תרופות לדיכוי תיאבון הכניסו את שוק המזון האמריקאי ללחץ
זה לא סוד שאחת הבעיות שהעולם המערבי מתמודד אתו היא תופעת השמנת היתר, כשלפי המרכז לשליטה ומניעה של מחלות, ה-CDC, 100 מיליון מבוגרים (42% מהאוכלוסייה הבוגרת) וכמעט 15 מיליון צעירים (כמעט 20%) סובלים מעודף משקל קיצוני, שחלק ניכר ממנו נובע ממזון זול ועתיר סוכר וקלוריות הנמכר ברשתות. אחד הדברים שהאמריקאים אוהבים חוץ ממזון זה תרופות שיתקנו אותם, כשלפי ה-CDC למעלה מ-13% מהאמריקאים צורכים נוגדי דיכאון.
אז מי שהרוויחו הכי הרבה ממגפת השמנת היתר אלה כמובן יצרניות המזון והקמעונאיות, אבל נראה שטרנד חדש של תרופות לדיכוי תיאבון מסוג GLP-1 תקע מקל בגלגלים הרווחיים ויצר לא מעט חששות לעתיד, במיוחד אוזמפיק שמשתמשיה טוענים כי השימוש יצר אצלם דחייה לג'אנק פוד.
כך שהתרופות אוזמפיק (Ozempik) ו-ווגובי (Wegovy) הולכות וצוברות פופולריות מדכאת תיאבון ביעילות כזו, כשבמחקר שערכה ענקית הקמעונאות וול מארט, שבו בדקו הרגלי קניות של צרכנים, הם גילו שמשתמשי התרופה מקטינים הסל שלהם.
"אנחנו בהחלט רואים שינוי בסל הקניות (של צרכני אוזמפיק) ביחס לאוכלוסייה הרחבה - פחות יחידות וקצת פחות קלוריות", אמר מנכ"ל וולמארט ג'ון פרנר בראין לבלומברג ביום רביעי.
- קרנות ענפיות ייחודיות: זרקור אל הפינות הנסתרות של שוק ההון
- 38% מהמזון שמיוצר בישראל הולך לאיבוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק כהרגלו הגיב בחדות, כשמניית וולמארט ירדה בכמעט 5% בחמישי וגם מניות כמו קוקה קולה (KO) סיימו שבוע בירידה של 5%, כשהחשש הוא שנטילת התרופות תשנה לאורך זמן הרגלי צריכה, כשלפי מורגן סטנלי הצריכה של אוכל אפוי וחטיפים מלוחים יכול לרדת ב-3% בטווח הארוך, או אפילו יותר.
המכירות בהחלט תומכות בלחץ של השוק. רק ברבעון שעבר ההכנסות של נובו נורדיסק רק מאוזמפיק שפותחה במקור לטיפול בסוכרת, היו 3.2 מיליארד דולר, עלייה של 50% במכירות ביחס לתקופה המקבילה. ווגובי וסקסנדה (Saxsenda) – עוד טיפול להשמנה – שילשו את המכירות שלהם ל-1.6 מיליארד דולר – כשנובו אמרה כי בשנה הבאה תגביל את שיווק ווגובי מאחר ואינה מצליחה לעמוד בביקושים. ברבעון 4 אשתקד הוציאו מרשמים ל-9 מיליון תרופות שכאלה. במורגן סטנלי מעריכים כי 2035 24 מיליון אמריקאי יצרכו תרופות מסוג GLP-1.
- 1.אחד 11/10/2023 23:26הגב לתגובה זוה 107 קילו שלי רוצים לרדת....אבל ה bmi שלי 30 לכן זה לא מאושר עבורי.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
