צילום: אנלייט
הקלות מס במקום מענקים: המדינה מקדמת מודל חדש למימון חברות דיפטק באנרגיה
משרדי האנרגיה, הכלכלה ורשות המסים מקדמים תמריצים לחברות צמיחה בשלבי המעבר למסחור; התוכנית כוללת התאמת זיכוי המס למשקיעים והרחבת הטבות במסגרת רפורמת המיסוי של ה-OECD
ענת גלעד |
משרד האנרגיה והתשתיות פרסם דוח מדיניות חדש, שנכתב בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה ורשות המסים, המציג המלצות ליישום של כלי מיסוי ממשלתיים חדשים עבור חברות מחקר ופיתוח בתחום האנרגיה והדיפטק (Deep Tech). מטרת המהלך המשותף היא לסייע לחברות ישראליות בשלבי צמיחה מתקדמים להתמודד עם שלב המעבר המאופיין בהוצאות הוניות גבוהות לצורך הקמת מתקני הדגמה וקווי ייצור ראשוניים, בתקופה של היעדר הכנסות שוטפות וקושי בגיוס הון בשוק הפרטי. הדוח גובש במסגרת תוכנית "ממשק" בהובלת ד"ר נחום גבינט ממשרד הכלכלה, ד"ר בינה ברודי ממשרד האנרגיה וד"ר אמיר שריג מרשות המיסים.
המסמך הרשמי מציג שתי המלצות מבניות מרכזיות בתחום המדיניות הפיסקלית:
התאמת מנגנון זיכוי מס להשקעות לסקטור האנרגיה
ההמלצה הראשונה עוסקת בהתאמת מנגנון הטבת המס למשקיעים, המיושם כיום במסגרת החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע. מאחר שהוראת השעה של חוק זה צפויה לפקוע בסוף שנת 2026, באוצר ובמשרדי הממשלה מזהים הזדמנות לבחון מחדש את קריטריוני הזכאות. התוכנית מציעה לשנות את תנאי הסף כך שישקפו את המאפיינים הייחודיים של חברות מו"פ אנרגיה - המאופיינות במחזורי פיתוח ארוכים וצורך בהשקעות הון כבדות, כבר בשלבים מוקדמים, ובכך לייצר ודאות פיננסית גבוהה יותר עבור משקיעים מוסדיים ופרטיים.
הרחבת זיכוי המס המוחזר (RTC) תחת כללי ה-OECD
ההמלצה השנייה מתמקדת בקידום והרחבה של זיכוי מס מוחזר, כלי המאפשר לחברות לקבל החזר כספי במזומן מהמדינה גם בהיעדר חבות מס שוטפת. המהלך קשור ישירות להצטרפותה של ישראל, החל מסוף שנת 2025, לרפורמת המיסוי הגלובלית "PILLAR II" של ארגון ה-OECD, המחייבת תאגידים רב-לאומיים בעלי מחזור פעילות גבוה במס מינימלי של 15%.
כדי לאפשר למדינות לשמר תנאי תחרותיות אטרקטיביים לחברות זרות תחת כללי הרפורמה, ה-OECD מתיר החלת הטבות מסוג RTC, בתנאי שהן עומדות בקריטריונים מוגדרים (הטבות העומדות בתנאים נקראות QRTC). בחודש מרץ 2026 שולב תמריץ ה-QRTC בחקיקה ובספר החוקים הישראלי, אולם הקריטריונים הקיימים בו אינם לוקחים בחשבון את המאפיינים של חברות אנרגיה בשלב ההדגמה המסחרית. הדוח ממליץ לבצע התאמות חקיקה שיאפשרו לחברות צמיחה בעלות הוצאות הוניות משמעותיות ליהנות מההחזר הכספי, אף שאינן עונות כיום על הקריטריונים היבשים בחוק.
מה המגמות בעולם?
החוקרים מציגים בסקירה הבינלאומית מודלים מבוססי מדיניות מיסוי הוליסטית המיושמים במדינות מפותחות, המשמשים ככלי משלים למענקים ישירים של רשות החדשנות:
- ארצות הברית וקנדה: עושות שימוש מוגבר בכלי ה-ITC, המפחית את העלות האפקטיבית של השקעות הון ומאיץ פריסת טכנולוגיות על ידי הקטנת עלויות הסיכון של המשקיעים.
- מדינות אירופה: נסמכות על מודל ה-RTC המהווה מענק החזר ישיר, ומאפשר הפחתת סיכונים פיננסיים בשלבי הפיתוח המוקדמים והאצת המסחור.
הנהלות המשרדים מעריכות כי בניית מעטפת מדיניות מיסוי המותאמת למאפייני החברות הללו נחוצה לשם פיתוח משק האנרגיה המקומי ושיפור כושר התחרות של ישראל בשווקים הגלובליים. הדוח המלא פורסם באופן רשמי והוא פתוח לקבלת הערות מצד הציבור והשחקנים הפועלים בענף עד לתאריך ה-18 ביוני 2026 באתר משרד האנרגיה והתשתיות.
