תרופה רפואה גלולה
צילום: Pixabay

תרופות לדיכוי תיאבון הכניסו את שוק המזון האמריקאי ללחץ

מנכ"ל וולמארט אמר שבמחקר שערכה הקמעונאית הם גילו כי צרכני התרופה קונים פחות. מניית יצרנית התרופה, נובו נורדיסק, כבר הפכה לחברה בעלת שווי השוק הגדול באירופה, כשמתחילת השנה עלתה בלמעלה מ-30%; מנגד קוקה קולה ומקדולנדס בירידות
ארז ליבנה | (1)

זה לא סוד שאחת הבעיות שהעולם המערבי מתמודד אתו היא תופעת השמנת היתר, כשלפי המרכז לשליטה ומניעה של מחלות, ה-CDC, 100 מיליון מבוגרים (42% מהאוכלוסייה הבוגרת) וכמעט 15 מיליון צעירים (כמעט 20%) סובלים מעודף משקל קיצוני, שחלק ניכר ממנו נובע ממזון זול ועתיר סוכר וקלוריות הנמכר ברשתות. אחד הדברים שהאמריקאים אוהבים חוץ ממזון זה תרופות שיתקנו אותם, כשלפי ה-CDC למעלה מ-13% מהאמריקאים צורכים נוגדי דיכאון.

 

אז מי שהרוויחו הכי הרבה ממגפת השמנת היתר אלה כמובן יצרניות המזון והקמעונאיות, אבל נראה שטרנד חדש של תרופות לדיכוי תיאבון מסוג GLP-1 תקע מקל בגלגלים הרווחיים ויצר לא מעט חששות לעתיד, במיוחד אוזמפיק שמשתמשיה טוענים כי השימוש יצר אצלם דחייה לג'אנק פוד.

 

כך שהתרופות אוזמפיק (Ozempik) ו-ווגובי (Wegovy) הולכות וצוברות פופולריות מדכאת תיאבון ביעילות כזו, כשבמחקר שערכה ענקית הקמעונאות וול מארט, שבו בדקו הרגלי קניות של צרכנים, הם גילו שמשתמשי התרופה מקטינים הסל שלהם.

 

"אנחנו בהחלט רואים שינוי בסל הקניות (של צרכני אוזמפיק) ביחס לאוכלוסייה הרחבה - פחות יחידות וקצת פחות קלוריות", אמר מנכ"ל וולמארט ג'ון פרנר בראין לבלומברג ביום רביעי.

 

השוק כהרגלו הגיב בחדות, כשמניית וולמארט ירדה בכמעט 5% בחמישי וגם מניות כמו קוקה קולה (KO) סיימו שבוע בירידה של 5%, כשהחשש הוא שנטילת התרופות תשנה לאורך זמן הרגלי צריכה, כשלפי מורגן סטנלי הצריכה של אוכל אפוי וחטיפים מלוחים יכול לרדת ב-3% בטווח הארוך, או אפילו יותר.

 

המכירות בהחלט תומכות בלחץ של השוק. רק ברבעון שעבר ההכנסות של נובו נורדיסק רק מאוזמפיק שפותחה במקור לטיפול בסוכרת, היו 3.2 מיליארד דולר, עלייה של 50% במכירות ביחס לתקופה המקבילה. ווגובי וסקסנדה (Saxsenda) – עוד טיפול להשמנה – שילשו את המכירות שלהם ל-1.6 מיליארד דולר – כשנובו אמרה כי בשנה הבאה תגביל את שיווק ווגובי מאחר ואינה מצליחה לעמוד בביקושים. ברבעון 4 אשתקד הוציאו מרשמים ל-9 מיליון תרופות שכאלה. במורגן סטנלי מעריכים כי 2035 24 מיליון אמריקאי יצרכו תרופות מסוג GLP-1.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחד 11/10/2023 23:26
    הגב לתגובה זו
    ה 107 קילו שלי רוצים לרדת....אבל ה bmi שלי 30 לכן זה לא מאושר עבורי.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?