
כ-100 אלף שקל נמחקו מחובותיה של בת 32
החייבת, אם חד-הורית לשני קטינים מדימונה, נשאה במשך שנים חובות שיצר בן זוגה לשעבר, שנהג כלפיה באלימות. הרשמת קבעה כי מדובר בחובות ישנים, כי החייבת עומדת בצו האיחוד, וכי ריבית פיגורים נהפכה לכלי ענישה חסר הגיון שלא מאפשר לה להשתקם
בהחלטה שניתנה באחרונה על ידי רשמת ההוצאה לפועל ענת אסידו-תורג'מן מלשכת דימונה, היא הורתה על הפחתת ריביות פיגורים בשמונה תיקי הוצאה לפועל של חייבת שהוכרה כנפגעת אלימות מבן זוגה לשעבר. ההפחתה הסתכמה בכ-100 אלף שקל מתוך חוב כולל שהגיע ל-183,834 שקל.
הכל התחיל ב-2014-2013, כשנפתחו נגד החייבת שמונה תיקי הוצאה לפועל. התיקים אוחדו תחת תיק איחודים שנפתח ב-22 במאי 2019, שבו היא הוגדרה כחייבת מוגבלת באמצעים. מאז, היא משלמת צו איחוד בסכום של 300 שקל בחודש, וכפי שציינה הרשמת, אף אחד מהזוכים לא טרח לבקש להגדיל את הצו או לבחון מחדש את מצבה הכלכלי לאורך כל השנים.
מי היא האשה שמאחורי המספרים? היא נודלה ב-1994, גרושה, שמגדלת לבדה שני ילדים קטינים בני 10 ו-12. היא משתכרת בשכר ממוצע של כ-11 אלף שקל בחודש, ועד פברואר 2025 היא קיבלה גם גמלת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי. לטענתה, החובות הם "ירושה" מבן זוגה הקודם, שנוצרו במסגרת מערכת יחסים אלימה ותהליך גירושים קשה. החייבת טוענת כי היתה קורבן לאלימות במשפחה. שני ילדיה מתמודדים עם אתגרים משמעותיים שדורשים משאבים כלכליים ורגשיים: האחד סובל מהפרעות קשב וריכוז, והשנייה מתמודדת עם קשיי למידה.
ריביות שהיו גבוהות משמעותית מסכום הקרן המקורי
ב-25 בינואר 2026 הגישה החייבת בקשה להפחתת ריביות פיגורים בכל התיקים הפרטניים שבתיק האיחוד, בהתאם לסעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. הרשמת בחנה את כל שמונת התיקים, שכללו חובות למגוון גופים ובסכומים שונים. בין התיקים נמצאו חובות לגופים כמו הקרן לפיתוח דימונה, חברת החשמל, בנק לאומי ועוד. בחלק מהתיקים, הריביות שהצטברו היו גבוהות באופן משמעותי מסכום הקרן המקורי.
- שילם 45 אלף ש' עבור חוב - הנושה רצה לגבות הכל מחדש
- החייב הקשה, נעצר וניסה להשפיע על מכירת המשאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשמת ציינה כי ממכלול המסמכים עולה שהחייבת נשאה בחובות של בן זוגה לשעבר, ובחנה את פסיקת בית המשפט העליון בנושא. היא הפנתה לפסק דין של בית המשפט העליון, שקבע כי "תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש 'תוכנית חסכון' לזוכה, אשר ממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית". הרשמת ציינה גם כי ריבית פיגורים נועדה לתמרץ חייב לפרוע חוב, אך כשמדובר בחייבת שמשלמת צו איחוד של 300 שקל בחודש ואינה מסוגלת לשלם יותר, "הריבית נהפכת לכלי עונשי חסר הגיון".
נקודה חשובה נוספת שהדגישה הרשמת: מ-2014 לא נפתחו לחובת החייבת תיקים חדשים. העובדה הזו מעידה על כך שהחייבת לא יצרה חובות נוספים ועומדת בצו האיחוד. הרשמת קבעה כי "ריבית פיגורים היא כלי שנועד לתמרץ את החייב לפרוע את חובו, אולם גם בחלוף המועד לא הוגשה כל תגובה מטעם" חלק מהזוכים. היא ציינה כי החייבת היא "פתח 7 שנים", כלומר מדובר בחובות ישנים מלפני 13 שנה, והחייבת לא יצרה חובות חדשים ועומדת בצו.
על מה הסתמכה הרשמת בהחלטתה?
בפסק הדין, הרשמת הסתמכה גם על פסיקה של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שקבעה כי "הדרישה הנגבית היא אחת בהתאם ריבית פיגורים בהתאם לסמכות סעיף" 81א4 לחוק ההוצאה לפועל. הרשמת הבהירה כי "אשר להיקף של ההוצאה לפועל רשאי לבטל, ובלבד שריבית הבסיס כמתואר בבקשת החייב אלאחר שניתן לזוכה" הזדמנות להגיב.
- עיריית חולון דרשה מטמפו 3.4 מיליון שקל - ותסתפק ב-9%
- העליון: חברה קדישא פ"ת הפלתה לרעה את יוצאי בריה"מ-לשעבר וחבר העמים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ניסתה לפנות שוכרים בשלוש תביעות - ותשלם 356 אלף ש'
בסופו של דבר, הרשמת הורתה על הפחתה של ריביות הפיגורים מכל התיקים הפרטניים שבתיק האיחוד - צעד שקיצץ כ-100 אלף שקל מחובותיה של החייבת. בעקבות ההחלטה, צנח החוב הכולל באופן משמעותי, ומתן אפשרות מציאותית יותר לסיים את פרק החובות.
ההחלטה הזו מצטרפת לשורה של החלטות דומות שניתנו בשנים האחרונות על ידי רשמי הוצאה לפועל ברחבי הארץ, בעקבות תיקון 75 לחוק ההוצאה לפועל שהרחיב את סמכות הרשמים להפחית ריביות פיגורים. המגמה בנושא הזה ברורה: המערכת מכירה בכך שריביות שתופחות לאורך שנים הופכות חוב קטן לנטל בלתי אפשרי, בייחוד כשמדובר באוכלוסיות מוחלשות כמו נפגעות אלימות. כפי שהבהירה הרשמת אסידו-תורג'מן, יש "להמציא ההחלטה לצדדים" - ולהניח לחייבת הזו, סוף סוף, לפתוח דף חדש.