38% מהמזון שמיוצר בישראל הולך לאיבוד
לפי דו"ח של לקט ישראל ו-BDO, ב-2023 נרשם אובדן מזון בהיקף של 2.6 מיליון טון, בשווי של כ-24.3 מיליארד שקל – 1.3% מהתמ"ג הישראלי. מלחמת חרבות ברזל החמירה משמעותית את המצב: בתשעת החודשים הראשונים של המלחמה (עד סוף יוני 2024) נגרם נזק נוסף של 1.6 מיליארד שקל, שמתוכם כמיליארד שקל נובע מאובדן מזון ישיר ו-200 מיליון שקל מנזקים סביבתיים
בזמן שמדינת ישראל מתמודדת עם השלכות מלחמת חרבות ברזל, דו"ח חדש של ארגון לקט ישראל וחברת הייעוץ BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, ל-2023 שפורסם היום, חושף נתונים מדאיגים על בזבוז המזון בארץ. לפי הדו"ח, ב-2023 נרשם אובדן מזון בהיקף של 2.6 מיליון טון, בשווי של כ-24.3 מיליארד שקל – סכום עצום שמהווה 1.3% מהתמ"ג הישראלי. מעבר לכך, מלחמת חרבות ברזל החמירה משמעותית את המצב: בתשעת החודשים הראשונים של המלחמה (עד סוף יוני 2024) נגרם נזק נוסף של 1.6 מיליארד שקל, שמתוכם כמיליארד שקל נובע מאובדן מזון ישיר, 200 מיליון שקל מנזקים סביבתיים, ו-370 מיליון שקל מעלויות בריאותיות עקב העלייה באי-הביטחון התזונתי. בזמן שעוד ועוד משפחות נכנסות למעגל העוני, ומחירי המזון מרקיעים שחקים (בין אם כחלק ממגמה עולמית ובין עם בעקבות מדיניות של בעלי רשתות השיווק ובעלי יצרניות המזון), קשה שלא לחשוב כמה חשוב לעשות צעדים כדי להציל יותר מזון, וכדי להעביר אותו למי שזקוקים לו במיוחד.
דו"ח חדש של לקט ישראל חושף כי אובדן המזון בישראל זינק ב-2023 ב-3% לעומת השנה הקודמת. בכך למעשה, 38% מכלל המזון
שמיוצר בישראל הולך לאיבוד. מהנתונים עולה כי כמחצית מהמזון האבוד – 1.2 מיליון טון, בשווי 8.6 מיליארד שקל – היה ראוי למאכל וניתן היה להצילו.
היכן מתרחש הבזבוז?
- שלב החקלאות: 228 אלף טון מזון ירדו לטמיון בעקבות מחסור בעובדים זרים, שנוצר לאחר שנרשמה ירידה של 59% בכוח העבודה החקלאי בחודשים הראשונים של המלחמה.
- שלב הקמעונאות וההפצה: 4.5 מיליארד שקל אובדן בעקבות ליקויים במערך השיווק והאספקה.
- שלב הצריכה (בבתים ובמסעדות): כ-5 מיליארד שקל בשנה נזרקים לפח על ידי משקי הבית בישראל.
- הכסף שחסר לאוצר: היקף אובדן המזון בישראל בשנה כ-23 מיליארד שקל
- חיסכון של 1.8 מיליארד ש'? חברות מזון גדולות יחויבו לתרום מזון עודף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המלחמה פגעה קשות בשרשרת האספקה של המזון בישראל. 32% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי העימות בדרום ובצפון, מה שגרם לנטישה של שדות רבים ולחוסר יכולת לעבד ולקטוף יבולים. התוצאה של כל אלה היא מאות אלפי טונות של פירות וירקות שנרקבו בשטח, בזמן שיותר ויותר משפחות התקשו לגמור את החודש.
לפי הנתונים, מספר הישראלים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי צמח מ-1.4 מיליון ב-2022 ל-1.5 מיליון ב-2023. ההשלכות של המצב הזה אינן רק חברתיות, אלא גם כלכליות ובריאותיות. הוצאות הבריאות הקשורות לתזונה לקויה, שהגיעו ל-5.2 מיליארד שקל ב-2022, זינקו ל-5.5 מיליארד ש"ח ב-2023, בעקבות עלייה חדה שנרשמה במחלות הקשורות לתת-תזונה ולצריכת מזון לא בריא.
