לקט ישראל
לקט ישראל

38% מהמזון שמיוצר בישראל הולך לאיבוד

לפי דו"ח של לקט ישראל ו-BDO, ב-2023 נרשם אובדן מזון בהיקף של 2.6 מיליון טון, בשווי של כ-24.3 מיליארד שקל – 1.3% מהתמ"ג הישראלי. מלחמת חרבות ברזל החמירה משמעותית את המצב: בתשעת החודשים הראשונים של המלחמה (עד סוף יוני 2024) נגרם נזק נוסף של 1.6 מיליארד שקל, שמתוכם כמיליארד שקל נובע מאובדן מזון ישיר ו-200 מיליון שקל מנזקים סביבתיים

עוזי גרסטמן | (1)

בזמן שמדינת ישראל מתמודדת עם השלכות מלחמת חרבות ברזל, דו"ח חדש של ארגון לקט ישראל וחברת הייעוץ BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, ל-2023 שפורסם היום, חושף נתונים מדאיגים על בזבוז המזון בארץ. לפי הדו"ח, ב-2023 נרשם אובדן מזון בהיקף של 2.6 מיליון טון, בשווי של כ-24.3 מיליארד שקל – סכום עצום שמהווה 1.3% מהתמ"ג הישראלי. מעבר לכך, מלחמת חרבות ברזל החמירה משמעותית את המצב: בתשעת החודשים הראשונים של המלחמה (עד סוף יוני 2024) נגרם נזק נוסף של 1.6 מיליארד שקל, שמתוכם כמיליארד שקל נובע מאובדן מזון ישיר, 200 מיליון שקל מנזקים סביבתיים, ו-370 מיליון שקל מעלויות בריאותיות עקב העלייה באי-הביטחון התזונתי. בזמן שעוד ועוד משפחות נכנסות למעגל העוני, ומחירי המזון מרקיעים שחקים (בין אם כחלק ממגמה עולמית ובין עם בעקבות מדיניות של בעלי רשתות השיווק ובעלי יצרניות המזון), קשה שלא לחשוב כמה חשוב לעשות צעדים כדי להציל יותר מזון, וכדי להעביר אותו למי שזקוקים לו במיוחד.


דו"ח חדש של לקט ישראל חושף כי אובדן המזון בישראל זינק ב-2023 ב-3% לעומת השנה הקודמת. בכך למעשה, 38% מכלל המזון שמיוצר בישראל הולך לאיבוד. מהנתונים עולה כי כמחצית מהמזון האבוד – 1.2 מיליון טון, בשווי 8.6 מיליארד שקל – היה ראוי למאכל וניתן היה להצילו.


לקט ישראל
משאיות להובלת מזון שלוקט על ידי לקט ישראל - קרדיט: לקט ישראל


היכן מתרחש הבזבוז?

  • שלב החקלאות: 228 אלף טון מזון ירדו לטמיון בעקבות מחסור בעובדים זרים, שנוצר לאחר שנרשמה ירידה של 59% בכוח העבודה החקלאי בחודשים הראשונים של המלחמה.
  • שלב הקמעונאות וההפצה: 4.5 מיליארד שקל אובדן בעקבות ליקויים במערך השיווק והאספקה.
  • שלב הצריכה (בבתים ובמסעדות): כ-5 מיליארד שקל בשנה נזרקים לפח על ידי משקי הבית בישראל.


המלחמה פגעה קשות בשרשרת האספקה של המזון בישראל. 32% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי העימות בדרום ובצפון, מה שגרם לנטישה של שדות רבים ולחוסר יכולת לעבד ולקטוף יבולים. התוצאה של כל אלה היא מאות אלפי טונות של פירות וירקות שנרקבו בשטח, בזמן שיותר ויותר משפחות התקשו לגמור את החודש.


לפי הנתונים, מספר הישראלים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי צמח מ-1.4 מיליון ב-2022 ל-1.5 מיליון ב-2023. ההשלכות של המצב הזה אינן רק חברתיות, אלא גם כלכליות ובריאותיות. הוצאות הבריאות הקשורות לתזונה לקויה, שהגיעו ל-5.2 מיליארד שקל ב-2022, זינקו ל-5.5 מיליארד ש"ח ב-2023, בעקבות עלייה חדה שנרשמה במחלות הקשורות לתת-תזונה ולצריכת מזון לא בריא.


