עליות המחירים לא מעניינות: בארה"ב לא מפסיקים לקנות חטיפים
לאחרונה הודיעה רשת המכולות הצרפתית קארפור כי תפסיק למכור את מוצרי פפסיקו PEPSICO INC בסניפיה עקב "עליות מחירים בלתי מקובלות". ענקית החטיפים והשתייה מיהרה להגיב ואמרה כי היא זו שהפסיקה לספק לסופרמרקט. העימות הציבורי הזה הוא עדות נוספת לאינפלציית המזון באירופה שנשארה גבוהה למרות האטת עליות המחירים בארה"ב. חברות כמו פפסיקו מעלות מחירים מסיבה אחת פשוטה: הביקוש עדיין גבוה.
הדוחות האחרונים של פפסיקו מציגים כי למרות התלונות על מחירים הגבוהים מצד צרכנים, פוליטיקאים וסופרמרקטים, החברה ממשיכה להרוויח הרבה כסף באירופה.
בדוחותיה לרבעון השלישי של החברה, תמהיל המחירים של פפסיקו בשוק האירופאי עלה ב-13% לעומת שנה קודם לכן, בעוד היקף המכירות נותר זהה. עם ניהול חכם של הוצאות, ענקית המזון הגדילה את הרווחים שלה עוד יותר. בנטרול ההשפעה משערי מט"ח, הרווח התפעולי של פפסיקו באירופה גדל ב-34% ברבעון האחרון לעומת השנה שעברה ושולי הרווח גדלו ב-82 נקודות בסיס.
בכל האזורים הגיאוגרפיים, המצב היה דומה. המחירים של מוצרי פפסיקו היו גבוהים ב-11% ברבעון האחרון לעומת השנה שעברה, בעוד נפח המכירות ירד רק ב-2.5%. זה תורגם לצמיחה של 8.8% בהכנסות האורגניות, בעוד הרווח התפעולי האורגני גדל ב-12%. בדומה לפפסיקו, חברות מזון רבות אחרות העלו מחירים בעקבות האינפלציה הגואה עם פגיעה מוגבלת להיקף המכירות. חלק מהחברות ראו את שולי הרווח שלהן מתכווצים ב-2022 על רקע עלויות האנרגיה הגבוהות, אך רובן הצליחו לשמור או אפילו להרחיב את שולי הרווח בשנים האחרונות.
הצרכנים קונים יותר מהמוצרים הזולים ופחות מהיקרים
חברת מונדלז אינטרנשיונל, המייצרת אוריאו ו-Ritz, העלתה את המחירים ב-12% ברבעון האחרון לעומת השנה שעברה, אך נפח המכירות לא ירד. להפך, הצרכנים קנו ב-3.8% יותר. גם יצרנית השוקולד הרשי HERSHEY CO THE הציגה עלייה בהיקף המכירות של 1% למרות עליית מחירים של כמעט 10%.- קרנות ענפיות ייחודיות: זרקור אל הפינות הנסתרות של שוק ההון
- 38% מהמזון שמיוצר בישראל הולך לאיבוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, אנשים היו פחות סבלניים עם מוצרי מזון יקרים. חברת מותגי קונגרה, הידועה בארוחות המוכנות והשימורים שלה, דיווחה לאחרונה על ירידה של 3% בהיקף המכירות למרות שתמהיל המחירים שלה ירד מעט מלפני כשנה. כמו כן, נפח המכירות של חברות כמו קמפבל סופ וג'נרל מילס ירד ב-5% ו-4% בהתאמה, מלפני שנה, גם כשהמחירים היו גבוהים רק ב-3%. כדאי לציין, החברות הללו העלו מחירים פעמים רבות במהלך השנה האחרונה, אך הצרכנים המשיכו לרכוש יותר מהמוצרים הזולים שלהן ופחות מהמוצרים היקרים, מה שמשך מטה את תמהיל המחירים ואת ערך המכירות הכולל.
העימות בין פפסיקו וקארפור - האם רשת המכולות תצליח להשיג עסקה טובה יותר?
החרם של קארפור על פפסיקו נועד לנסות ולגרום לענקית המזון להוריד מחירים, אך המכירות של מוצרי פפסיקו בקארפור מהוות רק 0.25% מההכנסות העולמיות של חברת החטיפים והמשקאות, כך שצפויה השפעה מועטה על פפסיקו. בכל זאת, המתיחות הזו בין החברות מהווה דוגמה לאופן בו הקמעונאים - שעליהם מופעל לחץ מצד הצרכנים שמתחילים בתקופה של מצב כלכלי לא פשוט לשים לב למחירים ומצד נציגי ציבור מודאגים - יכולים לנקוט בעמדה אגרסיבית ולדרוש הורדת מחירים.
גם אם יושג השכם בין החברות, יהיה קשה לדעת האם תהיה ירידת מחירים כאשר המשא ומתן לא מתנהל לרוב לעיני הציבור. בשנת 2022, היינץ הפסיקה לספק את פחיות השעועית, המרקים והקטשופ לרשת הסופרים הגדולה בבריטניה טסקו, בעקבות מחלוקת בנוגע למחירים. שני הצדדים הצליחו להגיע די מהר להסכם והחזירו את המוצרים למדפים, אך נמנעו מלחשוף את פרטי ההסכם.
- סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
- הממשל הסיני דוחף חברות שבבים לבורסה - הביקוש בשיא, המניות מזנקות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
לסיכום: לפעולות הצרכנים צפויה השפעה גדולה יותר על חברות המזון מאשר חרם מצד רשתות הסופרים בכל הקשור לקביעת המחירים. מוצרים כמו פפסי ודוריטוס הם (לרוב) לא מוצר חיוני לחיים ובמידה והקונים יחליטו לקנות פחות, לפפסיקו לא תהיה ברירה אלא להוריד מחירים וכתוצאה מכך לצמצם את שולי הרווח.
- 1.אלון 15/01/2024 11:04הגב לתגובה זוזה הזמן לחרם צרכנים והתנהגות נבונה שלנו כצרכנים ויש לנו כוח, היצרנים מחפשים סיבות להעלות מחירים כי אנחנו פראירים, לא לקנות במחירים מופקעים.... הם יראו שהביקושים יורדים ואז כמו טאטלה יורידו מחירים.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא?
מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.
דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".
הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.
עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת אירופה - נתונים
צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.
תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.
שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.
אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.
אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.
שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.
תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.
צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.
השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.
תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.
