מונג'רו אלי לילי  (רשתות)
מונג'רו אלי לילי (רשתות)

ירידה של 28% במשקל: התרופה החדשה של לילי מציבה רף חדש בשוק ההרזיה

ניסוי שלב 3 עם כ-2,500 משתתפים מראה שריטטרוטיד, זריקה שבועית הפועלת על שלושה מנגנונים, מניבה ירידה חדה במשקל - אך במינונים הגבוהים כ-42% דיווחו על בחילה; מינון נמוך חדש הניב ירידה של 19% עם שיעור נטישה של 4% בלבד

מירב ארד |

אלי לילי הודיעה על תוצאות ניסוי שלב 3 לריטטרוטיד, זריקה שבועית למטופלים עם השמנה. במינון הגבוה נרשמה ירידה ממוצעת של 28.3% מהמשקל לאורך 80 שבועות בקרב מי שהתמידו בטיפול, לעומת 2.2% בקבוצת הפלצבו. כ-45% מהמשתתפים הגיעו לירידה של 30% ומעלה.

הניסוי כלל כ-2,500 מטופלים, היקף שמעניק לתוצאות משקל רגולטורי ומקרב את לילי להגשה לאישור שיווק. בקרב משתתפים עם מדד מסת גוף של 35 ומעלה שנכללו בשלב מאוחר יותר, הירידה הממוצעת במינון הגבוה הגיעה ל-30.3% לאורך 104 שבועות. נתון נוסף שעשוי להשפיע על עמדת הרגולטורים והמבטחים: כ-65% מהמטופלים במינון הגבוה ירדו אחרי 80 שבועות מתחת למדד מסת גוף של 30, כלומר חצו את הסף שמתחתיו אין הגדרה קלינית של השמנה.

היעילות מלווה בתופעות לוואי מוכרות מקטגוריית ה-GLP-1, במיוחד במינונים הגבוהים. כ-42% מהמטופלים במינון הגבוה דיווחו על בחילה, כ-32% על שלשול וכ-26% על עצירות. יותר מ-13% חוו זיהום בדרכי הנשימה העליונות, ומעל 12% דיווחו על דיסאסתזיה - תופעה עצבית שכבר נצפתה בניסויים קודמים. לגבי חשש שעלה בשוק סביב מנגנון הגלוקגון ואפשרות להפרעות קצב - לילי מדווחת שלא אותרו בעיות לב או כבד במהלך הניסוי.

המינון הנמוך - פריצת הדרך האמיתית לשוק המסה

אחד הממצאים הבולטים הוא מינון של 4 מיליגרם, שלא נבחן בניסויים קודמים של ריטטרוטיד. הירידה הממוצעת בו עמדה על 19% מהמשקל - כ-47 פאונד - לאורך 80 שבועות. שיעור הפסקת הטיפול בגלל תופעות לוואי היה כ-4% בלבד, לעומת 11.3% במינון הגבוה. בשוק תרופות ההשמנה, שבו התמדת מטופלים היא אחד האתגרים המרכזיים, מינון עם פרופיל סבילות כזה עשוי להרחיב את החדירה מעבר למרפאות השמנה ייעודיות אל הרפואה המשפחתית.

ריטטרוטיד פועלת על שלושה צירים: GLP-1, GIP וגלוקגון. זה הבדל מהותי מול סמגלוטייד של נובו נורדיסק, שמכוונת ל-GLP-1 בלבד, ומול טירזפטייד של לילי עצמה, שמכוונת ל-GLP-1 ו-GIP. הגישה המשולשת אמורה להשפיע על תיאבון, שובע והוצאה אנרגטית, אך מעלה שאלות לגבי סבילות ארוכת טווח.

לילי כבר מחזיקה ביתרון מסחרי בשוק האמריקאי: נתח השוק שלה בתרופות להשמנה ולסוכרת בארה"ב עמד ברבעון הראשון על 60.1%, לעומת 39.4% לנובו נורדיסק. החברה ממקמת את ריטטרוטיד כעמוד נוסף בפורטפוליו, לצד זפבאונד והכדור פאונדיו שהושק לאחרונה. בבית ההשקעות TD Cowen העריכו שריטטרוטיד עשויה להגיע למכירות של כ-3.8 מיליארד דולר ב-2030, על רקע הערכות שהקטגוריה כולה תתקרב לשווי של כ-100 מיליארד דולר באותן שנים.