אובדן המזון בישראל כרוך גם בעלות סביבתית עצומה של 4.1 מיליארד שקל בשנה, שמתוכם: 1.6 מיליארד שקל בעקבות בזבוז משאבי טבע כמו מים וקרקע, 1.6 מיליארד שקל בעקבות פליטות גזי חממה וזיהום אוויר. 900 מיליון שקל בטיפול בפסולת מזון שנערמת במטמנות הזבל.

קיראו עוד ב"בארץ"


מעבר לפגיעה הסביבתית, בזבוז המזון משפיע ישירות גם על הכיס של האזרחים. לפי הדו"ח, העלות של אובדן המזון למשקי הבית בישראל מגיעה ל-10,200 שקל בשנה בממוצע למשפחה. במלים אחרות, אם הבזבוז היה מופחת – הציבור היה יכול לחסוך סכומי עתק על הוצאות המזון. הדו"ח גם מציע דרך ברורה להילחם בתופעה המצערת: קביעת יעד לאומי לצמצום בזבוז המזון והקמת צוות בין-משרדי שיגבש תוכנית הצלה והפצה של עודפי מזון. אם הממשלה תשקיע 1.2 מיליארד שקל בתוכניות להצלת מזון, ניתן יהיה להציל מזון בשווי שמגיע ל-4.3 מיליארד שקל – סכום שיכול לספק תזונה ראויה לכל אזרחי המדינה ולמגר את בעיית אי-הביטחון התזונתי.


מתנדב של לקט ישראל
קרדיט: מוטי קאפרי


מנכ"ל לקט ישראל, גידי כרוך, מסביר כי, "מלחמת חרבות ברזל סיפקה לנו הזדמנות לשינוי תפישתי. אנחנו לא יכולים להמשיך ולהסתמך על יבוא מזון תוך התעלמות מהיקפי הבזבוז המקומי. הפיכת הצלת המזון לחלק ממערך החוסן הלאומי תחסוך מיליארדים ותסייע למאות אלפי משפחות בישראל".


במדינות OECD קיימות תוכניות לאומיות להפחתת בזבוז המזון. בצרפת למשל, קיימת חקיקה המחייבת סופרמרקטים גדולים לתרום עודפי מזון במקום להשליכם לפח. במדינות נוספות, כמו דנמרק וגרמניה, הממשלה מסבסדת מיזמים להצלת מזון כדי לעודד עסקים לתרום מזון עודף ולמנוע בזבוז. גם בישראל גובשה תוכנית לאומית לצמצום בזבוז המזון, אך היא עדיין לא יושמה במלואה. לדברי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, רמי רוזן, "צמצום אובדן המזון הוא אתגר סביבתי, חברתי וכלכלי מהמעלה הראשונה. אנו מקדמים תוכנית לאומית עם יעדים מדידים וכלי מדיניות ישימים".


הדו"ח מוכיח כי הצלת מזון אינה רק פתרון חברתי – היא גם מנוף כלכלי משמעותי למשק. חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, סיכם ואמר כי, "כל שקל שמושקע בהצלת מזון מחזיר למשק פי עשרה בתועלת כלכלית. הגיע הזמן שישראל תאמץ מדיניות מקיפה להצלת מזון". כעת נשאלת השאלה, האם המדינה תעשה את הצעדים הדרושים כדי לצמצם את בזבוז המזון – או שהמצב ימשיך להחמיר, על חשבון האזרחים? קשה לחשוב על משהו שישנה את המצב הנוכחי באווירה שקיימת כיום, ועל רקע הגירעון העצום בתקציב המדינה כנראה שניאלץ לחלום על שינוי בשנים הקרובות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 31/03/2025 13:34
    הגב לתגובה זו
    יד אחת של הבנקים המדינה והקבלנים נגד אזרחי ישראל.
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל

מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"

רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"

רן קידר |

תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל. 

הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד  על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.

 יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן"  שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".

 

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".


שאלות ותשובות על רפאל

מה תחום עיסוקה העיקרי של רפאל?

רפאל היא חברה ממשלתית ישראלית לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות. היא עוסקת בין היתר בפיתוח וייצור של מערכות הגנה אווירית, טילים, מערכות לוחמה אלקטרונית, פתרונות סייבר ואמצעים אלקטרו-אופטיים לצרכים ביטחוניים.

כמה עובדים מועסקים ברפאל?