המלחמה באיראן מטלטלת את שווקי האג"ח ומדאיגה את ה־G7
שרי האוצר של המדינות המתועשות דנו בפריז בחוב הציבורי, בעליית מחירי האנרגיה ובסיכון אינפלציוני מחודש; במקביל, הם מנסים לגבש חזית מול סין בתחום המינרלים הקריטיים ולתאם צעדים מול איראן
שרי האוצר של מדינות ה־G7 התכנסו ביום שני בפריז על רקע חשש גובר מהשילוב בין חוב ציבורי גבוה, תנודתיות בשוקי האג"ח ועלייה מחודשת בסיכוני האינפלציה בעקבות המלחמה באיראן. הדיונים התקיימו לאחר גל מכירות בשוקי האג"ח העולמיים, שנבע מחשש כי עליית מחירי האנרגיה תדחוף את האינפלציה כלפי מעלה ותאלץ בנקים מרכזיים להותיר ריבית גבוהה יותר, או אף להעלות אותה מחדש.
המתיחות בשוקי החוב מורגשת משווקים באסיה ועד ארה"ב. אג"ח ממשלתיות מטוקיו ועד ניו יורק המשיכו לרדת ביום שני, כאשר המשקיעים דרשו תשואות גבוהות יותר לנוכח הסיכון שההתייקרות באנרגיה תחלחל למדדי המחירים.
הנושא רגיש במיוחד עבור יפן, שבה שוק האג"ח נמצא תחת לחץ כבר תקופה ממושכת. שרת האוצר היפנית סצוקי קטיאמה אמרה כי כל מדינה תידרש לנהל את התנודתיות בעצמה, וציינה כי צעדים מתואמים בשוקי האג"ח אינם מהלך מקובל וגם לא ננקטו בעבר.
בצרפת ניסו לשדר מסר מרוכך יותר. שר האוצר רולאן לסקור דחה את הטענה ששוקי האג"ח קורסים, ואמר כי מדובר בתיקון. עם זאת, הוא הודה כי התקופה שבה החוב הציבורי לא עמד במרכז הדיון הכלכלי הסתיימה. האמירה הזו משקפת שינוי בסביבה הפיסקלית של המדינות המפותחות. אחרי שנים של ריביות נמוכות, ממשלות רבות מתמודדות כעת עם עלויות מימון גבוהות יותר, גירעונות רחבים יותר ויכולת מוגבלת להפעיל חבילות סיוע חדשות במקרה של האטה.
- קרן העושר של נורבגיה גרפה 248 מיליארד דולר - הטכנולוגיה והבנקים הובילו את התשואה
- המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוסר האיזון בכלכלה העולמית
לצד שווקי האג"ח, שרי האוצר דנו גם בהשלכות הכלכליות הרחבות של המלחמה באיראן. עליית מחירי האנרגיה, החשש מפגיעה בנתיבי סחר והאי־ודאות סביב המזרח התיכון הפכו את העימות לסיכון כלכלי ישיר עבור המדינות המתועשות. ראש קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גאורגייבה, קראה לשרי האוצר להימנע מצעדים שעלולים להחמיר את המצב. המסר שלה היה כי בתקופה של חוסר יציבות, מדיניות לא מתואמת או תגובות חדות מדי עלולות להחריף את הלחץ בשווקים.
אחד הנושאים המרכזיים שעלו בפריז היה חוסר האיזון בכלכלה העולמית. לסקור תיאר מבנה שבו סין צורכת מעט מדי, ארה"ב צורכת יותר מדי ואירופה משקיעה פחות מדי - שילוב שלדבריו אינו יכול להימשך לאורך זמן ללא מחיר כלכלי. לדבריו, דפוסי הצמיחה של העשור האחרון יצרו מתחים מסחריים ופיננסיים שעלולים להשתחרר בצורה לא מסודרת. במילים אחרות, הבעיה אינה רק המלחמה באיראן או התנודתיות באג"ח, אלא מבנה כלכלי עולמי שהפך פגיע יותר לזעזועים.
הפגישה בפריז נערכה גם בצל מתיחות פוליטית בתוך ה־G7 עצמו. המדינות מנסות להגיע לעמדה משותפת לקראת פסגת המנהיגים שתתקיים ביוני באוויאן, אך הפערים בין החברות, ובעיקר מול וושינגטון, מקשים על הצגת חזית אחידה.
- xAI הבטיחה לעובדים 420 דולר תמורת דוחות מס לאימון Grok — הם עדיין לא קיבלו את התשלום
- אירופה נערכת לתרחיש של סטגפלציה בעקבות המלחמה באיראן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביל גייטס בפנים: חברת האנרגיה הגיאותרמית שמזנקת ב-40% ביום...
פסגת טראמפ-שי והתלות בסין
ברקע עמדה גם פסגת טראמפ־שי בבייג'ין, שלא הניבה פריצות דרך כלכליות משמעותיות. למרות האווירה הדיפלומטית, המתחים סביב טאיוואן והמסחר נותרו בעינם, ושרי האוצר ביקשו לקבל עדכון על מצב היחסים בין ארה"ב לסין. שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר כי הנסיעה לסין הייתה מוצלחת, והוסיף כי בכוונתו לקרוא למדינות ה־G7 לאמץ סנקציות נגד מה שהגדיר כמכונת המלחמה של איראן. במקביל, המדינות עקבו אחר מאמצי ארה"ב לפתוח מחדש את מצרי הורמוז.
נושא נוסף שתפס מקום מרכזי בדיונים היה התלות בסין במינרלים קריטיים ובמתכות נדירות. מדובר בחומרי גלם חיוניים לייצור כלי רכב חשמליים, אנרגיה מתחדשת, מערכות ביטחוניות וטכנולוגיות מתקדמות. מדינות ה־G7 מנסות לגבש מנגנונים שיצמצמו את התלות בשרשראות האספקה הסיניות. בין האפשרויות שנדונות: ניטור משותף של השווקים, זיהוי מוקדם של שיבושים, פיתוח מקורות אספקה חלופיים ופרויקטים משותפים בין מדינות בעלות ברית.