אובדן
המזון בישראל כרוך גם בעלות סביבתית עצומה של 4.1 מיליארד שקל בשנה, שמתוכם: 1.6 מיליארד שקל בעקבות בזבוז משאבי טבע כמו מים וקרקע, 1.6 מיליארד שקל בעקבות פליטות גזי חממה וזיהום אוויר. 900 מיליון שקל בטיפול בפסולת מזון שנערמת במטמנות הזבל.
- כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
- כמה תעלה טיסה לאילת?
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
מעבר לפגיעה הסביבתית, בזבוז המזון משפיע ישירות גם על הכיס של האזרחים. לפי הדו"ח, העלות של אובדן המזון למשקי הבית בישראל מגיעה ל-10,200 שקל בשנה בממוצע למשפחה. במלים אחרות, אם הבזבוז היה מופחת – הציבור היה יכול לחסוך סכומי עתק על הוצאות המזון. הדו"ח גם מציע דרך ברורה להילחם בתופעה המצערת: קביעת יעד לאומי לצמצום בזבוז המזון והקמת צוות בין-משרדי שיגבש תוכנית הצלה והפצה של עודפי מזון. אם הממשלה תשקיע 1.2 מיליארד שקל בתוכניות להצלת מזון, ניתן יהיה להציל מזון בשווי שמגיע ל-4.3 מיליארד שקל – סכום שיכול לספק תזונה ראויה לכל אזרחי המדינה ולמגר את בעיית אי-הביטחון התזונתי.
מנכ"ל לקט ישראל, גידי כרוך, מסביר כי, "מלחמת חרבות ברזל סיפקה לנו הזדמנות לשינוי תפישתי. אנחנו לא יכולים להמשיך ולהסתמך על יבוא מזון תוך התעלמות מהיקפי הבזבוז המקומי. הפיכת הצלת המזון לחלק ממערך החוסן הלאומי תחסוך מיליארדים ותסייע למאות אלפי משפחות בישראל".
במדינות OECD קיימות תוכניות לאומיות להפחתת בזבוז המזון. בצרפת למשל, קיימת חקיקה המחייבת סופרמרקטים גדולים לתרום עודפי מזון במקום להשליכם לפח. במדינות נוספות, כמו דנמרק וגרמניה, הממשלה מסבסדת מיזמים להצלת מזון כדי לעודד עסקים לתרום מזון עודף ולמנוע בזבוז. גם בישראל גובשה תוכנית לאומית לצמצום בזבוז המזון, אך היא עדיין לא יושמה במלואה. לדברי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, רמי רוזן, "צמצום אובדן המזון הוא אתגר סביבתי, חברתי וכלכלי מהמעלה הראשונה. אנו מקדמים תוכנית לאומית עם יעדים מדידים וכלי מדיניות ישימים".
הדו"ח מוכיח כי הצלת מזון אינה רק פתרון חברתי – היא גם מנוף כלכלי משמעותי למשק. חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, סיכם ואמר כי, "כל שקל שמושקע בהצלת מזון מחזיר למשק פי עשרה בתועלת כלכלית. הגיע הזמן שישראל תאמץ מדיניות מקיפה להצלת מזון". כעת נשאלת השאלה, האם המדינה תעשה את הצעדים הדרושים כדי לצמצם את בזבוז המזון – או שהמצב ימשיך להחמיר, על חשבון האזרחים? קשה לחשוב על משהו שישנה את המצב הנוכחי באווירה שקיימת כיום, ועל רקע הגירעון העצום בתקציב המדינה כנראה שניאלץ לחלום על שינוי בשנים הקרובות.
- 1.אנונימי 31/03/2025 13:34הגב לתגובה זויד אחת של הבנקים המדינה והקבלנים נגד אזרחי ישראל.
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
טיל SM3 (RTX)כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
טיל בליסטי המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.
