תרופות לדיכוי תיאבון הכניסו את שוק המזון האמריקאי ללחץ
זה לא סוד שאחת הבעיות שהעולם המערבי מתמודד אתו היא תופעת השמנת היתר, כשלפי המרכז לשליטה ומניעה של מחלות, ה-CDC, 100 מיליון מבוגרים (42% מהאוכלוסייה הבוגרת) וכמעט 15 מיליון צעירים (כמעט 20%) סובלים מעודף משקל קיצוני, שחלק ניכר ממנו נובע ממזון זול ועתיר סוכר וקלוריות הנמכר ברשתות. אחד הדברים שהאמריקאים אוהבים חוץ ממזון זה תרופות שיתקנו אותם, כשלפי ה-CDC למעלה מ-13% מהאמריקאים צורכים נוגדי דיכאון.
אז מי שהרוויחו הכי הרבה ממגפת השמנת היתר אלה כמובן יצרניות המזון והקמעונאיות, אבל נראה שטרנד חדש של תרופות לדיכוי תיאבון מסוג GLP-1 תקע מקל בגלגלים הרווחיים ויצר לא מעט חששות לעתיד, במיוחד אוזמפיק שמשתמשיה טוענים כי השימוש יצר אצלם דחייה לג'אנק פוד.
כך שהתרופות אוזמפיק (Ozempik) ו-ווגובי (Wegovy) הולכות וצוברות פופולריות מדכאת תיאבון ביעילות כזו, כשבמחקר שערכה ענקית הקמעונאות וול מארט, שבו בדקו הרגלי קניות של צרכנים, הם גילו שמשתמשי התרופה מקטינים הסל שלהם.
"אנחנו בהחלט רואים שינוי בסל הקניות (של צרכני אוזמפיק) ביחס לאוכלוסייה הרחבה - פחות יחידות וקצת פחות קלוריות", אמר מנכ"ל וולמארט ג'ון פרנר בראין לבלומברג ביום רביעי.
- קרנות ענפיות ייחודיות: זרקור אל הפינות הנסתרות של שוק ההון
- 38% מהמזון שמיוצר בישראל הולך לאיבוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק כהרגלו הגיב בחדות, כשמניית וולמארט ירדה בכמעט 5% בחמישי וגם מניות כמו קוקה קולה (KO) סיימו שבוע בירידה של 5%, כשהחשש הוא שנטילת התרופות תשנה לאורך זמן הרגלי צריכה, כשלפי מורגן סטנלי הצריכה של אוכל אפוי וחטיפים מלוחים יכול לרדת ב-3% בטווח הארוך, או אפילו יותר.
המכירות בהחלט תומכות בלחץ של השוק. רק ברבעון שעבר ההכנסות של נובו נורדיסק רק מאוזמפיק שפותחה במקור לטיפול בסוכרת, היו 3.2 מיליארד דולר, עלייה של 50% במכירות ביחס לתקופה המקבילה. ווגובי וסקסנדה (Saxsenda) – עוד טיפול להשמנה – שילשו את המכירות שלהם ל-1.6 מיליארד דולר – כשנובו אמרה כי בשנה הבאה תגביל את שיווק ווגובי מאחר ואינה מצליחה לעמוד בביקושים. ברבעון 4 אשתקד הוציאו מרשמים ל-9 מיליון תרופות שכאלה. במורגן סטנלי מעריכים כי 2035 24 מיליון אמריקאי יצרכו תרופות מסוג GLP-1.
- 1.אחד 11/10/2023 23:26הגב לתגובה זוה 107 קילו שלי רוצים לרדת....אבל ה bmi שלי 30 לכן זה לא מאושר עבורי.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותאקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה
בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?
הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.
מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי סאפיינס. לא הגיוני.
כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- סאפיינס נמכרת בפרמיה של 48%: הרוכשת - קרן ההשקעות Advent
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
