בזמן שמדינת ישראל מתמודדת עם השלכות מלחמת חרבות ברזל, דו"ח חדש של ארגון לקט ישראל וחברת הייעוץ BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, ל-2023 שפורסם היום, חושף נתונים מדאיגים על בזבוז המזון בארץ. לפי הדו"ח, ב-2023 נרשם אובדן מזון בהיקף של 2.6 מיליון טון, בשווי של כ-24.3 מיליארד שקל – סכום עצום שמהווה 1.3% מהתמ"ג הישראלי. מעבר לכך, מלחמת חרבות ברזל החמירה משמעותית את המצב: בתשעת החודשים הראשונים של המלחמה (עד סוף יוני 2024) נגרם נזק נוסף של 1.6 מיליארד שקל, שמתוכם כמיליארד שקל נובע מאובדן מזון ישיר, 200 מיליון שקל מנזקים סביבתיים, ו-370 מיליון שקל מעלויות בריאותיות עקב העלייה באי-הביטחון התזונתי. בזמן שעוד ועוד משפחות נכנסות למעגל העוני, ומחירי המזון מרקיעים שחקים (בין אם כחלק ממגמה עולמית ובין עם בעקבות מדיניות של בעלי רשתות השיווק ובעלי יצרניות המזון), קשה שלא לחשוב כמה חשוב לעשות צעדים כדי להציל יותר מזון, וכדי להעביר אותו למי שזקוקים לו במיוחד.

דו"ח חדש של לקט ישראל חושף כי אובדן המזון בישראל זינק ב-2023 ב-3% לעומת השנה הקודמת. בכך למעשה, 38% מכלל המזון שמיוצר בישראל הולך לאיבוד. מהנתונים עולה כי כמחצית מהמזון האבוד – 1.2 מיליון טון, בשווי 8.6 מיליארד שקל – היה ראוי למאכל וניתן היה להצילו.

היכן מתרחש הבזבוז?

• שלב החקלאות: 228 אלף טון מזון ירדו לטמיון בעקבות מחסור בעובדים זרים, שנוצר לאחר שנרשמה ירידה של 59% בכוח העבודה החקלאי בחודשים הראשונים של המלחמה.
  
• שלב הקמעונאות וההפצה: 4.5 מיליארד שקל אובדן בעקבות ליקויים במערך השיווק והאספקה.
  
• שלב הצריכה (בבתים ובמסעדות): כ-5 מיליארד שקל בשנה נזרקים לפח על ידי משקי הבית בישראל.
  

• הכסף שחסר לאוצר: היקף אובדן המזון בישראל בשנה כ-23 מיליארד שקל
• חיסכון של 1.8 מיליארד ש'? חברות מזון גדולות יחויבו לתרום מזון עודף
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המלחמה פגעה קשות בשרשרת האספקה של המזון בישראל. 32% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי העימות בדרום ובצפון, מה שגרם לנטישה של שדות רבים ולחוסר יכולת לעבד ולקטוף יבולים. התוצאה של כל אלה היא מאות אלפי טונות של פירות וירקות שנרקבו בשטח, בזמן שיותר ויותר משפחות התקשו לגמור את החודש.

לפי הנתונים, מספר הישראלים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי צמח מ-1.4 מיליון ב-2022 ל-1.5 מיליון ב-2023. ההשלכות של המצב הזה אינן רק חברתיות, אלא גם כלכליות ובריאותיות. הוצאות הבריאות הקשורות לתזונה לקויה, שהגיעו ל-5.2 מיליארד שקל ב-2022, זינקו ל-5.5 מיליארד ש"ח ב-2023, בעקבות עלייה חדה שנרשמה במחלות הקשורות לתת-תזונה ולצריכת מזון לא בריא.

אובדן המזון בישראל כרוך גם בעלות סביבתית עצומה של 4.1 מיליארד שקל בשנה, שמתוכם: 1.6 מיליארד שקל בעקבות בזבוז משאבי טבע כמו מים וקרקע, 1.6 מיליארד שקל בעקבות פליטות גזי חממה וזיהום אוויר. 900 מיליון שקל בטיפול בפסולת מזון שנערמת במטמנות הזבל.

• התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
• הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%

מעבר לפגיעה הסביבתית, בזבוז המזון משפיע ישירות גם על הכיס של האזרחים. לפי הדו"ח, העלות של אובדן המזון למשקי הבית בישראל מגיעה ל-10,200 שקל בשנה בממוצע למשפחה. במלים אחרות, אם הבזבוז היה מופחת – הציבור היה יכול לחסוך סכומי עתק על הוצאות המזון. הדו"ח גם מציע דרך ברורה להילחם בתופעה המצערת: קביעת יעד לאומי לצמצום בזבוז המזון והקמת צוות בין-משרדי שיגבש תוכנית הצלה והפצה של עודפי מזון. אם הממשלה תשקיע 1.2 מיליארד שקל בתוכניות להצלת מזון, ניתן יהיה להציל מזון בשווי שמגיע ל-4.3 מיליארד שקל – סכום שיכול לספק תזונה ראויה לכל אזרחי המדינה ולמגר את בעיית אי-הביטחון התזונתי.

מנכ"ל לקט ישראל, גידי כרוך, מסביר כי, "מלחמת חרבות ברזל סיפקה לנו הזדמנות לשינוי תפישתי. אנחנו לא יכולים להמשיך ולהסתמך על יבוא מזון תוך התעלמות מהיקפי הבזבוז המקומי. הפיכת הצלת המזון לחלק ממערך החוסן הלאומי תחסוך מיליארדים ותסייע למאות אלפי משפחות בישראל".

במדינות OECD קיימות תוכניות לאומיות להפחתת בזבוז המזון. בצרפת למשל, קיימת חקיקה המחייבת סופרמרקטים גדולים לתרום עודפי מזון במקום להשליכם לפח. במדינות נוספות, כמו דנמרק וגרמניה, הממשלה מסבסדת מיזמים להצלת מזון כדי לעודד עסקים לתרום מזון עודף ולמנוע בזבוז. גם בישראל גובשה תוכנית לאומית לצמצום בזבוז המזון, אך היא עדיין לא יושמה במלואה. לדברי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, רמי רוזן, "צמצום אובדן המזון הוא אתגר סביבתי, חברתי וכלכלי מהמעלה הראשונה. אנו מקדמים תוכנית לאומית עם יעדים מדידים וכלי מדיניות ישימים".

הדו"ח מוכיח כי הצלת מזון אינה רק פתרון חברתי – היא גם מנוף כלכלי משמעותי למשק. חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, סיכם ואמר כי, "כל שקל שמושקע בהצלת מזון מחזיר למשק פי עשרה בתועלת כלכלית. הגיע הזמן שישראל תאמץ מדיניות מקיפה להצלת מזון". כעת נשאלת השאלה, האם המדינה תעשה את הצעדים הדרושים כדי לצמצם את בזבוז המזון – או שהמצב ימשיך להחמיר, על חשבון האזרחים? קשה לחשוב על משהו שישנה את המצב הנוכחי באווירה שקיימת כיום, ועל רקע הגירעון העצום בתקציב המדינה כנראה שניאלץ לחלום על שינוי בשנים הקרובות.