נובו נורדיסק מנסה להדביק את הפער. במרץ 2025 פורסם הסכם לרכישת זכויות לתרופה ניסיונית מחברה סינית בעסקה שיכולה להגיע ל-2 מיליארד דולר - גם שם מדובר בגישה של שלושה צירים, אך בשלב פיתוח מוקדם. נובו גם קיבלה לאחרונה אישור בארה"ב לגרסה בבליעה של ווגובי, צעד שנועד להרחיב את הנגישות מעבר לזריקות השבועיות.

קיראו עוד ב"גלובל"

השאלות שיקבעו את גובה התקרה העסקית של ריטטרוטיד הן שתיים: האם הרגולטורים יקבלו את פרופיל הבטיחות במינונים הגבוהים, ועד כמה המינון הנמוך יספק שילוב של ירידה במשקל עם סבילות שמאפשרת התמדה בעולם האמיתי.

תמונת השוק: מחירים יורדים, גנרי מתקרב, התחרות מתחממת

ריטטרוטיד נכנסת לשוק שעובר שינויים מבניים מהירים. נובו הודיעה על הורדת מחירי אוזמפיק ווויגובי בארה"ב ל-675 דולר לחודש - צעד שמשנה את נקודת הייחוס הכלכלית לכל התחום. גם לילי עצמה הציעה זפבאונד במחיר של 499 דולר לחודש, הנחה של כמעט 23%, בתגובה להאטה מסוימת במכירות.

הלחץ לא מגיע רק מהתחרות בין השתיים. טראמפ הצהיר שמחירי תרופות GLP-1 יירדו לכ-150 דולר, הצהרה שגרמה לנפילה זמנית של כ-5% במניות שתי החברות. גם אם מדובר בהצהרה פוליטית שעדיין רחוקה מיישום, היא מסמנת שהפוליטיקה של תמחור תרופות הפכה לגורם סיכון ממשי.

הפטנטים על סמגלוטייד - החומר הפעיל באוזמפיק ווויגובי - פוגים בשנים הקרובות, ויצרניות גנרי מהודו וממקומות אחרים כבר מתכוננות לכניסה לשוק. ביהודה ספציפית צפוי שוק ה-GLP-1 לגדול פי 5 עד 2030, אבל כשהמחירים ייחתכו ב-70-80%, ההיקף בכסף לא בהכרח יגדל בהתאם. גם טבע, שמחפשת מנועי צמיחה מעבר לגנרי הקלאסי, בוחנת כניסה לתחום הביוסימילרים של GLP-1.

רוש נכנסת גם היא לתחום דרך שיתוף פעולה עם Zealand Pharma לפיתוח תרופה מבוססת אמילין, ואבווי מפתחת גם היא מועמד בשלבים מוקדמים. כל זה אומר שהחלון שבו לילי ונובו שולטות בכ-90% מהשוק האמריקאי מצטמצם.

מנכ"ל לילי דייוויד ריקס אמר שגם בתרחיש אופטימי, התרופות יגיעו רק לכ-40%-50% מהאנשים הסובלים מעודף משקל שיכולים להפיק מהן תועלת. כיום רק אחד מכל עשרה אנשים הסובלים מהשמנה משתמש בתרופות מסוג GLP-1 - שיעור נמוך שמסביר למה האנליסטים עדיין אופטימיים גם בסביבה של מחירים יורדים.

לילי עצמה משלימה גם את פיתוח פאונדיו - כדור ה-GLP-1 הפומי - שעבר בהצלחה ניסויי שלב 3 ועשוי לקבל אישור עוד השנה. אם כדור יוכל לספק תוצאות קרובות לזריקה, הוא עשוי לפתוח את השוק לאוכלוסיות שמהססות מול מחטים - ולהקפיץ את מספר המטופלים בצורה שלא נראתה עד כה.

