חיפה המדינה פועלת כבר שנים להפסקת הפעילות הפטרוכימית ולפינוי מתחם בז"ן. החלטת הממשלה 1231 קובעת אסטרטגיה לשינוי פני המפרץ, שבמרכזה הפסקת הפעילות הפטרוכימית והחלפתה בשימושי מגורים, תעסוקה, תעשייה נקייה ושטחים פתוחים. במסגרת אותה תוכנית, המדינה נערכת לכך שאחרי סגירת בתי הזיקוק בחיפה משק האנרגיה יישען בין היתר על בית הזיקוק באשדוד ועל יבוא תזקיקים.
זו הנקודה המעניינת בהחלטה הנוכחית: בעוד שבחיפה המדינה מתכננת לצמצם ולבסוף להפסיק את הפעילות הפטרוכימית, באשדוד היא מאפשרת לבז"א לקדם תשתית אנרגיה חדשה לטווח ארוך. במילים אחרות, ככל שתוכנית פינוי בז"ן מתקדמת, החשיבות של אשדוד במפת האנרגיה הישראלית גדלה - לא רק בתחום הזיקוק והדלקים אלא כעת גם בתחום ייצור החשמל.
הכיוון הזה כבר מופיע במסמכי המדינה. במסגרת היערכות הממשלה לפינוי התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, נכתב במפורש כי משק האנרגיה צפוי להישען על הזיקוק בבית זיקוק אשדוד לצד יבוא תזקיקים לצפון. כלומר, בז"א אינה רק עוד בית זיקוק שמתכנן להוסיף תחנת כוח; היא נמצאת באזור שהמדינה רואה בו חלק מהתשתית שתידרש להבטחת רציפות אספקת האנרגיה ביום שאחרי בז"ן.
עבור בז"א, תחנת הכוח יכולה להיות נדבך נוסף בשינוי שעוברת החברה מאז הפיצול מפז. במקום להישען כמעט לחלוטין על מרווחי הזיקוק התנודתיים, החברה מנסה לבנות פעילויות נוספות סביב הנכסים והתשתיות שכבר נמצאים בשטחה. תחנת כוח גדולה יכולה לנצל את החיבור הקיים למערכת הגז, את הקרקע התעשייתית ואת צריכת האנרגיה הגבוהה של בית הזיקוק, ולצד זאת לפתוח לחברה מקור הכנסות נוסף ממכירת חשמל.
היקף ההשקעה, לוחות הזמנים והתצורה הסופית של התחנה עדיין ייקבעו במסגרת הליך התכנון ובדיקות החברה. בז"א עצמה מציינת כי התוכניות תלויות בין היתר בבדיקות היתכנות, בעלויות, בקבלת האישורים ובהסדרים שיחולו על שוק החשמל.
אבל ברמת התמונה הגדולה, ההחלטה משתלבת בתהליך שכבר קורה: המדינה בונה מחדש את מפת תשתיות האנרגיה שלה לקראת צמצום הפעילות במפרץ חיפה, ובית זיקוק אשדוד מקבל במסגרת הזאת חשיבות גדולה יותר. אם תחנת הכוח אכן תקום, בז"א עשויה למצוא את עצמה בעוד כמה שנים לא רק כבית הזיקוק המרכזי שנותר בישראל, אלא גם כיצרנית חשמל משמעותית.
