ענף המזון נחשב לאחד הענפים היציבים במשק, משום שהביקוש למוצריו נשמר כמעט בכל מצב כלכלי - אנשים ממשיכים לאכול גם בתקופות של מיתון. תכונה זו הופכת את חברות המזון למניות דפנסיביות בעיני משקיעים רבים.
עם זאת, הענף אינו חסין: התייקרות של חומרי הגלם
החקלאיים, של עלויות האנרגיה וההובלה, כמו גם תנודות בשערי המטבע, לוחצות על שולי הרווח של היצרנים. חברות המזון נדרשות להחליט אם לספוג את הייקור או לגלגל אותו לצרכן, החלטה המשליכה ישירות על הדוחות הכספיים.
בישראל, ענף המזון מרוכז בידי מספר יצרניות ורשתות קמעונאות גדולות, ולכן הוא נמצא לא פעם במוקד הדיון הציבורי על יוקר המחיה והתחרות. הרפורמות בתחום, לצד כניסת מותגים מיובאים, ממשיכות לעצב את פני הסקטור הצרכני בשוק
ההון המקומי.
מגמות צריכה משתנות, כמו הביקוש הגובר למזון בריאות ולמותגים פרטיים של הרשתות, מעצבות אף הן את פני הענף. יצרניות המזון נדרשות להשקיע בחדשנות ובהתייעלות תפעולית כדי לשמר את שולי הרווח, בעוד שהצרכן, הרגיש למחיר, מחפש ערך והופך את התחרות
בין המותגים לעזה מתמיד.
מערכת שפיתחו חוקרים בברקלי כבר זיהתה קלקול מזון ואלרגנים בדיוק של 92.6%, ועשויה בעתיד להשתלב במקררים ובכלים לבדיקת מזון; במקביל, חישה באמצעות ריח מתקדמת גם לתעשייה, לחקלאות ולמערכות בטיחות ומתחילה למשוך השקעות - האם הריח עומד להפוך לקטגוריית החיישנים הבאה?
לפי דו"ח של לקט ישראל ו-BDO, ב-2023 נרשם אובדן מזון בהיקף של 2.6 מיליון טון, בשווי של כ-24.3 מיליארד שקל – 1.3% מהתמ"ג הישראלי. מלחמת חרבות ברזל החמירה משמעותית את המצב: בתשעת החודשים הראשונים של המלחמה (עד סוף יוני 2024) נגרם נזק נוסף של 1.6 מיליארד
שקל, שמתוכם כמיליארד שקל נובע מאובדן מזון ישיר ו-200 מיליון שקל מנזקים סביבתיים
בנק ישראל בדק כמה השפיעה המלחמה על המחירים בענף המזון. עוד הוא מצא: הביקוש קשיח במצב חירום, אך הביקוש הציבורי מחליף את הפרטי בשל שהות חיילים במילואים. גם החרם על טורקיה השפיע
מחירי הסחורות ירדו ומחירי המזון עלו; מדד מחירי המזון עלה בשנה האחרונה ב-5.9% הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות; אז מה הסיבה האמיתית לעליית מחירי המזון ומה הציבור צריך לעשות
בעקבות הפרסום על כוונת החברה למכור את נוסחאות הייצור לבעלת השליטה נסטלה, יו"ר הסתדרות עובדי המזון והפרמצבטיקה קרא למנכ"ל אסם לקיים ישיבה דחופה בהשתתפות נציגות העובדים. "לא נאפשר שום צעד ללא הסדרה מתאימה של השלכות המהלך על העובדים"
מנכ"ל וולמארט אמר שבמחקר שערכה הקמעונאית הם גילו כי צרכני התרופה קונים פחות. מניית יצרנית התרופה, נובו נורדיסק, כבר הפכה לחברה בעלת שווי השוק הגדול באירופה, כשמתחילת השנה עלתה בלמעלה מ-30%; מנגד קוקה קולה ומקדולנדס בירידות
מדובר במוצרים מן החי כגון בשר, עוף ודגים. המהלך מהווה יישור קו עם מדינות אירופה וארה"ב בהן היצרן קובע בעצמו את אורך חיי המדף של מוצרים מן החי ואמור לסייע בצמצום אובדן המזון. נשאלת השאלה - האם היצרנים ינצלו את הכוח הזה לרעה?
היקף המזון האבוד בישראל עומד על 2.5 מיליון טון בשנה ומוערך בשווי של 19.1 מיליארד שקל ובעמותות מקווים שאפשר להציל חצי ממנו. לדבריהן, בהסעדה המוסדית, כ-130 אלף טון מזון מבושל נזרק - אבל יש גם בעיה בהצעת החוק: תביעות שעלולות להגיע לחברות
קרנות נאמנות