אלי לילי מול נובו

נובו עדיין מחזיקה ביתרון אחד משמעותי מול אלי לילי. ניסיון שיווקי ורפואי של שנים עם סמגלוטייד - החומר הפעיל באוזמפיק ווויגובי. אוזמפיק נמצאת בסל התרופות בישראל ובעשרות מדינות נוספות לטיפול בסוכרת סוג 2, והרופאים מכירים אותה. ריטטרוטיד תיכנס לשוק כשחקנית חדשה שדורשת משיקולי רגולציה ובטיחות ארוכת טווח - לא דבר פשוט עם מנגנון משולש שלא נבחן לשנים רבות בשוק המסה. 

נובו גם מנסה לצמצם פערים בחזיתות מרובות: גרסה פומית של ווגובי קיבלה אישור בארה"ב, CagriSema - שילוב סמגלוטייד ואנלוג אמילין - הראה ירידה של 22.7% לאורך 68 שבועות בניסוי REDEFINE 1, ו-amycretin הראה תוצאות מבטיחות בשלב מוקדם. נובו חתכה את מחיר המחירון של אוזמפיק ווויגובי בארה"ב ל-675 דולר לחודש - צעד שמשנה את נקודת הייחוס לכל השוק ומסביר גם את מהלך לילי עם 499 דולר לזפבאונד. 

הפטנטים על סמגלוטייד פוגים בשנים הקרובות, ועם כניסת גנרי מהודו ומחינה, נובו תעמוד בפני אתגר שלא ידעה כמוהו - ואלי לילי, שהפטנטים על טירזפטייד חדשים יותר, עשויה ליהנות מפחות לחץ מיידי מהגנרי. הקרב האמיתי ביניהן יתנהל גם על שוק התרופות הפומיות: לילי מקדמת את Orforglipron - כדור GLP-1 שלא מבוסס פפטיד, שאם יאושר עשוי להיות נוח יותר לשימוש ולהציב אתגר ישיר לכדור הסמגלוטייד הפומי של נובו.

המחירים בישראל וסבסוד קופות החולים

בישראל, תמונת הנגישות לתרופות ה-GLP-1 מורכבת. אוזמפיק נמצאת בסל התרופות הציבורי לטיפול בסוכרת סוג 2 - אבל לא להשמנה. וויגובי ומונג'רו, המאושרות להשמנה, נשארו מחוץ לסל הציבורי למבוגרים גם בעדכון סל 2026 - ועדת הסל הכירה בעלות הגבוהה ובצורך להמתין לירידת מחירים עם כניסת מתחרים. ההחלטה ההיסטורית שכן התקבלה: לראשונה נכנסה וויגובי לסל עבור בני נוער בגילאי 12-18 עם השמנת יתר משמעותית - BMI מעל 35 או מחלות רקע כמו סוכרת ויתר לחץ דם.

למבוגרים, הדרך לתרופות אלה עוברת דרך הביטוחים המשלימים של קופות החולים - ובמחיר לא מבוטל. וויגובי עולה בישראל כ-723 שקל לחודש במינון הנמוך וכ-1,210 שקל לחודש במינון הגבוה של 2.4 מ"ג. כל קופות החולים הציעו בשנה האחרונה הנחות מתחרות: כללית מציעה מונג'רו במחיר הנמוך בישראל למבוטחי "מושלם" שהם חולי סוכרת, מאוחדת הורידה את מחיר מונג'רו כדי להנגישה, ומכבי ולאומית מציעות הנחות על וויגובי. תנאי הזכאות אחידים יחסית: BMI מעל 30 המוגדר כהשמנת יתר, או BMI מעל 27 עם מחלות רקע. מי שנמצא מחוץ לקריטריונים משלם את מחיר השוק המלא - עלות שנתית שיכולה לעבור 14,000 שקל. אלו שבפנים משלמים לפחות 500 שקל בחודש, לרוב סביב 600-800 שקל תלוי במינון.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה