תרופות לדיכוי תיאבון הכניסו את שוק המזון האמריקאי ללחץ
זה לא סוד שאחת הבעיות שהעולם המערבי מתמודד אתו היא תופעת השמנת היתר, כשלפי המרכז לשליטה ומניעה של מחלות, ה-CDC, 100 מיליון מבוגרים (42% מהאוכלוסייה הבוגרת) וכמעט 15 מיליון צעירים (כמעט 20%) סובלים מעודף משקל קיצוני, שחלק ניכר ממנו נובע ממזון זול ועתיר סוכר וקלוריות הנמכר ברשתות. אחד הדברים שהאמריקאים אוהבים חוץ ממזון זה תרופות שיתקנו אותם, כשלפי ה-CDC למעלה מ-13% מהאמריקאים צורכים נוגדי דיכאון.
אז מי שהרוויחו הכי הרבה ממגפת השמנת היתר אלה כמובן יצרניות המזון והקמעונאיות, אבל נראה שטרנד חדש של תרופות לדיכוי תיאבון מסוג GLP-1 תקע מקל בגלגלים הרווחיים ויצר לא מעט חששות לעתיד, במיוחד אוזמפיק שמשתמשיה טוענים כי השימוש יצר אצלם דחייה לג'אנק פוד.
כך שהתרופות אוזמפיק (Ozempik) ו-ווגובי (Wegovy) הולכות וצוברות פופולריות מדכאת תיאבון ביעילות כזו, כשבמחקר שערכה ענקית הקמעונאות וול מארט, שבו בדקו הרגלי קניות של צרכנים, הם גילו שמשתמשי התרופה מקטינים הסל שלהם.
"אנחנו בהחלט רואים שינוי בסל הקניות (של צרכני אוזמפיק) ביחס לאוכלוסייה הרחבה - פחות יחידות וקצת פחות קלוריות", אמר מנכ"ל וולמארט ג'ון פרנר בראין לבלומברג ביום רביעי.
- קרנות ענפיות ייחודיות: זרקור אל הפינות הנסתרות של שוק ההון
- 38% מהמזון שמיוצר בישראל הולך לאיבוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק כהרגלו הגיב בחדות, כשמניית וולמארט ירדה בכמעט 5% בחמישי וגם מניות כמו קוקה קולה (KO) סיימו שבוע בירידה של 5%, כשהחשש הוא שנטילת התרופות תשנה לאורך זמן הרגלי צריכה, כשלפי מורגן סטנלי הצריכה של אוכל אפוי וחטיפים מלוחים יכול לרדת ב-3% בטווח הארוך, או אפילו יותר.
המכירות בהחלט תומכות בלחץ של השוק. רק ברבעון שעבר ההכנסות של נובו נורדיסק רק מאוזמפיק שפותחה במקור לטיפול בסוכרת, היו 3.2 מיליארד דולר, עלייה של 50% במכירות ביחס לתקופה המקבילה. ווגובי וסקסנדה (Saxsenda) – עוד טיפול להשמנה – שילשו את המכירות שלהם ל-1.6 מיליארד דולר – כשנובו אמרה כי בשנה הבאה תגביל את שיווק ווגובי מאחר ואינה מצליחה לעמוד בביקושים. ברבעון 4 אשתקד הוציאו מרשמים ל-9 מיליון תרופות שכאלה. במורגן סטנלי מעריכים כי 2035 24 מיליון אמריקאי יצרכו תרופות מסוג GLP-1.
- 1.אחד 11/10/2023 23:26הגב לתגובה זוה 107 קילו שלי רוצים לרדת....אבל ה bmi שלי 30 לכן זה לא מאושר עבורי.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
איך ייראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
אחרי אישור תקציב 2026, יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר ואלכס זבז'ינסקי ממיטב מנתחים איך הגידול בהנפקות, יעד הגירעון המתרחב והעלייה בתשואות בארה"ב משנים את התמונה בשוק האג"ח הממשלתי ואילו אפיקים אטרקטיביים יותר כעת
לידר שוקי הון התקציב שאושר ביום שישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה.
כשהמדינה מגדילה את היקף ההנפקות, כמו שמתוכנן ל-2026, המשמעות היא היצע גדול יותר של אג"ח בשוק. במצב כזה, כדי שמשקיעים יסכימו לרכוש את האג"ח, המחיר שלהן נוטה לרדת והתשואה לפדיון עולה. זה מנגנון בסיסי של יותר סחורה, מחיר נמוך יותר ומשכך תשואה גבוהה יותר. עם זאת, לא מדובר בשינוי מאוד משמעותי ביחס לשנים קודמות.
"צופים כי היקף הגיוס השבועי יעלה ב-2026 לכיוון 3 מיליארד שקל"
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, מתייחס לתקציב הביטחון שנקבע על 112 מיליארד שקל ומגדיר אותו כסביר - "תחזית ההכנסות ממסים עומדת על 554.5 מיליארד שקל, כולל 10 מיליארד שקל מעסקת ויז. ללא הרכיב החד-פעמי, מדובר בגידול נומינלי של 5.3%, שמבוסס על תחזית צמיחה אופטימית של 5.2%. אבל אם הצמיחה בפועל תהיה קרובה יותר ל-4%, הגירעון עלול להתרחב ל-4.2% ואף יותר, במיוחד בשנת בחירות שבה חלק מהחלטות האוצר עלולות שלא להתממש במלואן"
- הקונצנזוס מתייצב: הנתונים תומכים בהפחתת ריבית כבר ביולי
- הצרכנים נשארים בבית ורשתות המזון מרוויחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזית מימון הגירעון ב-2026, לידר שוקי הוון
