כמעט אחד מכל 10 ישראלים מוותר על ארוחות - 28 בכירים דורשים מראשי המפלגות לפעול

ערב ראש השנה, כשהקניות לארוחות החג מעמיסות עוד יותר על ההוצאות של משקי הבית, עבור לא מעט משפחות בישראל השאלה בסיסית הרבה יותר: האם יש מספיק כסף לאוכל. לפי נתוני הביטוח הלאומי, 27.1% מאזרחי ישראל חיים בחוסר ביטחון תזונתי, וכמעט אחד מכל 10 נמצא בחוסר ביטחון תזונתי חמור, שמשמעותו בין היתר ויתור תדיר על ארוחות.

פחות מחודשיים לפני הבחירות, ובזמן שתוכנית ממשלתית שנועדה להתמודד עם הבעיה מונחת במגירה כבר כשנה וחצי, 28 בכירי אקדמיה ומנכ"לי ארגונים פונים לכל ראשי המפלגות ודורשים מהם להתחייב במפורש ליישום המלצות המועצה הלאומית לביטחון תזונתי.

המכתב יצא בהובלת יו"ר המועצה, פרופ' אשר אלחיאני, והפורום למאבק בעוני, יחד עם יו"ר המועצה לשעבר פרופ' רוני סטריאר. בין החותמים נמצאים פרופ' ניר אוהד, ראש מרכז מן לביטחון המזון באוניברסיטת תל אביב; פרופ' רונית אנדוולט מאוניברסיטת חיפה, לשעבר ראש אגף התזונה במשרד הבריאות; פרופ' אליוט בארי מהאוניברסיטה העברית והדסה; פרופ' נדב דוידוביץ' מאוניברסיטת בר אילן, יו"ר פורום בריאות הציבור; פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור; פרופ' ורד קאופמן-שריקי מאוניברסיטת אריאל; ד"ר ישי מנוחין, מנהל התוכנית בישראל של "מזון: תגובה יהודית לרעב"; ערן וינטרוב, מנכ"ל לתת - סיוע הומניטרי ישראלי; לב ליטמן, מנכ"ל מרכזים לצדק חברתי; וגידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל.

27.1% חיים בחוסר ביטחון תזונתי

מאחורי המונח חוסר ביטחון תזונתי מסתתרת מציאות עגומה: משקי בית שאין להם יכולת כלכלית קבועה להשיג מזון בכמות ובאיכות הנדרשות. לפי נתוני הביטוח הלאומי לשנת 2024, 27.1% מאזרחי ישראל חיים בחוסר ביטחון תזונתי. אצל 9.9% מדובר בחוסר ביטחון תזונתי חמור, שמשמעותו בין היתר ויתור תדיר על ארוחות. עוד עולה מהנתונים כי 963 אלף משקי בית מדווחים שאינם מצליחים להשיג מזון בריא בשל מגבלות תקציב.

הפנייה מגיעה כשנה וחצי לאחר שהמועצה הלאומית לביטחון תזונתי, גוף סטטוטורי שהוקם בחוק ב-2011, פרסמה במרץ 2025 את המתווה הלאומי לביטחון תזונתי. זמן קצר לאחר שהמתווה הוצג לשר הרווחה דאז יעקב מרגי, הוא התפטר מתפקידו, וההמלצות נותרו ללא יישום.

כלומר, הפעם החותמים אינם מבקשים מהמפלגות להקים ועדה נוספת או לגבש תוכנית חדשה. הם מבקשים מהממשלה הבאה לקחת תוכנית שכבר גובשה ולהקצות לה כסף.

לפחות 300 מיליון שקל בשנה הראשונה

הדרישה המרכזית היא להקצות למיזם הלאומי לביטחון תזונתי במשרד הרווחה לפחות 300 מיליון שקל בשנה הראשונה. החותמים מבקשים שהסכום יגדל בהדרגה וייכנס לבסיס התקציב של המשרד, כך שהמיזם לא יהיה תלוי מדי שנה בהחלטה נקודתית על תוספת תקציב.

