חטיפים פפסי
צילום: טוויטר

עליות המחירים לא מעניינות: בארה"ב לא מפסיקים לקנות חטיפים

חברות מזון רבות צפויות לדווח על התוצאות לרבעון בתחילת חודש פברואר והמשקיעים צפויים לעקוב מקרוב אחר סימנים לריכוך בביקוש
אדיר בן עמי | (1)

לאחרונה הודיעה רשת המכולות הצרפתית קארפור כי תפסיק למכור את מוצרי פפסיקו PEPSICO INC בסניפיה עקב "עליות מחירים בלתי מקובלות". ענקית החטיפים והשתייה מיהרה להגיב ואמרה כי היא זו שהפסיקה לספק לסופרמרקט. העימות הציבורי הזה הוא עדות נוספת לאינפלציית המזון באירופה שנשארה גבוהה למרות האטת עליות המחירים בארה"ב. חברות כמו פפסיקו מעלות מחירים מסיבה אחת פשוטה: הביקוש עדיין גבוה. 

הדוחות האחרונים של פפסיקו מציגים כי למרות התלונות על מחירים הגבוהים מצד צרכנים, פוליטיקאים וסופרמרקטים, החברה ממשיכה להרוויח הרבה כסף באירופה.

בדוחותיה לרבעון השלישי של החברה, תמהיל המחירים של פפסיקו בשוק האירופאי עלה ב-13% לעומת שנה קודם לכן, בעוד היקף המכירות נותר זהה. עם ניהול חכם של הוצאות, ענקית המזון הגדילה את הרווחים שלה עוד יותר. בנטרול ההשפעה משערי מט"ח, הרווח התפעולי של פפסיקו באירופה גדל ב-34% ברבעון האחרון לעומת השנה שעברה ושולי הרווח גדלו ב-82 נקודות בסיס.

בכל האזורים הגיאוגרפיים, המצב היה דומה. המחירים של מוצרי פפסיקו היו גבוהים ב-11% ברבעון האחרון לעומת השנה שעברה, בעוד נפח המכירות ירד רק ב-2.5%. זה תורגם לצמיחה של 8.8% בהכנסות האורגניות, בעוד הרווח התפעולי האורגני גדל ב-12%. בדומה לפפסיקו, חברות מזון רבות אחרות העלו מחירים בעקבות האינפלציה הגואה עם פגיעה מוגבלת להיקף המכירות. חלק מהחברות ראו את שולי הרווח שלהן מתכווצים ב-2022 על רקע עלויות האנרגיה הגבוהות, אך רובן הצליחו לשמור או אפילו להרחיב את שולי הרווח בשנים האחרונות. 

 

הצרכנים קונים יותר מהמוצרים הזולים ופחות מהיקרים

חברת מונדלז אינטרנשיונל, המייצרת אוריאו ו-Ritz, העלתה את המחירים ב-12% ברבעון האחרון לעומת השנה שעברה, אך נפח המכירות לא ירד. להפך, הצרכנים קנו ב-3.8% יותר. גם יצרנית השוקולד הרשי HERSHEY CO THE הציגה עלייה בהיקף המכירות של 1% למרות עליית מחירים של כמעט 10%. 

עם זאת, אנשים היו פחות סבלניים עם מוצרי מזון יקרים. חברת מותגי קונגרה, הידועה בארוחות המוכנות והשימורים שלה, דיווחה לאחרונה על ירידה של 3% בהיקף המכירות למרות שתמהיל המחירים שלה ירד מעט מלפני כשנה. כמו כן, נפח המכירות של חברות כמו קמפבל סופ וג'נרל מילס ירד ב-5% ו-4% בהתאמה, מלפני שנה, גם כשהמחירים היו גבוהים רק ב-3%. כדאי לציין, החברות הללו העלו מחירים פעמים רבות במהלך השנה האחרונה, אך הצרכנים המשיכו לרכוש יותר מהמוצרים הזולים שלהן ופחות מהמוצרים היקרים, מה שמשך מטה את תמהיל המחירים ואת ערך המכירות הכולל. 

 

העימות בין פפסיקו וקארפור - האם רשת המכולות תצליח להשיג עסקה טובה יותר?

החרם של קארפור על פפסיקו נועד לנסות ולגרום לענקית המזון להוריד מחירים, אך המכירות של מוצרי פפסיקו בקארפור מהוות רק 0.25% מההכנסות העולמיות של חברת החטיפים והמשקאות, כך שצפויה השפעה מועטה על פפסיקו. בכל זאת, המתיחות הזו בין החברות מהווה דוגמה לאופן בו הקמעונאים - שעליהם מופעל לחץ מצד הצרכנים שמתחילים בתקופה של מצב כלכלי לא פשוט לשים לב למחירים ומצד נציגי ציבור מודאגים - יכולים לנקוט בעמדה אגרסיבית ולדרוש הורדת מחירים. 

גם אם יושג השכם בין החברות, יהיה קשה לדעת האם תהיה ירידת מחירים כאשר המשא ומתן לא מתנהל לרוב לעיני הציבור. בשנת 2022, היינץ הפסיקה לספק את פחיות השעועית, המרקים והקטשופ לרשת הסופרים הגדולה בבריטניה טסקו, בעקבות מחלוקת בנוגע למחירים. שני הצדדים הצליחו להגיע די מהר להסכם והחזירו את המוצרים למדפים, אך נמנעו מלחשוף את פרטי ההסכם. 

קיראו עוד ב"גלובל"

לסיכום: לפעולות הצרכנים צפויה השפעה גדולה יותר על חברות המזון מאשר חרם מצד רשתות הסופרים בכל הקשור לקביעת המחירים. מוצרים כמו פפסי ודוריטוס הם (לרוב) לא מוצר חיוני לחיים ובמידה והקונים יחליטו לקנות פחות, לפפסיקו לא תהיה ברירה אלא להוריד מחירים וכתוצאה מכך לצמצם את שולי הרווח. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלון 15/01/2024 11:04
    הגב לתגובה זו
    זה הזמן לחרם צרכנים והתנהגות נבונה שלנו כצרכנים ויש לנו כוח, היצרנים מחפשים סיבות להעלות מחירים כי אנחנו פראירים, לא לקנות במחירים מופקעים.... הם יראו שהביקושים יורדים ואז כמו טאטלה יורידו מחירים.
משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".