הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

אירופה נערכת לתרחיש של סטגפלציה בעקבות המלחמה באיראן

בבריסל מדברים על זעזוע שמשלב האטה ועליות מחירים, על רקע נפט מעל 100 דולר לחבית וסגירת מצרי הורמוז. במקביל, באיחוד מאותתים שיכולת התמרון התקציבית מוגבלת יותר מימי הקורונה ושסיוע רחב עלול להחריף את התלות בדלקים פוסיליים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אירופה סטגפלציה

המלחמה באיראן כבר לא נתפסת באירופה רק כאירוע גיאו פוליטי, אלא כסיכון מקרו כלכלי מיידי. בבריסל מתכוננים לעדכן כלפי מטה את תחזיות הצמיחה של האיחוד האירופי, ובמקביל להעלות את תחזיות האינפלציה - שילוב שמזכיר את התסריט שממנו כל כלכלן חושש: האטה שנפגשת עם התייקרויות, כלומר סטגפלציה.

נציב הכלכלה והפריון של האיחוד, ולדיס דומברובסקיס, אמר לקראת פרסום תחזית האביב של הנציבות האירופית, שצפויה בהמשך השבוע, כי הנתונים יתעדכנו כך שהצמיחה תיראה חלשה יותר והאינפלציה חזקה יותר. את מקור הזעזוע הוא קשר באופן ישיר למלחמה ולפגיעה בשרשרת האספקה האנרגטית, ובראשה סגירת מצרי הורמוז - אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים במסחר העולמי בנפט.


המשק האירופי עשוי להיפגע פעמיים

המשק האירופי, שגם כך הגיע לשנה הזו עם קצב צמיחה מתון וחלק מהמדינות עם גירעונות וחובות גבוהים, עשוי להיפגע פעמיים. פעם אחת דרך מחיר האנרגיה שמחלחל לכל שרשרת העלויות - מתעשייה כבדה ועד תחבורה ומזון. פעם שנייה דרך פגיעה באמון ובפעילות העסקית, כשחברות דוחות השקעות ומשקי בית מקטינים צריכה לנוכח אי ודאות ועליית יוקר המחיה.

ברקע עומד נתון שמסביר למה החשש החריף בשבועות האחרונים: הנפט נשאר מעל 100 דולר לחבית, והסיבה אינה רק פרמיית סיכון אלא גם קושי ממשי בהזרמת היצע סדיר דרך נתיב השיט המרכזי במפרץ. כשאנרגיה מתייקרת, האינפלציה מקבלת דחיפה, אבל הצמיחה לא בהכרח נהנית מזה - להפך. אירופה, יבואנית אנרגיה גדולה, משלמת יותר החוצה, והרווחה המקומית נשחקת.

דומברובסקיס גם הציב גבול ברור לגבי מדיניות נגדית. בניגוד לימי הקורונה, אז מדינות באיחוד הפעילו חבילות סיוע רחבות ויקרות כדי למנוע קריסה בביקוש, הפעם לדבריו מרחב הפעולה של קובעי המדיניות מצומצם יותר. המשמעות היא שמדיניות פיסקלית אגרסיבית, כמו סובסידיות כלליות או הורדות מסים רוחביות, עלולה להיות פחות סבירה פוליטית ופיננסית, וגם מסוכנת אינפלציונית. במקום זה, בבריסל מאותתים שהם מעדיפים צעדים זמניים וממוקדים. ההיגיון הוא כפול: מצד אחד, להגן על אוכלוסיות וענפים פגיעים מהתייקרות חדה. מצד שני, להימנע ממה שנתפס כעידוד ביקוש לדלקים פוסיליים בזמן של מחסור היצע. בפועל, זה יכול להתבטא בסיוע נקודתי למשקי בית חלשים, או בתמיכות ענפיות לתעשיות שמוגדרות חיוניות, ולא בהקפאה רחבה של מחירי אנרגיה לכלל הציבור.


מלאי הנפט הגולמי נשחק במהירות

הסיכון בצד ההיצע מקבל חיזוק גם מהנתונים שמגיעים משוק הנפט עצמו. אסטרטגים בשוק הזהירו שמלאי הנפט העולמי נשחק במהירות, ושייתכן שהוא לא יחזור לרמות נוחות עד דצמבר 2027. התרחיש שהם מציירים כולל אפשרות למחסור פיזי, אפילו כבר לקראת סוף החודש באירופה, אם שיבושים יימשכו והמסלולים החלופיים לא יספיקו.

גם סוכנות האנרגיה הבינלאומית דיווחה בעדכון החודשי האחרון שלה על התכווצות מהירה במיוחד של המלאים בעולם, בקצב שמוגדר חריג היסטורית. כשמלאי הביטחון נשחק, השוק נעשה רגיש יותר לכל הפרעה קטנה - מתקלה במתקן ועד החלטה גיאו פוליטית. זה מתורגם בקלות לקפיצות מחיר חדות, גם בלי שינוי דרמטי בביקוש.

קיראו עוד ב"גלובל"

באיחוד האירופי מציינים שגם מהצד שלהם יש ניסיון לרכך את המכה, בין היתר דרך שחרור ממאגרי חירום של נפט, תהליך שמוגדר כנמשך. עם זאת, דומברובסקיס רמז שיש תחומים שבהם מתחילים להופיע חששות למחסור, כולל דלקים מסוימים שמשרתים פעילות תעשייתית וחדשנות. ככל שהעימות מתארך, גובר הסיכוי לחסימות אספקה נוספות, מה שמחזק מבחינת בריסל את הקו שמדיניות סיוע צריכה להימנע מהגדלת הביקוש לדלקים פוסיליים דווקא כשההיצע מוגבל.

עבור הבנק המרכזי האירופי, השילוב הזה בעייתי במיוחד. אינפלציה גבוהה יותר נוטה להצדיק ריבית גבוהה יותר, אבל צמיחה חלשה יותר דוחפת לכיוון ההפוך. ולכן, גם אם תחזית האביב תגיע בלי מספרים דרמטיים, עצם הכיוון שבריסל מסמנת - צמיחה מטה ואינפלציה מעלה - עלול להחזיר את שאלת הסטגפלציה למרכז הדיון, הפעם כסיכון שמונע מאנרגיה וגיאו פוליטיקה.