במקביל הם דורשים להרחיב את המיזם במסגרת תוכנית רב-שנתית, עד שיגיע לכל המשפחות והאנשים הזקוקים לסיוע, ולהצמיד את סכומי הסיוע לעליית מחירי המזון. המשמעות היא שהסיוע אמור להתעדכן כאשר המחירים בסופר עולים, ולא להישחק עם הזמן.

אבל המכתב אינו עוסק רק בסיוע למי שכבר מתקשה לקנות אוכל. חלק מהדרישות נוגעות למחירי המזון שמשלמת כלל האוכלוסייה. החותמים מבקשים להנגיש את סל המזון הבריא שקבע משרד הבריאות באמצעות הכלים העומדים לרשות הממשלה, ובהם פיקוח מחירים, מע"מ דיפרנציאלי נמוך על מוצרי יסוד בריאים וסבסוד ישיר במקרים שבהם יהיה בכך צורך.

• מע"מ: 170 מיליארד שקל ועוד 22 שמסתתרים בשורה אחרת
• בית הספר שוב מבקש כסף: על מה חייבים לשלם, כמה מותר לגבות - ואיך בכלל אומרים לא?

להרחיב את מפעל ההזנה גם לחטיבות הביניים

תחום נוסף שבו מבקשים החותמים שינוי הוא הארוחות שמקבלים ילדים במסגרת מערכת החינוך. כיום מפעל ההזנה אינו נותן מענה מלא לכל שכבות הגיל, והדרישה היא להרחיב אותו בהדרגה גם לחטיבות הביניים.

במקביל הם מבקשים להפחית את חלקן של הרשויות המקומיות במימון התוכנית באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים. ההיגיון הוא שדווקא ברשויות שבהן הצורך בארוחות מסובסדות עשוי להיות גדול יותר, היכולת של הרשות המקומית לממן את חלקה בתוכנית מוגבלת יותר.

הדרישות עוסקות גם בתשתית הרחבה יותר של הטיפול ברעב ובחוסר ביטחון תזונתי: תקצוב תוכניות בשלטון המקומי, גיבוש תוכנית ממשלתית להצלת מזון והקמת מערך קבוע של ניטור, דיווח ומחקר.

המטרה היא לא רק לדעת כמה ישראלים נמצאים בחוסר ביטחון תזונתי, אלא גם לעקוב אחר קבוצות האוכלוסייה שנמצאות בסיכון ולבחון אם הכסף והתוכניות שמפעילות המדינה והעמותות אכן מצליחים לצמצם את התופעה.

פרופ' אשר אלחיאני, יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, מסר: "המועצה הוקמה בחוק כדי לייעץ לממשלה, וזה בדיוק מה שעשינו. הגשנו מתווה מבוסס נתונים, מתוקצב ובר ביצוע, והוא נותר על הנייר. אנחנו פונים עכשיו לכל מי שמבקש להוביל את הממשלה הבאה כי חוסר ביטחון תזונתי הוא לא סוגיה פוליטית אלא בעיה שיש לה פתרון מקצועי מוסכם. חלק מהכספים הדרושים נמצא ממש בפחים, ישראל שיאנית אירופה בזריקת מזון וגם במספר האנשים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי".

• האוצר חוגג צמיחה של 3.2% בסיכום השנה - אבל הלמ"ס עצמה מראה שבניכוי סעיף אחד מדובר ב-1% בלבד
• הגילוי מרצון הסתיים בקול ענות חלושה: 152.6 מיליון שקל בתוספת מס

עו"ד בקי כהן קשת מהפורום למאבק בעוני מסרה: "המדינה הקימה מועצה בחוק, ביקשה ממנה תוכנית, קיבלה אותה ולא עשתה איתה כלום. אנחנו לא מגיעים לבחירות עם רשימת משאלות אלא עם מסמך שהמדינה עצמה הזמינה. לכן לא ביקשנו הצהרות תמיכה. שאלנו כל מועמד שאלה פרטנית על כל סעיף, ואנחנו מצפים לתשובה בכתב ובהקדם".