שמחון מקים צוות לבחון מחדש את סגירת בז"ן

היועץ הכלכלי לראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, מינה צוות מקצועי שיבחן מחדש את ההנחות שבבסיס החלטת הממשלה לסגור ולפנות את בתי הזיקוק של בז"ן ממפרץ חיפה. הצוות יפעל לצד חברת ייעוץ חיצונית, ויבחן הן את עצם החלטת הסגירה והן את התוכנית להמרת הקרקע שעליה יושבים המפעלים לשטחי מגורים ומסחר. המהלך בא בעקבות דוח מבקר המדינה שפורסם בפברואר, שקבע כי ההיבט הביטחוני של רציפות אספקת האנרגיה לא קיבל משקל מספיק בהחלטה המקורית, וכי יש לבחון אותה מחדש.

שמחון, שעמד בראש התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה, הבהיר כי הבדיקה החוזרת לא תזיז את לוח הזמנים: "מועד פינוי בז"ן ב-2029 לא יזוז. זה מתקן פגיע וחייב להיסגר", אמר. הצוות החדש נועד לבחון את ההנחות הכלכליות והתכנוניות - עלויות, לוחות זמנים ותרחישי אנרגיה - ולא לפתוח מחדש את שאלת עצם הפינוי. ההבחנה הזו דקה אך משמעותית: היא תקבע אם מדובר בריענון טכני של תוכנית קיימת, או בפתח לדיון מהותי על עתיד המתחם.

דוח המבקר, שהניע את הבדיקה, דרש מהממשלה להציג ניתוח מעודכן של עלויות, סיכונים וחלופות, ולהסביר כיצד תובטח אספקת דלק וגז בישול במקרה של הסלמה או שיבוש ביבוא. דוח מבקר המדינה שהציב סימן שאלה על עתיד בתי הזיקוק הצביע על כך שמלחמת חרבות ברזל חשפה פערים בהיערכות משק האנרגיה, ועל כך שמתקני בז"ן ספגו פגיעות ישירות במהלך העימות מול איראן. תומכי המשך הפעילות טוענים כי ישראל היא "אי אנרגטי" ללא יכולת יבוא חלופית מיידית, ולכן הייצור המקומי קריטי לביטחון הלאומי. מנגד, גורמים בסביבת שמחון גורסים כי דווקא הפגיעוּת שהתגלתה במלחמה מחזקת את ההיגיון בסגירת מתקן שאי אפשר להגן עליו במלואו.

הדיון הציבורי סביב בז"ן חצוי מזה שנים. מצד אחד נשמעות עמדות הקוראות לסגור את המתחם ללא דיחוי, מתוך טענה שבחינה מחודשת רק תשמר מפגע בריאותי וסביבתי מוכר ותדחה את שיקום מפרץ חיפה. מצד שני, בכירים במשק ובהסתדרות טוענים כי דוח המבקר מחייב לעצור ולשקול מחדש, שכן מדינה שאין לה חלופת יבוא מהירה אינה יכולה להרשות לעצמה לוותר על יכולת זיקוק עצמאית בשעת חירום. הצוות שמינה שמחון אמור להכריע בין ההנחות הכלכליות המתחרות - עלות מול תועלת, סיכון ביטחוני מול השבחת קרקע - ולא בין העמדות הפוליטיות.

ההחלטה שעל הפרק, המוכרת כהחלטה 1231, נועדה להפוך את מתחם המפעלים המזהם לאזור מגורים ותעסוקה. לפי נתוני המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה, מתוכננות בשטח כ-100 אלף יחידות דיור ועוד כ-12 מיליון מ"ר של מסחר ותעסוקה, בהיקף שאמור להזרים לקופת המדינה מיליארדי שקלים מהשבחת הקרקע. אלא שהיישום מפגר: מתוך 52 חבילות עבודה שתוכננו, 33 עומדות בלוח הזמנים ו-19 בעיכוב, מה שדחף את מועד ההיערכות האנרגטית מסוף 2029 למחצית הראשונה של 2030. הצוות החדש ינסה לצמצם את הפער ולהחזיר את התוכנית ליעד המקורי.

עבור תושבי מפרץ חיפה, שנאבקים שנים בזיהום האוויר מהמפעלים, כל עיכוב נתפס כבשורה רעה. ארגונים סביבתיים ונבחרי ציבור מקומיים כבר הזהירו כי בחינה מחדש עלולה "לתקוע" את הפינוי ולהאריך את חשיפת התושבים למזהמים. מנגד, בתעשייה הקשורה לבז"ן מועסקים אלפי עובדים, ושאלת "המעבר ההוגן" שלהם — הכשרה מקצועית ותעסוקה חלופית  - נותרה ללא מענה מלא. כך נפגשות באותו מתחם שלוש סוגיות: בריאות הציבור, ביטחון האנרגיה ומקורות הפרנסה.